Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> כתבה על בר-מסעדה מול השדה הוד השרון
לחם בשר הרצליה

מול השדה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"האלכוהול מהמערכה הראשונה התדפק על דלתות המערכה השנייה בעזרתו האדיבה של הברמן היצירתי של מול השדה שהכין לנו קוקטייל Bad Apple, ליקר ליצ'י ופסיפלורה שהוגש בכוס מרטיני..." המחזה של אדוה גן סתיו מול השדה

שוקולד, אלכוהול וחברות אמיצה. אם מסתכלים על העניין לאורך זמן אז גם עייפות. שוקולד, אלכוהול, חברות אמיצה ועייפות. זה למי שמתעניין בתמצית המזוקקת של ערב קסום במול השדה. מי שרוצה פרטים פשוט יכול להמשיך לקרוא.

הערב שלנו במול השדה התחיל בשמחת גילוי אמתית שהיא מנת חלקם של אלו המתגוררים מחוץ לתל אביב ושעדיין רוצים לצאת מדי פעם בלי לסמן וי על נתיבי איילון, על חניה מסורבלת עד בלתי קיימת ועל החמצה ודאית של צלילי השעון המעורר. במרחק 8 דקות מהבית, בתפר שבין כפר סבא להוד השרון וכמה מפתיע, מול השדה, חיכה לנו, חמימה ונעימה (בפנים, בחוץ היה קור כלבים סיבירי), הבר-מסעדה מול השדה.

אני תמיד אומרת שעם י' אני יכולה גם לעשות כביסה (או לקרצף כלי נחושת, או לקלף ענבים – ורק מי שניסה מבין את הענין לעומקו) ועדיין ליהנות. המשפט הזה באמת נכון אבל לא תשמעו תלונות אם במקום כביסה ניאלץ להתמודד עם סטייק פילה ביין אדום, למשל. בשלבים הראשונים של הערב שלנו מול השדה עוד נפקד מקומם של השוקולד והעייפות. האלכוהול, לעומת זאת, הגיע די מהר לשולחן בדמות סיידר תפוחים חם עם מרלו בצבע בורדו עמוק שנמזגו יחד לספל זכוכית ועשו עבודה מצוינת בלהפשיר לנו את האצבעות.

התחלנו בלחם טוב שהוגש עם חמאת טימין, טפנד וזיתים. מהר מאוד אחריו הגיעו פירמידת ירקות קלויים ברוטב קיסר עם גבינת עיזים וממרח עגבניות מיובשות ומנת חציל שלם קלוי בגריל עם ליים, בצל סגול, טחינה ובוטנים קצוצים. הפירמידה הייתה טובה ומרעננת למרות היעדרותו הבולטת של רוטב קיסר כלשהו, והחציל, למרות סכנת הבנאליות הכרוכה בהגשת מנה הזו בישראל של שנת 2010, היה מצוין ובלתי בנאלי לחלוטין.

האלכוהול מהמערכה הראשונה התדפק על דלתות המערכה השנייה בעזרתו האדיבה של הברמן היצירתי של מול השדה שהכין לנו קוקטייל Bad Apple, ליקר ליצ'י ופסיפלורה שהוגש בכוס מרטיני וקוקטייל מריר ומשובח עשוי קמפרי, סאוור ומיץ אשכוליות אדומות. לעיקריות הזמנו מנה מעולה של מדליוני פילה בקר בחמאה ויין אדום וסטייק אנטריקוט טוב. המנות הוגשו עם אספרגוס חלוט שנח עליהן באצילות מרשימה, לצד תפוחי אדמה קטנים שנצלו בקליפתם עד לרכות מושלמת ופירה שהשתבח במפגש עם רוטב היין האדום המתקתק. עם קצת פחות אלכוהול בדם הייתי אולי יכולה לזכור מה נאמר בשיעורי הספרות על הצפוי במערכה השלישית אך אאלץ להסתפק בניחוש פרוע על קוקטייל תותים סמיך שיופיע פתאום, שהוכן זה עתה מתותים שנקטפו מהשדה שמולנו. בשלב הזה של הערב התחילו כבר האלכוהול והעייפות לתת אותותיהם ואמצעים קיצוניים נדרשו לנו על מנת שנוכל למצות את שיחתנו החיונית עד מאד, ולא, אין משמעות לכך שמדובר בשיחה ה-720 שניהלנו השנה (בחישוב מהיר תגלו שמדובר במספר סביר לכל הדעות הקרוב לשתי שיחות ביום).

האמצעי הקיצוני שנבחר היה שוקולד, והרבה ממנו. טראפלס שננעצו על מקלות קינמון ונטבלו בשוקולד חם שהתקשה ונשזר בשברי אגוזים היו יריית הפתיחה לשלל קריאות בסגנון "שאלוהים יהיה בעזרי, זה ממש טעים הדבר הזה" ובן דוד רחוק וחתיך הרבה יותר של הקרמבו – גלידת וניל משובחת על עוגייה פריכה ועטופת שוקולד מתנפץ - הצטרף גם הוא לשולחן וגרם לנו לשקול ברצינות להציע נישואים לקונדיטור של מול השדה. החתונה בוטלה בגלל חשק עז ובלתי נשלט ללכת לישון. כמה טוב שהמיטה במרחק נגיעה. רואים? כמו שאמרתי. שוקולד, אלכוהול וחברות אמיצה. אה כן, ועייפות.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש