אור באלבטרוס

"עוד לא הספקנו להוציא מילה וכבר הונחו על שולחננו צלוחיות סלטים מלאות ללא הכרה: חצילים במיונז, חומוס, חמוצים ביתיים, סלסת עגבניות, טחינה וטבולה, הכל טרי והוכן במקום..." קרן ויזנר זוכה לאירוח ייחודי באלבטרוס

הדרך היתה חשוכה וארוכה, הכביש התפתל לו, תחנת דלק מימין ושוב נוף משעמם, פתאום ברקע אורות צבעוניים ושלט מרוחק, המעיד שהגענו לליגד סנטר. נשימה ארוכה ואנחת רווחה, הצלחתי להגיע בטוחה שלמה ומאד רעבה. התיאור הדרמטי מציין את הנסיעה לאזור התעשייה המתפתח של מודיעין וההגעה למסעדת אלברטוס לשם סגירה ראויה של יום קשה ומפרך, בתקווה לקצת נחמה אכילה.
הגענו בשעות הערב המוקדמות למסעדה, שבאותה שעה בדיוק נערכה בה הילולה חגיגית.
התיישבנו בחוץ מתחת לסכך כפות תמרים, מזג האוויר היה מצוין וצפינו באירוע המשמח שהתקיים בחלל המסעדה הפנימי.

אלברטוס הבשרית והכשרה קיימת כ – 8 שנים (ריספקט) , מסעדה משפחתית עם ערכים של כשרות ואפילו בד"צ. התפריט משתנה ובצהריים (שיא הביקוש) יש עסקיות, המשרתות את החברות שמסביב.
בערב, האווירה אינטימית יותר ופונה לארח אירועים ולקוחות מכל הסוגים (עם דגש על הקהל הדתי).
המסעדה משרתת את כל הסביבה לרבות: מודיעין, מודיעין עילית, קרית ספר , חשמונאים ועוד.
עוד לא הספקנו להוציא אף לא מילה וכבר נחו על שולחננו צלוחיות סלטים מלאות ללא הכרה.

הסלטים כללו: חצילים במיונז (טעים), כרוב סגול במיונז, צלחת חומוס (נוגבה להפליא), חמוצים ביתיים, חציל ברוטב, סלסת עגבניות, טחינה (מעולה) וטבולה, הכל טרי והוכן במקום. תנור הטבון, הממוקם במסעדה הפיק לאפות חמות וטעימות, שעזרו לנגב את כל הטוב שהוגש.
למדנו שהמסעדה נקראה על שם הסב, אלברט, ממייסדיה ואיש חזון בפני עצמו.

בפנים כבר החלו להגיש את העיקריות, ריח הבשר עלה באפי, חיככתי ידי בהנאה וחיכיתי לצלחת מיקס הבשר שהזמנו. הצלחות והריחות שנדפו מהן, הונחו לפנינו ברוב הדר וכללו נתחי בשר מכובדים.
האמת, שקצת דאגנו, כי בד"כ במסעדות כשרות, שהבשרים נעשים על האש, מייבשים קצת את הבשר שחס וחלילה לא יהיה רייר.
שמחנו לגלות, שהפרגיות היו עסיסיות במיוחד, שיפודי הלבבות שפעו מיצים, הכבד נימוח בפה והיה מצויין, הקבב הארוך נעשה במקום ומכיל תערובת מיוחדת (לא ממש הצלחתי לעלות על המרכיבים), טעמו היה מיוחד. המנות קושטו בירקות ובסיגר מרוקאי מעולה שמולא בבשר טחון.
מיותר לציין, שהבשר נטרף ולא נשאר אפילו לא פירור של משהו, אפילו צלוחיות הסלטים נותרו מיותמות ונקיות, הכל נוגב ונאכל בשיא המקצועיות (זוג "קניבלים" שכמותנו).

אין ספק, שאחרי ארוחה שכזו, צריכה לבוא מנוחת "לוחמים", מזג האוויר הקריר מתחיל לתת את אותותיו, המטרות שלי התקיימו וזכיתי לניחום בשרים, קל ונעים. נפרדנו לשלום מהמשפחה החביבה (אב ובנו), נפרדנו ממקור האור שלנו לפחות לחמישיה (דק') הבאה, התפתלנו עם הרכב בעלטה ופתאום התחושה השתנתה, עכשיו אנחנו נוסעים על קיבה מלאה והדרך נראית רגילה, מהירה וממש ממש פשוטה.