נחלת בנימין

''בתפריט המעדניה וריאציות שונות על נושא הנקניקים, הגבינות והדגים הכבושים. המיקום, באמצע הדרך בין שוק לוינסקי לשוק הכרמל, מגלם הבטחה שנקבל את הטוב שמשני העולמות...'' אדם בר חוקר את בנימין ביסודיות ושב עם תובנות

בנימין התמקמה בלוקיישן מחייב: פינת נחלת בנימין וקלישר, באותו החלל שבו שכנה ''תהל'' וצברה לה מוניטין במשך שנים. בכך, אגב, לא מיצתה בנימין את נטיית האקסטרים שלה בתחום התעוזה: הבחירה בשם עברי, ועוד כזה שמעורר אסוציאציות של הצעיר שבשבטים, או של ראש ממשלה שנוי במחלוקת (כאילו שנגמרו השמות של גנגסטרים יהודיים, או שמות גיבורי סרטים וסדרות טלוויזיה) - מעוררת סקרנות לגבי המקום הזה.

ובכן, בנימין הוא מקום מיוחד. הוא לא טאפאס בר (למרות שמגישים בו צלוחיות של נקניקים/ גבינות), לא בר יין (למרות שיש בו תפריט יינות שניכרת בו הבנה) וגם לא פאב (למרות ברזי הבירה, הקוקטיילים ומותגי האלכוהול הידועים). בנימין הוא ''בית יין ומעדנים''. וכך מצאתי את עצמי ערב אחד יושב בחלל מואר, עם קירות זכוכית שמאפשרים להיות ברחוב ולראות את כל ההתרחשויות, ובה בעת ליהנות מהבועה הנעימה והממוזגת, מסביב לשולחן מעדנים, מעוטר בפרחים לבנים, שלבטח לא היו שורדים עד סוף הערב את החום והמחנק שבחוץ.

התפריט בבנימין מחולק ל''תפריט מעדניה'' ול''תפריט לוח''. בתפריט המעדניה וריאציות שונות על נושא הנקניקים, הגבינות והדגים הכבושים. המיקום של בנימין- באמצע הדרך בין שוק לוינסקי לשוק הכרמל- מגלם הבטחה שנקבל את הטוב שמשני העולמות. ''תפריט הלוח'' הוא תפריט ש(הפתעה!) כתוב בגיר על הלוח שמעל הבר (לא לשכוח משקפי ראיה!) והוא מין תפריט בסגנון עדות הביסטרו, המתבסס על חומרי גלם זמינים וטריים. תמצאו בו מנות סביצ'ה, קרפצ'יו וריזוטו.

אז מה היה לנו? קודם כל – התלבטות קשה ביותר. בירה או יין? מתאבנים מעוררי תאבון או מנות ''אמיתיות''? בדיוק בשביל אנשים לא החלטיים כמונו הכשירו בבנימין צוות סבלני וקשוב (או במלים אחרות, שרתה אותנו מלצרית חמודה במיוחד...), שיודע לתת יד ללקוחות מתלבטים ולכוון אותם בעדינות ובתחכום לקבלת החלטות.
בבנימין הולכים לקראת השתיינים ומציעים יין בקראף – כחצי בקבוק – וכך אפשר להתנסות בכמה סוגי יינות במהלך הערב. בחרנו בזינפנדל (או בשמו האיטלקי הניאנדרטלי – ''פרימיטיבו'') של רוקה אלטה, יין פירותי ובעל גוף טוב. לעזר כנגדו בחרנו בצלחת דגים כבושים, ובה נציגות מהנבחרת המובילה של הדגים הכבושים: מטיאס, פלמידה ודג לבן כבוש בהדרים, תוצרת הבית. דגים כבושים הם קרובים רחוקים של הכוסברה: יש להם אוהבים ושונאים, אבל איש לא נשאר אדיש כלפיהם. אני שייך כמובן למחנה הראשון, ולשמחתי הרבה, בבנימין קיבצו את נבחרת החלומות של הדגים הכבושים, שתצליח להעביר על דתם רבים מבני המחנה השני.

לשולחן הגיעה גם ''צלחת בנימין'', שכללה מבחר מעדנים, כגון: ברוסקטה עם סרדינים, עלי גפן ממולאים, גוש גבינת פטה, חצילי-מדורה, פרמזן, זיתים שחורים, ברוסקטה עגבניות וסלאמי. הכול היה טעים מאוד, צבעוני, מגרה את כל החושים. בעיה אחת התעוררה כאשר הבנו שיש עוד הרבה דברים שלא טעמנו, והתחלנו להתייסר במחשבות: מה נזמין בפעם הבאה?

לצד צלחת הכל-טוב שקיבלנו, הגיעו גם צנצנות קטנות וחמודות ובתוכן לפת, פלפל קלוי וסלק. בשלב הזה של הערב כבר הפשלנו שרוולים, התרווחנו אחורה בכיסאות ועברנו לבירה (פאולנר – ''מיץ חיטה'' גרמני משובח) לקראת קבלת הפנים של שחקני ליגת העל: סביצ'ה מוסר (שהוגש עם מלפפונים, נענע קצוצה וזיתים) וריזוטו ירקות שורש ו''שבר'' גבינת עזים צרפתית. טעים טעים טעים. פשוט כך.
בדרך הביתה, על בטן מלאה (וללא הרגשת כובד, יש לציין), הכרענו: בפעם הבאה נחקור איזו צלחת גורגונזולה פיקאנטה, למשל, או שנרד לשורשיה של גבינת מנצ'גו ספרדיה, או שנתעמק במכמניה של בואריה בלו. מה לעשות, בבסיסנו אנו אנשים יסודיים, שמעדיפים להתעמק בבחירות האקזוטיות שיצרינו בוחרים עבורנו.

בנימין- בית יין ומעדנים
נחלת בנימין 30, פינת קלישר, תל אביב.
03-5168410