בירה ובירות

"ה- KASTEEL ROUGE ששבתה את ליבי. זאת בירת מנזרים בלגית מדהימה בטעמה ובצבעה: יש לה גוון עמוק של דובדבן, ניחוח משכר וטעם עדין ודומיננטי גם יחד..." אדי רון מבקר בבל ווד בר בירושלים ומרגיש שהזמן עומד מלכת

החבורה העולצת התגלגלה במורד הרחוב, התבוננה בחלל הגדול שנגלה מעבר לפתח הקטן, ירדה במדרגה שהזכירה לה מרתפי בירה אפלוליים בחצי האי הבריטי והתבוננה בהתפעלות בבר העץ הארוך, שעל הקיר שמעבר לו ניצבו עשרות בקבוקי משקה, רבים מהם סינגל-מאלט מובחרים. לבלגית, שזה עתה יצאה מהמנזר, מראה הברמן, שהבריק באותה העת את כוסות הבדולח, הזכיר את הכומר שניהל את המיסות מעל המזבח שפאר את ביתה הישן, והזילה דמעת דובדבן. יתר החברות שלה, האוסטרית והגרמנית, הדניות והאיריות, המקסיקנית והבלגית האתיאיסטית פשוט התלהבו מהצבעוניות המשכרת של המקום, ומהמוזיקה המשמחת. ואז צחי הבריז להן. חוץ מלמקסיקנית שאותה הכניס למקרר ומאז מוגשת כאן רק בבקבוק.

כל זה קרה לפני כארבע שנים, וחמישה עשר ברזי הבירה שמעטרים את הבר, ראשם מכופף כצוואר ברבור ענוג, הם העדים היחידים לאותה אגדה מקומית, אודות חבורת היפהפיות שנכנסה לבל-ווד ומעולם לא יצאה ממנו. יש הטוענים שבירה היא דמעה של מלאך סקרן שנכלא בחבית שלתוכה הציץ באיסור. לדעתי, אם זה המחיר שמלאכים צריכים לשלם כדי שאנחנו נהנה, הלאה החירות!

הבל ווד בר מעוצב כפאב אנגלי טיפוסי. העץ, במגוון טקסטורות וצבעים, שולט במקום: ברצפה, בתקרה, בשולחנות וכמובן בבר הארוך. על המסך הגדול מוקרנים משחקי הליגה האנגלית ואירועי ספורט חשובים, והרכבים מוזיקליים מנגנים בו לעיתים קרובות. החזית לרחוב קטנה ותורמת לבידוד נעים מהרחוב. המקום מטופח מאוד ופזורים בו חפצים קטנים שנותנים תחושת בית. השעון הגדול מעל הבר עומד מלכת ומבהיר שכאן רצוי לשכוח מהזמן. כיאה לאנגלופיל מושבע הגעתי מיד עם סיום העבודה ומצאתי במקום בעיקר זרים: עיתונאים ותיירים, שכמוני, רואים את הישיבה בפאב כחלק מסדר היום. כשיצאתי משם, שעתיים וחצי ושני ליטר בירה אחרי, נפרדתי ממקום הומה אדם, רבים מהם נראו בני-בית.

נעמה הגיעה לירושלים מהצפון כדי ללמוד רפואה. היא ויתרה על נופיו המרהיבים של עמק יזרעאל והמירה אותם בטיפול מסור בקהל המגוון של המקום. נדב השתחרר מהנח"ל ועובד כאן בדרך לדרום אמריקה. בסופ"ש הקרוב הוא ייסע לשתות המון וויסקי ולראות את בונו ו- U2 בהופעה חיה באירלנד, כי הבל-ווד מכר הכי הרבה בושמיל'ס בשנה האחרונה. אני הגעתי לבד ונהניתי מחברתם. מאוד.
פתחתי את הערב בסבב טעימות של בירות שנבחרו על ידי נדב. הבירות הנמזגות מהחבית מייצגות נאמנה את העושר המאפיין את תעשיית הבירה: ALE ו-LAGER, מתוקות ומרירות, כהות ובהירות, מרובות אלכוהול וגם מתונות. לבל-ווד יש תרומה גדולה לחשיפה של החיך הירושלמי לטעמים ישנים וחדשים גם יחד.

משקאות אלכוהוליים המיוצרים במנזרים הם תוצר של בדידות ואובססיביות דתית. הפוטנציאל הממכר שלהן, לפיכך, גבוה במיוחד. ה- KASTEEL ROUGE ששבתה את ליבי, ובה בחרתי כמשקה המרכזי שלי לערב זה, היא בירת מנזרים בלגית מדהימה בטעמה ובצבעה: יש לה גון עמוק של דובדבן, ניחוח משכר וטעם עדין ודומיננטי גם-יחד. צחי, בעלי המקום, הסביר לי בשמחה שהאלכוהול הבסיסי של הקסטיל הוא זה שמופק מתסיסת הדובדבן. בהמשך התהליך מצטרפים אליו הדגנים של הבירה.

לצד המשקאות הרבים מציע המטבח של הבל-ווד מנות רבות שיגבירו את הנאתכם מהישיבה במקום. אני הלכתי על מנת השניצלונים שהיתה מוצלחת במיוחד: הבשר היה עסיסי כנדרש והציפוי פריך ופיקנטי. בין לבין העריתי לתוכי כוסית BAD APPLE, שיכר תפוחים משובח ביותר שהחליק את השניצלונים לבטני ופינה מקום וחשק למנת הנקניקיות המעולה, שכיכבו בה צ'וריסוס ומרגז וצ'יפס ביתי פריך וחם. המנות נדיבות מאוד בגודלן והשירות נעים מאוד. נדב ונעמה. שמות שמבטיחים ומקיימים.

אנגלי או אירי? שאלתי לבסוף את צחי, שהקים את הבל-ווד לאחר ניסיון עשיר בחיי הלילה הירושלמים, והפך את המקום למוסד ובית עבור ירושלמים רבים. צחי הסביר שהמקום אנגלי מכיוון שההיצע שלו הוא תוצר של פתיחות לעולם, במשקאות ובאוכל גם יחד. הקוקטייל הפופולארי במקום הוא המוחיטו, נציג לא בריטי בעליל.
אם הייתי פתוח כמו הבל ווד, הייתי מקנח בפאי הדובדבן והפיסטוק שנזלל בהנאה גלויה על ידי הזוג שישב לימיני. אבל אני אירי ביסודי, אז נצמדתי לאלכוהול ולבשר, וחזרתי הביתה במונית. אשוב בקרוב.
בל ווד בר
יוסף ריבלין 5, פינת הסורג, מתחם נחלת שבעה, ירושלים
054-4469711