צ'ויה האסיאתית

"הגרסה האסיאתית עולה בהרבה על כל שניצל: הבשר עשוי בגאונות, ציפוי הטמפורה מוסיף למנה מתיקות, וכל הסיפור הזה עטוף במנדרין פנקייק בשילוב ירקות ורוטב הויסין או צ'ילי חריף..." דניאל לוין טועם ממטעמי צ'ויה האסיאתית

יום שלישי, כאב הראש השבועי שלי, מתחיל ביציאה מהבית לפני שבע בבוקר, ממשיך בשני שיעורים מייגעים באוניברסיטה, עוד כמה טרטורים וסידורים ברחבי תל אביב ולקינוח הרצאה שנמשכת עד תשע בערב. בכל יום כזה אני נאלץ לאכול ג'אנק פוד, אבל נועם, שגם ימי השלישי שלו מטורפים, מציע שנקבע פגישה שבועית לארוחת צהריים בצ'ויה האסיאתית.

אני מגיע לרחוב יגאל אלון, שלא בורך בשפע מסעדות, אבל שמח לגלות שלא חשובה הכמות, אלא האיכות. את נועם אני פוגש ליד מסעדת צ'ויה, הוא חונה קרוב, נהנה משפע החנייה בסביבה. צ'ויה מעוצבת בסגנון נקי ואלגנטי – קירות שחורים, ריהוט עץ חום-שחור וחלל המואר על ידי נורות משתלשלות מהתקרה. מול הכניסה ניצב בר יפה עמוס משקאות אלכוהוליים, וסביבו כסאות גבוהים אדומים.

למרות שעת הצהריים החלטנו לבחור מנות מתפריט הערב, בכל זאת אנחנו ערים כבר מעלות השחר. התפריט של צ'ויה מכיל מאכלים מאזורים שונים במזרח: פאד-תאי תאילנדי, סושי יפני, מנות סיניות מסורתיות ועוד. התחלנו בטרטר טונה ובטרטר סלמון, מן השוואה בין דג עם טעם חזק לדג עדין. שתי המנות הגיעו על גבעת אורז וכל דג טופל בהתאם לאופיו – הסלמון עורבב עם מלפפון ובצל ירוק, שהדגישו את טעמו, והטונה האדומה הושרתה במעט רוטב סויה שנתן ניגוד חד לטונה. גולת הכותרת של שתי המנות הן ביצי הדגים שהונחו מעליהן: מעל לסלמון ביצי דגים אדומות קטנות ומעל לטונה - ביצי דגים גדולות ושחורות. הקוויאר המתפצפץ בפה הוסיף כיף אמתי למנות. חלקנו בינינו אגרול לוהט במילוי ירקות ובשר ברווז, שהוכתר כאגרול הטרי ביותר שאכלתי, בזכות הפריכות של המעטפת שעמדה בניגוד למילוי הרך שהתבשל קלות.

לקראת העיקריות הצטיידנו בבירה קרה: נועם הזמין גולדסטאר ואני, שמח לשמוע שצ'ויה מציעה בירות אירופיות, בחרתי בלף בראון המתקתקה. עם המנות העיקריות החלטנו לשחק "ים-יבשה": מגזרת הים בחרתי במיקס פירות ים, שכולל מולים, שרימפס וקלמרי, כולם טובלים ברוטב אסייתי המכיל קארי פיקנטי, חלב קוקוס, למון גראס ושמנת. הרוטב ליווה מצוין את פירות הים ונספג היטב באורז המאודה שהוגש לצדו. נועם בחר במנה סינית מסורתית בשם "מושו בקר": נתחי בקר שבושלו וטוגנו במעטפת בצק. אפשר לדמיין סוג של שניצל, אבל הגרסה האסיאתית עולה בהרבה על כל שניצל: הבשר עשוי בגאונות, ציפוי הטמפורה מוסיף למנה מתיקות, וכל הסיפור הזה עטוף במנדרין פנקייק בשילוב ירקות ורוטב הויסין או צ'ילי חריף.

העיניים הגדולות שלנו הביאו אותנו להזמין לקינוח פאדג' שוקולד ומוס חלבה. הפאדג' היה סמיך וגלידת וניל-פקאן עזרה להחליק אותו בקלות. גם מוס החלבה של צ'ויה אינו חף משוקולד, הוא מוקף עלה דקיק עשוי שוקולד חלב, ומעל הכול נחות שערות חלווה מתקתקות. אני בהחלט לא מתחרט על הצירוף של קינוח קלאסי וקינוח אוריינטאלי האופייני לצ'ויה. פתרון ארוחת הצהריים בצ'ויה האסיאתית של נועם הוכח כמנצח ואני משתדל להגיע למסעדה לחוויות אסיאתיות רבות.