סלט מדוזה - הנקמה!

''למנה העיקרית הזמנתי צלופח אפוי בתנור. זו הייתה מנה מעולה ומיוחדת מאוד. הצלופח הוגש פשוט כפילה של דג חתוך לקוביות, ברוטב של יין סיני, דבש והוי-סין...'' נעמה הלוי לא נשברת וממשיכה להתנסות במאכלים מיוחדים בסין

כתבה שלישית בסדרה:
יצורי מים חלקלקים ובישול בבוץ מחוץ לעיר

הטיול לסין החל מן החלק הכי פחות סיני לדעתי - הונג קונג. העיר הונג קונג שוכנת בדרום סין וממנה עלינו לערים גואנג-ג'ו, גויאנג, אל צ'נגדו אשר בחבל סצ'ואן ולשיאן (עיר וחומות סביב לה). הטיול נבנה כך שהחלקים הבאים בו רק העלו יותר ויותר את ההתרגשות: אנחנו בדרכנו לעיר שנגחאי.

העיר שנגחאי שוכנת על שפך נהר היאנג-צה. זוהי עיר מאוד יפה שנעים להסתובב בה. טיול לאורך הנהר, פילוס הדרך בין המוני רוכבי האופניים או הצצה על העיר ממרומי בנין הטלוויזיה הענק הם חלק קטן ממה שעשינו.

בעיר העתיקה, בדרך יו-יואן פגשנו את ידידנו החדשים מן הטיול להר אמיי-שאן. קניתי כלי נגינה מעניינים ושתיתי המון מיץ קוקוס: הייתה לי אספקה של כמה פחיות מבעוד מועד.. בדוכן קטן על שפתו של אגם מלאכותי יפה, שאליו היה צמוד תור ארוך ארוך קניתי לי קופסת קלקר שהכילה כמות נאה של כיסונים מאודים ממולאים בתערובת של בשר סרטנים וחזיר, ברוטב סויה חמצמץ וטעים מאוד. שמה של בעלת המקום הוא ננשיאנג-מאן-טו-דיאן, והמקום קיים כבר מעל למאה שנה. מעל לדוכן, בקומה השנייה ישנה מסעדת דים-סאם, עליה סיפר לי בחור סיני נחמד שעמד מאחורי בתור. ממנו גם שמעתי, בגאווה רבה יש לומר, על הבירה המפורסמת שמקורה בעיר הולדתו ושמה כשם העיר עצמה - צ'ינג-דאו.

בערב הראשון שלי בשנגחאי כבר ידעתי, כמובן, היכן אוכל את ארוחת הערב. ביקשנו מנהג המונית להסיע אותנו למסעדת מאי-יואן-צון, עליה שמעתי (וראיתי, והזלתי ריר) בתכניתו של גידי גוב ''הולך לאכול בסין''. שתי מנות שהראה בתכניתו צדו את עיניי (ואת שאר חושיי) ואותן אכן הזמנתי בהתרגשות רבה. המנה הראשונה שלי הייתה סלט מדוזה. כן כן, קראתם נכון. המדוזה נחתכת לרצועות דקות ומוגשת עם ירקות ובצל מטוגן, ברוטב סמיך וטעים. המנה מוגשת קרה והיא טעימה מאוד. למנה העיקרית הזמנתי צלופח אפוי בתנור. זו הייתה מנה מעולה ומיוחדת מאוד. הצלופח הוגש פשוט כפילה של דג חתוך לקוביות, ברוטב של יין סיני, דבש והוי-סין (אותו רוטב קפאי-משהו בעל טעם מיוחד, אותו ניתן לקנות בארץ). לקינוח הזמנתי קערת טפיוקה בחלב קוקוס ופירות. טפיוקה הוא מעין שורש פקעתי של צמח שנקרא מניהוט. השורש נראה כפנינים וכך גם נקרא: פניני טפיוקה. מקורו בדרום אמריקה. הפנינים הקטנות, כאשר מושרות במים הופכות לגולות במרקם ג'לי - שקופות ויפות. ניתן לאכול את הטפיוקה כקינוח קר או חם.

הערה קטנה על המנות במסעדות בסין. היזהרו. הסינים נוהגים לחלוק מנות בין הסועדים, ועל כן המנות ענקיות, מאחר ומטרתן לשמש את כל היושבים לשולחן. לכן מיותר לציין שכנראה בעיני הסינים באותו הערב, נראיתי זללנית מפחידה במיוחד. גודלה של מנת הטפיוקה למשל היה - קערה בגודל של סיר מרק. טוב, לא אכלתי את כולה...

במלון פוג'יאנג המאוד נעים, שכל כולו עץ חורקני, שכר בזמנו אלברט איינשטיין את חדר מספר 413. על אף שלא קיבלנו את אותו החדר (וכפי הנראה הפסדנו השראה מסוימת) נהנינו ממנו מאוד. ארוחת הבוקר הכלולה במחיר ללילה הכילה כמובן, סוגי דים סאם שונים וביצה מקושקשת, בנוסף לביצים קשות בצבעים שונים ומוזרים, אותן הזכרתי בכתבה הקודמת.

ברחובות שנגחאי פגשנו במסעדת דים סאם ייחודית ומפורסמת - בי-פנג-טאנג, בה אכלתי דים סאם של שרימפס, בשר חזיר ופטריות קריספי ברוטב טעים, אטריות אורז דביק מאודות עם ירקות, כרוב סיני, רוטב סויה ורצועות בשר ודים סאם מבצק אורז דק ממולא שרימפס עם הרבה בצל ירוק ברוטב סויה חמצמץ ייחודי, בו כבר פגשתי בעבר.

במסעדה צמחונית של Jade Buddha אכלתי מרק של צמח-מים שנקרא water-shield, צבעו סגול יפה ובסין וביפן הוא מוכר כצמח בעל תכונות אנטי-בקטריאליות. רפואי או לא, היה טעים מאוד.

במדרחוב ננג'ינג המפורסם של שנגחאי, ישבנו בבית-תה בו ארגנו לנו סדרת טעימות והסברים נרחבים על סוגי התה הסיני השונים, אזורי הגידול שלהם וטעמם הייחודי.

בשנגחאי בילינו כמה ימים ובתוכם - במהלכו של יום אחד יצאנו אל מחוץ לעיר לביקור בעיר האנג-ג'ו, בה פגשנו בחורה צרפתיה חביבה שבזכותה יכולנו סוף סוף לספק את סקרנותנו ולשאול, מהו טעמה של מנת רגלי הצפרדעים המפורסמת, והאם היא באמת כזו מיוחדת? ידידתנו החדשה הפתיעה והודיעה לנו באופן חגיגי שלטעמה מנה זו לא טעימה כלל.. לאורך כל הילדות שלה, סיפרה, הכינה אימה את המנה.

ישבנו לאכול את ארוחת הצהריים במסעדה על גדת הנהר. למנה הראשונה הזמנתי מנת בשר חזיר שהוגשה כקובייה קטנה בכלי חרס, ברוטב אדום-חום מתוק וטעים מאוד. למנה העיקרית שוב הייתי מוכנה עם תחקיר מהבית: שכנעתי את הבנות להזמין יחדיו מנה שנקראת ''עוף-קבצנים''. זהו עוף עם בצל וירקות, עטוף בשכבות של נייר ובוץ, אפוי בתנור במשך כמה שעות. מה אומר.. העוף פשוט נמס לנו בין האצבעות, היה מעולה.

בפרק הבא - באיזו עיר כדאי לאכול ברווז בייג'ין; האם אורז יכול לשמש כמילוי לאננס; האם גלידה יכולה לשמש ממרח ללחם; תה עם פנינים שחורות על נדנדה עם סמל של ארנבת; האתגר הקטן שהצבתי לעצמי בשוק של בייג'ין; וביקור במסעדתו הקיסרית המיוחדת מאוד של מר לי המקסים, נכדו של טועם המזון של קיסרית סין.