מור וקינמון בקנלה

''הגיעו הקינוחים: רביולי אפרסק חם בליווי פרוסות אפרסק טרי ורוטב חלב קוקוס ושבבי קוקוס קלוי. בצלחת אחרת: גלידת טחינה עם טוויל ממולא בקרם פיסטוק ודבש, ברולה לימון על בסיס בצק פריך...''אדי רון מלקק את האצבעות בקנלה

ארוחה מצויינת היא כזו שגלגול הלשון בחלל הפה, שבוע אחרי, מזכיר במלוא החושים את טעמיה. כזו היתה ארוחתנו בקנלה, מהמסעדות המובחרות, והכשרות, של ירושלים.
אמנון הציע למור נישואים. מכיוון שאצלנו במשפחה הם מוכרים כ''מור וקינמנון'' ההחלטה לחגוג בקנלה (קינמון בספרדית, וגם באיטלקית) התקבלה פה אחד. זה של זוגתי.

למסעדה שיק אירופאי מובהק. רצפת העץ, הוילונות והריהוט הכהה והמזמין להתרווח. בקומה השניה נמצאים החדר הפרטי (שנכבדי העיר מתארחים בו לעתים קרובות) וחדר האירועים שמיועד ל- 100 אורחים. האווירה הכללית בקנלה היא של דיוק נינוח, כזה שמאפשר להגיע אליה לארוחת ערב של פעם בשנה, לבושים במיטב המחלצות, אבל גם ליהנות מארוחה משפחתית של אמצע שבוע.
מלצרית נעימת סבר קיבלה את פנינו בחיוך רחב ומזגה לנו מים קרירים שסייעו לנו לעבור מהמולת הרחוב לארוחת הערב. פתחנו בשרדונה של רמת הגולן שהיה מעולה והיה שותף נאמן ללחם החם שנאפה במקום, שהוגש בליווי איולי, והיה בו חספוס נעים שעשה לנו בית בפה.

דגמנו מבחר מנות ראשונות בשני סבבים: הראשון כלל כבד קצוץ מצויין, סשימי אינטיאס ברוטב וואסאבי, לשון עגל, שנפרסה דק ונצרבה בעדינות על הגריל, ברוטב צ'ימיצ'ורי, וריזוטו פורצ'יני, שבושל למידת אל-דנטה ותובל בטוב טעם, בתוספת פרוסות כמהין טריות.
פסנתר הכנף הלבן שמפאר את חלל המסעדה עשה לנו חשק לנגן אבל הערכנו שהביצועים שלנו יהיו הרבה פחות טובים מאלו של ליאור, השף המסור והיצירתי של המקום, וגם שההנאה של האורחים האחרים תיפגם. אז שרנו בלב, לגמנו עוד מהיין המוצלח, והמתנו בסקרנות לסבב המנות הבא.

הפתעה! בקנלה מגישים סביח. נכון, לא כזה שדחוס לפיתה שנקרעת כבר בביס ראשון אבל סביח כמו שצריך: על פוקצ'ה טריה, שנאפתה בזה הרגע, הונחו בצורה מרהיבה נתחי חציל בלאדי שנקלה בתנור, פרוסות חציל מטוגן, עגבניות שרי אפויות, פקוס כבוש ששמר את זכר מתיקותו, פלפל חריף קלוי וקלוף, אריסה וביצי שלו. המנה יפהפיה וקצת חששנו לקלקל אבל הצלחת הריקה העידה בשתיקתה על הצלחתה של המנה. חשבנו שהבחירה במנה הכל-כך עממית במסעדה כקנלה מעידה על האומץ של השף והחלטנו להפגין גם אומץ, אני בעיקר, אמנון בזבז את כל האומץ על הצעת הנישואין (תוך כדי סנפלינג במדבר יהודה) למור, ובחרנו במנות שעד כה לא טעמנו:
מוח העגל היה מדהים. מוח נימוח. מור אמרה שניכר שלעגל היה ראש טוב. פרוסות המוח טוגנו והוגשו עם איולי של פורצ'יני וצנימים. זוגתי אמרה שבטוח מדובר במוח של זכר: ''הוא רך כל-כך שקרוב לודאי שהשתמשו בו מעט'', אמנון ואני החלטנו להתעלם מהלגלוג שבדבריה וזללנו בתאווה. גם שקדי העגל המטוגנים שהוגשו עם במיה קלויה, קונפי של שאלוט וקרם כרשה היו מוצלחים במיוחד.

מור אהבה במיוחד את כבד האווז, שהוגש בליווי רוטב מוסקט ופירות יער , טוויל ופרוסות כמהין. זוגתי הצביעה בעד חזה הברווז הפרוס שהונח על מצע ירק ואוכמניות טריות ולווה ברוטב קרמל ואניס. השימוש בחומרים משובחים – מקומיים ברובם - מחד, ושאר הרוח היצירתי של השף מאידך, ניכרים בכל המנות.

''ולעיקרית, מה תרצו?'' שאלה המלצרית, ואנחנו, שבימים כתיקונם אוכלים בצורה מדודה ביקשנו מיד את התפריט. אנו הגברים חלקנו מנת אסאדו בקרם בצל, נתח גדול ששילב בין בשר לשומן לעצם בפרופורציות הנכונות ולווה בירקות אפויים: זוקיני ירוק וצהוב, גזר ושאלוט. הבנות, בהשראת הדיאטה של מחר בחרו במנת האינטיאס שהוגש ברוטב אסיאתי שזיהינו בו גם דבש, מירין וגרידת לימון. הדג המצויין הורד מהאש קצת לפני גמר בישולו כך ששמר על עסיסיות ומרקם טובים מאוד.

עצרנו לנשום. וניסינו לתת להם עצות לגבי החתונה המתקרבת. אמנון הציע לחגוג בקומה מעל. מור אמרה שאם משפחתו לא תוזמן, המקום יספיק למי שהיא רוצה באמת שיבוא. החלפנו נושא. בינתיים פונה השולחן ונערכו הכלים, הנאים מאוד בעינינו, למנות האחרונות. יין מוסקט נמזג לכוסות שמפניה ובמהלך השקת הכוסות הגיעו הקינוחים: רביולי אפרסק חם בליווי פרוסות אפרסק טרי ורוטב חלב קוקוס ושבבי קוקוס קלוי.

הרביולי הוכנו מבצק רבוך, כזה שבושל במהלך הכנתו, ומולאו במחית אפרסקים במתיקות מעודנת. בצלחת אחרת הוגשו מגוון ממתוקי הבית שמוכנים במקום: גלידת טחינה עם טוויל ממולא בקרם פיסטוק ודבש, ברולה לימון על בסיס בצק פריך וסוכר נענע, ושוקולד בשלוש שכבות – טארט שוקולד, פודינג שוקולד וקפה ומוס שוקולד. ליקקנו את האצבעות.
החלטנו שנחזור לקנלה בקרוב. בלי סיבה. כלומר, נסתפק בסיבה של ארוחה מעולה באווירה נעימה. אווירה של דיוק נינוח.
קנלה
שלומציון המלכה 8, מרכז העיר, ירושלים
02-6222293