טו מיט מייק

''החבר'ה של מייק'ס פלייס יודעים למזוג, והבירה מגיעה עם שובל קצף שעושה נעים בשפם, ומשאיר את הבירה קרה עד שתגיע הבאה...'' אדם בר מעדכן מהשטח ''כשאתה שם, משהו באויר משדר לך שהגעת למקום עם אישיות ומסורת''

אפתח בוידוי. מעולם (כלומר, עד אתמול) לא הייתי במייק'ס פלייס. זהו. עכשיו כשהורדתי את הנטל הזה מעליי, אני יכול לחסוך מכם הסברים ותרוצים (כמו למשל שישבתי במייק'ס פלייס ברח' הורקנוס בירושלים לפני 18 שנה, אבל בואו נעצור כאן).

התובנה הנ''ל היכתה בי מיד כשנכנסתי למקום. משהו באויר משדר לך שהגעת למקום עם אישיות ומסורת. ואני, שאישיות היא לא הצד החזק שלי (שלא לדבר על מסורת) נאחז במקומות שכאלו ולא מרפה. מכאן הפליאה הגדולה שאחזה בי עם הכניסה. אם אנסה בכוח לפרוט את ה''משהו באויר'' הזה למילים, אוכל אולי לומר על עיצוב המקום שהוא לא תוצר עבודתו של המעצב הגאון התורן, אלא מקום שהחיים והזמן עיצבו. הרבה עץ, לבנים חשופות, הבנתם את הרעיון.

עוד שתי תובנות חשובות שהספקנו לרכוש מהמפתן ועד לשולחן שבחרנו לנו: שהצוות כאן מאיר פנים וידידותי להפליא, ושהתמהיל כאן מתחלק 50%-50% בין הילידים לבין התיירים.
הצוות פונה לכל אורח קודם כל באנגלית, כברירת מחדל, ורק לאחר שהמלצר/-ית/ברמן משתכנע שאתה דובר עברית שפת אם, ושאתה גם מעדיף לדבר עברית במהלך הערב, אז ורק אז יעברו לדבר איתך בעברית. גם התפריטים, אגב, באנגלית בלבד. בהתחלה חשבתי שזה לא יותר מגימיק נחמד. אחר כך חשבתי שזה מכניס אותך לאווירה של חו''ל, ועוד יותר אחר-כך, פשוט הפסקתי לחשוב...

התפקיד של מקומות מסוגו של מייק'ס פלייס, הוא לתת לילידים הרגשה של ''קפיצה קטנה לחו''ל'' , ול Ex-Pat's הרגשה של Home away from home, בין אם הם תיירים מזדמנים ובין אם הם עובדי השגרירות האמריקאית (השכנה הצמודה). וכדי להרגיש בבית הרכיבו במייק'ס פלייס תפריט מגוון מאד, שייתן מענה לכל גחמה וכמיהה. פיצה, פסטה, המבורגר, ונבחרת Tex-Mex מפוארת של קסדייס, פאחיטס, טאקוס ובוריטוס. בנסיבות אחרות, הייתי אולי מרים גבה למול מטבח שמתיימר לכסות מגוון כ כך גדול של מנות וטעמים, אבל במקום הומה בעל נפח פעילות גדול כמו במייק'ס פלייס, לא הרמתי אפילו ריס.

דיסנילנד של תפריט, שיידרשו כמה וכמה ביקורים כדי לדגום כל בחירה שנאלצתי לוותר עליה הפעם (בכאב לב, חברים). אז מה היה לנו? בחרנו שתי מנות ראשונות מטוגנות – טבעות בצל ופטריות. הראשונה בסלסה מקסיקנית אדומה, עם יותר מרמז חריפות, והשניה עם שמנת חמוצה ועירית. שתיהן מצויינות. בעיקריות הלכנו על פהיטס סירלוין, ופורקצ'ופס עם רוטב הבית. שתי המנות הגיעו במחבתות רוחשות בסגנון רשת ''סיזלר'ז'' האמריקאית. הפהיטס, תערובת לוהטת של בצל מטוגן ונתחי סירלוין, לוותה בגרסה מיניאטורית של קופסת הכובעים של סבתא אדה (קופסה שכאן, נועדה פשוט לשמור על חומן של הטורטיות), ובשלושה רטבים: לבן (שמנת חמוצה ועירית); ירוק (גואקמולי) ואדום (סלסה).

חדי העין שביניכם שמו לב שהצבעים הם צבעי הדגל המקסיקני, וחדי החיך יכולים פשוט להתענג על המנה. הפורקצ'ופס לווו ב''רוטב הבית'' החריף שעזר לנו להתמודד עם הבירות (פאולנר – הוכרזה למרענן הרשמי של קיץ 2009, מבחינתי לפחות). החבר'ה של מייק'ס פלייס יודעים למזוג, והבירה מגיעה עם שובל קצף שעושה נעים בשפם,ומשאיר את הבירה קרה עד שתגיע הבאה אחריה.
כדי להשלים את החוויה החושית עלו לבמה להקת סובו, שנתנו סשן בלוז-רוק שהצליח לרגש גם שני קאובויים טקסנים קשוחים שכמונו. God Bless America!!
מייק'ס פלייס
הרברט סמואל 86, תל אביב.
טלפון: 052-2670965