לתת ביס בביסקוטי

''באופן לא טיפוסי, התחשק לי מתוק. קיבלתי את ''הלנה'': מוס שוקולד שבליבה שלו צפון קרם ברולה. המוס היה מעודן ומאוזן היטב בין המתיקות האופיינית למרירות הקלה של שוקולד מריר משובח...'' דניאל לוין מבלה עם אבא בביסקוטי

הבחינות הסתיימו וזאת הייתה הזדמנות טובה לראות מה קורה מצפון לקו הדמיוני שעובר בסינמה סיטי, מה שנקרא, מחוץ לתל אביב. הצטרפתי לאבא שלי שהחליט לעשות חצי טיול – חצי פגישת עבודה. תוך כדי התנהלה חקירה קטנה – כמה שעות אני ישן בלילה, מה אני אוכל ולמה זה ג'אנק מטוגן של סטודנטים. אבל אבא שלי בן אדם פרקטי ולכן התשובה שהוא באמת חיפש לא הייתה ''4 שעות בכל לילה'', ''מה שאני מוצא במקרר'' ו-''כי אנחנו סטודנטים''; ולכן החלטנו לשבת על ארוחה טובה שתסגור את הפינה של אוכל טעים אבל גם טרי ובריא.
אני לא יודע איך הוא עושה את כל פעם, אבל יש לאבא שלי כשרון נדיר – לא משנה איפה הוא יחנה את הרכב, במרחק חמישים מטרים משם הוא ימצא את מבוקשו (נכון שבתל אביב זו לא חוכמה, אבל ביישובים המנומנמים באזור השרון זה כמעט נס). אבל הוא מיהר להתוודות: ''אכלתי פה באזור ארוחת בוקר לפני כמה זמן''.

ביסקוטי הוא בית קפה וקונדיטוריה שיושב על הכביש הראשי של תל-מונד, אבל במונחים עירוניים מדובר בתנועת מכונית של רחוב חד סטרי צדדי. בחרנו לשבת בחוץ, על דק עץ שיחד עם ריהוט תואם ונרות שפוזרו על המרפסת, יצר אוירה חמה ואלגנטית, כשברקע התנגן ג'אז עדין שהתאים בול.

מנהלת המקום, דקלה, קיבלה אותנו בחיוך גדול ושני תפריטים, שהכילו ארוחות בוקר, פסטות ועד האגף הקונדיטורי-שוקולדי של המקום. מכיוון שבאופן חצי מובהק באנו לאכול ארוחה בריאה, החלטנו להתאפק מלהסתער על הקינוחים ולהמתין איתם לסוף הארוחה.
לפתיחה הזמנו סלט אנטיפסטי ופוקאצ'ה טרייה שהביכו אותנו קצת. ניסינו הכל – טרפנו אותו יחד מרגע שהגיעו לשולחן, לצד העיקריות ועד הקינוח, אבל לא הצלחנו לסיים את הסלט או את הפוקאצ'ה, ובאמת שרציתי כדי שבמטבח יידעו כמה אהבתי אותו. בלב הסלט הפלאי היה סלט ירקות טרי שהכיל עגבניה, מלפפון ועלי בייבי. מסביב פוזרו בנדיבות חצילים, פלפלים ופטריות קלויים ומעליהם הרבה גבינה בולגרית וזעתר שהוסיף המון למנה. הפוקאצ'ה הייתה רכה כל כך, שהעדפנו לא למרוח אותה בחמאה אלא לאכול אותה כמו שהיא (זה גם בריא יותר). כדי להרוות את הצמא שתיתי מיץ תפוזים סחוט ואבא שלי, בתור דוגמא לאורח חיים בריא, בחר בטובורג אדומה.

כאמור, לא הצלחנו לסים חצי מהסלט כשהגיעו המנות העיקריות. באגף ה''לא בדיוק שיא הבריאות, אבל מפתה מידי'' הוגש כריך גבינת חלומי מטוגנת שהכיל ממרח פסטו מעולה מתוצרת עצמית, עגבניה ומלפפון חמוץ. מנה כל כך מדויקת ופשוטה, שהטעמים המיוחדים לא הלכו לאיבוד. לצד הכריך הגיע סלט קטן ורוטב חרדל נחמד מאוד שהוספנו גם לכריך וגם לסלט.
מהאגף ה''ממש בריא ונשים מתות עלי'' בחרנו בקיש בטטה וגבינה. בדרך כלל המנה כוללת שני קישים קטנים, שמאפשרים לטעום מהמגוון שהמנות מציע (יש גם קיש פטריות, בצל ואנטיפסטי) אבל העדפנו להזמין קיש אחד מוגדל. הקיש הצטיין בטעם מתקתק ומאוזן של מלית הבטטה והגבינה כמו גם בטעמו של הבצק (נדמה לי שזה ההבדל בין קיש ופשטידה), שהיה כייפי ולא סתמי.

באופן לא טיפוסי התחשק לי מתוק, אבל לא מתוק מידי. דקלה שמחה לעזור ולאחר שסקרה את כל הקינוחים במקום (היו המון, אפילו לא ניסיתי לספור) ושמעה את ההעדפות הפרטיות שלנו, המליצה על ''הלנה'': מוס שוקולד שבליבה שלו צפון קרם ברולה. היו לי חששות ממוס כבד ומתוק, אבל דקלה מיד הרגיעה אותנו שאין מה לדאוג. המוס היה מעודן ומאוזן היטב בין המתיקות האופיינית למרירות הקלה של שוקולד מריר משובח, שלא לדבר על קרם הברולה שהקפיץ את הטעם בכל פעם שהזדמן לכפית.
לסיום אבא הזמין קפה הפוך טוב עם הרבה קצף ואני בחרתי בשייק מנגו על בסיס חלב, שהיה סמיך וחמצמץ כמו שרק מנגו אמיתי יכול להיות.

החלטתי לאסוף את החברים התל אביבים ולחזור לאחד מערבי הג'אז שנערכים מידי פעם בביסקוטי, כי אין לי ספק שאם יהיו עוד מקומות חמימים וכיפים כמו ביסקוטי, הקו הדמיוני שעובר בסינמה סיטי יעלם באמת.
ביסקוטי
הדקל 53, תל מונד
09-7966619