אולי היא אירית?


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"את תאהבי יותר שמפניה אחרת" אמרה הברמנית ולאחר שקיבלה את הסכמתי, מזגה לי למברוסקו. שמפניה אדומה ומבעבעת, מתוקה יחסית לאלכוהול. חברתי נותרה נאמנה לג'יימיסון...." שיר כידן מגלה עולמות וטעמים חדשים באוקונור

איזור התעשייה הישן של ראשון לציון מתחדש חדשות לבקרים. במהלך היום מדובר באזור תעשיה לכל דבר אך עם רדת החשיכה הופך המקום למסיבה אחת גדולה. בין בתי קפה ומסעדות מהודרים יותר ופחות נחבא לו אחד הפאבים האיריים האיכותיים והוותיקים יותר באזור. על כיסאות בחוץ, ספות בפנים או על הבר אפשר לשבת עם חברים על כוס בירה או יותר. אחרי שהאלכוהול בדם נתן לכל המתח להשתחרר (היי, אם שותים לא נוהגים!) השיחה קולחת והמעצורים והעכבות, איך לומר? כבר לא מה שהיו. עכשיו אפשר באמת לדבר. אולי באמת אמרתי יותר מדי...

הברמנית החמודה הציגה את עצמה ותחקרה אותי, הבעייתית, מה אני אוהבת. אני, מה לעשות לא אוהבת את מה שכ-ו-ל-ם שותים. אני תמיד צריכה משהו מיוחד. בדרך כלל גם כזה שצריך להכין לי במיוחד. אחרי תחקיר קצר נחת על השולחן קוקטייל תאנים. מתוק מתוק ודביק. ממש סוכריית אלכוהול בכוס. ניסיתי לבדוק איך קוראים לזה כדי שאוכל להזמין אותו גם במקומות אחרים אבל הברמנית הסבירה לי שלכל מקום ספיישלים שונים ובעיקר ברמנים אחרים שממציאים קוקטיילים כיד הדימיון ובעיקר הניסיון הטובה עליהם. כדי לקצר את זמן ההזמנה שהתארך בגללי, חברתי הזמינה פשוט ג'יימיסון. היא, לעומתי, יודעת מה היא אוהבת.

הצלחת הקוקטייל הביאה לכך שהברמנית נדרשה להמליץ או לבטל כל הזמנה שבאה אחר כך. לכן כשהתלבטנו בין כמה מנות מבין שלל מנות הנשנושים המפתות בתפריט קיבלנו המלצה חמה על הפוטטו הום פרייז. תפוחי אדמה מטוגנים שהתפזרו בנדיבות בצ'ילי מתוק. מנה גדולה, פיקנטית ובעיקר חמה. מבט חטוף על תפריט האלכוהול מגלה מבחר מרשים של בירות ותוכלו למצוא בו (כמעט) את כל סוגי הבירה הקיימים בארץ וגם בכל גודל אפשרי. בכל זאת, מדובר בפאב אירי. תשאלו את הבחורה על הבר ממול ששתתה כוס בירה מרשימה בגודלה, שלא לומר דלי של בירה.

ביקשתי כוס שמפניה מסויימת. "את תאהבי יותר שמפניה אחרת" אמרה הברמנית ולאחר שקיבלה את הסכמתי מזגה לי למברוסקו. שמפניה אדומה ומבעבעת, מתוקה יחסית לאלכוהול. חברתי נותרה נאמנה לג'יימיסון. היא כנראה חשבה שלפחות אחת מאיתנו צריכה להיראות מבינה באלכוהול והיא באמת מבינה. מדי פעם הגיעה הברמנית לבדוק שהכל בסדר, אם צריך משהו נוסף ואם מעניין להשתתף בשיחה. כברמנית, אני מניחה שיוצא לה לשמוע שיחה מעניינת אחת או עשר במשמרת.

לא יכולנו לסיים את הערב בלי משהו מתוק ולכן החלטנו ללכת על עוגה. ואם כבר עוגה, אז כמובן מרקיז שוקולד. כי עזבו אלכוהול, אי אפשר ליהנות באמת בלי קצת שוקולד בדם. ואם כבר שוקולד אז למה קצת אם אפשר הרבה. לכן , שוב בהמלצת הברמנית כמובן, הזמנו את מרקיז השוקולד. כמה שכבות של שוקולד רך מענג ומזמין שתפקידו לספוג את האלכוהול שהצטבר בדמנו. טוב שאנחנו לא נוהגות.
קצת שיכורות ובעיקר מרוצות חיפשנו את הדרך הביתה. יותר נכון, נתתי לחברתי להוביל כי כמויות אלכוהול שיכולות למסטל אותי היא יכולה לשתות כאילו היו מים. אולי היא אירית ועדיין לא יודעת את זה.