הקאווה הראשונה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''השניצל באל פויו מגיע עם טוויסט מפתיע – הוא מצופה בשבבי שקדים. למי שמכור לשניצלים בעיקר בשביל הציפוי (כמוני, למשל) זה טוויסט מבורך...'' אדם בר מתענג על השניצל של אל פויו ומעלה זכרונות על הקאווה הראשונה שלו

את ה Cava הראשונה שלי שתיתי בברצלונה לפני 10 שנים. זה היה באביב, וב Taxidermista , צ'יפרו את שותי ה Cava בפרי העונה - פטל טרי שהוטמן בתחתית הכוס הגבוהה. הבועות הקטנות שהיתמרו בחן מהפטל האדמדם היו מראה משובב נפש, והפטל (או שמא היה זה אחד מאותם תותי בר שאין להם כלל שם עברי) היה תמריץ להגיע לתחתית הכוס, ומשם קצרה הדרך לכוס הבאה. ה- Taxidermista הוא בר שקרוי על שם סדנת הפיחלוץ שישבה שם אי שם במאה שעברה, ואירחה (בין היתר) את סלבדור דאלי וחואן מירו. ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי גל ה Cava המבורך ששוטף את חופינו בחודשים האחרונים, מביא איתו זכרונות נעימים כגון אלו, זה למה!

בפלורנטין סדנאות הפיחלוץ היחידות עוסקות בפיחלוץ של ספות וכורסאות. זה פחות קינקי, אני מודה, אבל הרבה יותר שימושי לבית, וידידותי לאחינו בעלי החיים. אני אוהב את השכונה הזאת בערב. כמעט כל מקום בילוי בפלורנטין יכול להיקרא ''שכונתי''. ל ''אל פויו'' גררתי את מ. ידידי הטייקון, שרגיל למזון-רשתות במתחם ההיי-טק שמשמש לו כאזור מחייה, כדי שיחווה את חוויית השכונה.

נכנסנו לחלל קטן ונעים, בשעה שבה יש עדיין מקומות ישיבה לבחור מהם. בר קטן, שולחנות בודדים בפנים, ועוד כמה בחוץ. בלי לחשוב יותר מדי, פתחנו בבקבוק Freixenet, מותג קאוה מוביל מקטלוניה, בגרסה היבשה שלו (Cordon Negro). שקענו בהתייעצות עם המלצרית החביבה שלנו, שגלשה לשיחות בענייני מסעות להודו. אבל מהר מאד התעשתנו וביצענו (בעזרתה האדיבה) כמה בחירות מושכלות: סלסלת נקניקיות ופטריות מטוגנות לראשונות, שניצל וכריך עוף להמשך.

סלסלת הנקניקיות התגלתה כמנה מעוררת תאבון: פרוסות מטוגנות של שני סוגי נקניקיות (עגל וחזיר) שהוגשו עם קעריות של מטבלים: חרדל וצ'ימיצ'ורי. פותח תיאבון אולטימטיבי! מנת הפטריות היתה מנה לוהטת: הפטריות (שמפיניונים, מצופים בבלילה) טוגנו בשמן עמוק, והוגשו לוהטות לשולחן. הרוטב הפשוט-אבל-מוצלח (שמנת בעירית) הצליח לצנן אותן אך במעט, ולאט לאט, פטריה אחר פטריה, הגענו לטמפרטורות שפויות.
השניצל ב''אל פויו'' מגיע עם טוויסט מפתיע – הוא מצופה בשבבי שקדים. למי שמכור לשניצלים בעיקר בשביל הציפוי (כמוני, למשל) זה טוויסט מבורך. הוא הוגש עם צ'יפס, קעריות קולסלו וסלסה.
כריך העוף (עליו מצהירים בתפריט שהוא ''ממכר'', לא פחות!) התגלה ככריך עשיר, עשוי בתבונה מבחינת כמויות ושילוב טעמים: רצועות חזה עוף, ארוגולה, פרוסות עגבניה, בצל, רוטב מיונז – בקיצור, לפי הספר. הספר הטוב, זאת אומרת.

למרות שמ. ואני אנשים מאופקים מטבענו, היה לנו קשה במיוחד להתאפק מלהזמין עוד בקבוק קאוה, כדי ללוות את סוף הארוחה, ולהמשיך ולשמח אותנו כפי שעשה חברו החלוץ. התנחמנו בידיעה שיש עוד כמה סוגי קאוה (וריוחה, ועוד ועוד) שיחכו לנו בסבלנות, עד לביקורנו הבא.
אל פויו
ויטל 1 , תל אביב.
077-3352290