נוף מול הואדי

תוך סטייה מהדרך לכיוון חדרה מגיע עוזי בשן עם הבן ליעד למסעדת נוף מול הואדי שבעין חוד, נפעם מהקשת המרהיבה של הסלטים, מהנוף המרתק, מהבשר המעולה ומהמקלובה הטעימה. והכי חשוב – זיאד הבעלים מארח בחמימות, כמו פעם

בדרך לביקור אצל הדודה בחדרה עם ליעד בני, הוא הודיע: "אבא, אני רעב". חשבתי לעצמי: איפה אמצא עכשיו מקום לאכול ועוד עם תפריט שיכול להתאים לליעד? סטיתי מהמסלול לכיוון עין הוד ומשם יצאתי אל עין חוד (כפר השוכן מעל לעין הוד). שלטים כיוונו אותי למסעדת "נוף מול הואדי". הרהרתי, למה לא? גם אוכל וגם נוף. בדרכנו במעלה ההר נדהמנו מהנוף הירוק שנגלה לעינינו עד שהגענו למסעדה השוכנת לה בקצה הכפר. כבר בכניסה קיבל את פנינו בעל המקום, זיאד.

לקבלת פנים כזו חמימה עם הרבה הדרת כבוד לא זוכים בכל מסעדה. תוך שהוא מלווה את בני ואותי לשולחן, מספר זיאד שלפני שנה החליט לנצל את המפלס התחתון של ביתו ולהקים בו את נוף מול הואדי - מסעדה ערבית אותנטית. מסעדת נוף מול הואדי מעוצבת בסגנון חמים עם חלונות שפונים לים התיכון וברקע נוף מלא עצים ירוקים. מסעדת נוף מול הואדי מגישה תפריט בעל מורשת קולינרית עתיקה, לחובבי האוכל המסורתי, כמוני. התיישבנו אני וליעד בני.

דקות ספורות לאחר ההזמנה החלו להגיע מנות הסלט. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי קשת מרהיבה כזו של צבעים. כמו הנוף כך גם הסלטים, מרתקים. הוגשו לנו סלט הטבולה המסורתי, עלי גפן דקיקים שהוכנו על ידי רעייתו של זיאד, סלט חם מעלי עולש שנקטף שעות ספורות קודם לכן והוגש עם בצל מטוגן. את הדיבורים השארנו לאחר כך והתנפלנו על מנות הסלט. הצלחות נשארו ריקות, אבל היינו רעבים לעוד.

למנה העיקרית הזמין ליעד שיפוד פרגית ואני, חובב בשר, הזמנתי לי את קציצות הכבש והעגל. המנות היו נהדרות וטעימות. עם המנה העיקרית הוגשה לנו מנת המקלובה - צלחת מלאה באורז שבושל עם מגוון ירקות ומעל שני פולקה זהובים שממתינים לשני קרניבורים כמונו. ליעד לא הפסיק לפרגן "טעים לי, אני רוצה עוד", והמקלובה נטרפה. הסתכלתי על בני ליעד ולא האמנתי למראה עיניי. קשה מאוד להרשים אותו באוכל ואילו בנוף מול הואדי הוא לא הותיר כלום בצלחת.

הייתי מרוצה - גם עצרנו להתרעננות, גם אכלנו לשובע והכי חשוב - ליעד היה מרוצה. הזמנתי חשבון. נדהמתי לגלות שבעבור המנות המשביעות והטעימות הללו גם יצאתי נשכר במחיר. בדרך כלל קשה לי לשכנע את ליעד לאכול, אבל עכשיו היה קשה לי לשכנע אותו לעזוב. קמנו שבעים ומרוצים. ליציאה מן המסעדה ליווה אותנו זיאד, מפגין יחס שמאפיין מסעדות אותנטיות כמו נוף מול הואדי.

אכלנו, שבענו, ועכשיו עלינו לחזור למסלול לחדרה. בהמשך הנסיעה חשבתי לעצמי על המשפט שמתנוסס כמעט בכל עסק "לא נהנית ספר לנו. נהנית - ספר לחבריך". אני יכול בהחלט לספר לחבריי שנהניתי ואמליץ להם בחום על מסעדת נוף מול הואדי שמגישה אוכל מסורתי וטעים למבוגרים ולילדים, ומלווה בנוף מרהיב. בתיאבון.