פולה ובן גוריון

"הקינוח המנצח היה המסקרפונה. אין ספק שזהו אחד הקינוחים המפנקים שטעמתי בחיי. קרם שמנתי קריר, רך ומלטף את הלשון, שנוספה לו מתקתקות באמצעות זיגוג שזיפים..." אפרת רוזן מסכמת את הביקור בקפה פולה- כלא פחות ממושלם

ביום חמישי האחרון בעלי החליט שקמים מהטלוויזיה ויוצאים לבלות. לשם הגיוון, החלטנו לחפש לנו בית קפה קרוב לבית, כזה שנוכל לקפוץ אליו לבילוי ספונטני בכל פעם שיתחשק לנו להתאוורר. שנינו היינו מורעבים מאוד וקצת חששנו מעוד בית קפה עם תפריט משמים של טוסטים וסנדביצ'ים. אחרי מיליון ואחת ארוחות ערב בבית, שנראות בדיוק אותו הדבר, וכוללות לחם, סלט וגבינות, רצינו אוכל אחר, טעים, מגרה, אמיתי. ככה מצאנו את עצמנו בקפה פולה. נכנסנו לבית הקפה ומיד עיני צדה את המרפסת היפה ורחבת הידיים, שהשקיפה על הגן הציבורי. התמקמנו ליד החלון וחשבנו כמה רומנטי לשבת ככה, במרחק 10 דקות נסיעה מהבית, עם נר על השולחן. אפילו התפריט שימח אותנו. בקפה פולה הגדילו לעשות ויצרו תפריט ביסטרו של ערב. בניגוד לרוב בתי הקפה והמסעדות, שמציעים עסקיות אטרקטיביות בשעות הצהריים, קפה פולה מציע עסקית שווה דווקא בערב! היינו חייבים להודות שזה פשוט גאוני. למי יש זמן באמצע העבודה להשתקע שעתיים בכיף במסעדה? ולמה דווקא בערב, כשהכי בוער לצאת לבלות ולאכול בחוץ, המחירים מרקיעי שחקים? בקפה פולה דיל הביסטרו כולל מבחר מנות ראשונות ועיקריות יוקרתיות ב-78 ₪ ונמשך כל יום א'-ה' בין 17:00-24:00.

את הארוחה פתחנו עם קנקן נאה של שייק אננס, בננה, תמר ומנגו על בסיס חלב. פתיחה מתוקה שמציפה את חלל הבטן, קצת ממלאת ומאפשרת להתחיל את הארוחה ברוגע, מבלי להתנפל על המנות (לא שזה מנע מאיתנו להתנפל...). אני הזמנתי לראשונה לביבות בטטה ויוגורט עיזים ובן זוגי הזמין מרק בצל. על צלחתי נחו שתי לביבות בטטה חמות ושמנמנות, עם מרקם קטיפתי כתום-כתום בפנים וציפוי פריך מבחוץ. הלביבות שלי עוטרו בבצל ירוק וטבעו ברוטב יוגורט עיזים קר ומרענן, עם חתיכות קצוצות של מלפפון טרי וגמבה אדומה. מרק הבצל היה בעל טעם מודגש, ארומה משכרת וצבע חום כהה של מרק בצל אמיתי. הורגשה בו נגיעת היין האדום ובתוכו צפו חתיכות בצל שחומות. מעל המרק הונחה פרוסת בגט קלויה ומתובלת. שתי המנות היו נפלאות בטעמן. למעשה, תמיד אנחנו משחקים משחק כזה שמכתירים כזוכה את מי שהזמין את המנה המעולה ביותר. הפעם לא הצלחנו להכריע. אני חשבתי שהלביבות שלי מושלמות ואי אפשר היה לעשות אותן טוב יותר. הוא היה בטוח שהמרק שלו זה הטופ שבטופ ונאנח לו בכוונה לאחר כל לגימה. הייתי אומרת "יופי. כל אחד ומה שטוב לו", לולא הוא היה טורף לי את כל לביבות הבטטה בזמן שעצרתי לנשום בין ביס לביס. לאחר החיסול הגדול התפנינו לעיקר.

הוא הזמין פרגיות בגריל עם תפוח אדמה אפוי, ואני, לאחר אינסוף התלבטויות החלטתי ללכת על הסטנדרטי ולהזמין שניצל עוף עם תוספת בטטות קלויות בתנור. ידעתי שאחרי מנות ראשונות כאלה אין סיכוי שאפול כאן. סטייק הפרגית שלו הגיע על מחבת לוהטת ובשרו היה רך ועסיסי. תפוח האדמה הגיע עטוף בנייר כסף ולצידו הוגשו רטבי צ'ילי מיונז ושמנת פטריות. השניצל שלי שוב היה גולת הכותרת לטעמי. המנה שלי הייתה פשוט ענקית!!! שנינו היינו המומים מגודלה. שלושת נתחי שניצל היו ענקיים, דקים-דקים ופריכים מאוד. הזלפתי עליהם לימון טרי וטבלתי בצ'ילי מיונז. סירות הבטטה היו טעימות להפליא. היה להן טעם מתקתק שרוף. כמה שניסיתי לא הצלחתי להבין איזה תבלין יש בהן שהן כל-כך טעימות לי. אם כל זה לא מספיק, כל אחד מאיתנו קיבל גם צלחת סלט ירקות אישי. תוך כדי התענגות על כל ביס וניסיונות השתלטות בלתי נלאים על גודלן של מנות-הענק צחקתי: "לא פלא שבן גוריון התאהב בפולה, הא?" בעלי ענה לי: "גם יפה וגם אופה". וברצינות, מה הסיכוי למצוא בית קפה עם אווירה רומנטית, עם דילים של עסקיות ערב במחיר שפוי ולאכול מנות מדהימות בטעמן ואיכותן בנדיבות כזו?! לארוחה כזאת חייב להיות סוף מתוק מאוד. יאללה נתפרע. נזמין שני קינוחים (אפילו שכבר הבנו מה גודל המנות...).

שני הקינוחים שלנו היו יפהפיים ולא שגרתיים: האחת- עוגת שזיפים מיובשים ושקדים ולצידה גלידת ווניל משובחת, והשנייה- קרם מסקרפונה על מצע אטריות קדאיף. הקינוח המנצח היה המסקרפונה. אין ספק שזהו אחד הקינוחים המפנקים שטעמתי בחיי. קרם שמנתי קריר, רך ומלטף את הלשון, שנוספה לו מתקתקות באמצעות זיגוג שזיפים מבושלים מעל. כל זה הונח על מצע שערות קדאיף חומות, קריספיות-מתפצפצות בפה. הקינוח הזה היה חגיגה מושחתת ומענגת. איזה ערב! אין לי מושג אם למרות או בגלל שהיינו מאוהבים בעצמנו, התאהבנו ככה בקפה פולה. באמת בית קפה מיוחד. בדרך החוצה נזכרתי במסר הכל-כך חכם שקראתי לפני המון שנים בספר האלכימאי: בסוף, אחרי שתלך ותחפש בכל העולם, תגלה שהאוצר היה טמון שם, כל הזמן, ממש מתחת לאפך- מתחת לבית שלך.