דוז פואה ל'אנטריקוט

''בסיום זמן סביר של מנוחה מאכילה מופרזת, הוגשו לשולחננו העיקריות. אני בחרתי בנתח האנטריקוט: הבשר נצלה על האש, הומלח ופולפל במקצוענות והתוצאה נסכה חיוך רחב ומרוצה על פני...'' קרן ויזנר חוזרת קצת בתשובה בל'אנטריקוט

חגגתי לא מזמן את יום הולדתי ה 30(+). הדרך המוצלחת ביותר מבחינתי לתת תוקף ליום חג זה, הוא בבחירת מקום לסעוד בו את ליבי, וכמובן בטני, במלוא הדרם. הצטרפה אלי חברתי ''הדוסית'', שטוענת שהטרנד האופנתי והבריא כיום הוא לאכול רק כשר. צירופה למסע הקולינארי דרש מציאת מסעדה כשרה. אני, כמובן, לא הייתי מוכנה להתפשר על איכות (שלא תכלול חמאה על הסטייק שלי) והבחירה נפלה על מסעדת ל'אנטריקוט הותיקה (7 שנים בהחלט לא הולכות ברגל).

ל'אנטריקוט, ממשיכת דרכה של מסעדת אלהמברה המיתולוגית, ממוקמת ברחוב נחלת בנימין, מיקום מרכזי שהתפתח מאד קולינארית וכולל ברים שווים לצד מסעדות טובות ומהודרות.

הגענו בשעות הערב, המקום לא היה מלא ולפיכך יכולנו לבחור את המיקום המועדף עלינו. התיישבנו לנו על הספות הנעימות, כשראשנו נתמך קלות ע''י קיר זיזים ייחודי העשוי מערב רב של כריות עגולות וצרות בגדלים שונים, שגרם לי להשתאות מהעיצוב המעניין וגם להניח את ראשי למנוחה אחר כל מנה ומנה. עיצוב המקום בהשראה רומנטית פריזאית, המשלבת תאורת קיר בצבעים רכים ומתחלפים, פרקט ושולחנות עץ חמים בפינות אינטימיות. לכל זה מתוספים מס' עמודים בתווך, שיוצרים חיץ קל ודי מובן בין אזורי המסעדה.
תפריט המסעדה הינו בשרי ומושתת על ניחוח צרפתי, המותאם לחיך הגרגרנית הישראלית. האוכל, רובו ככולו, מוכן במטבח המסעדה, תוך שמירה על בקרת איכות גבוהה. בצהריים קיים תפריט עסקי, הפונה לכל הקהלים, וניתן לקיים אירועים (עד 100 איש) בתפריט מיוחד.

הארוחה נפתחה במשק של גביעי יין וברכות רבות וחמות לרגל המאורע, איתן הוגשו המנות הראשונות שהצליחו להפתיע: לבבות ארטישוק חמימים ונעימים לחיך, שבושלו בשמן זית ולימון, ומנת קבבונים, שהוגשה על מצע טחינה והייתה עסיסית ביותר. מנת פטה כבד הברווז, שלוותה בטוסטונים ובריבת בצל, הייתה שגרתית אך עם זאת גם טעימה. המנה שהצליחה לגנוב את ההצגה והוכתרה על ידנו כטובה ביותר (לפחות עד עתה), הייתה מנת הטונה הצרובה, שהוגשה כמעין קרפצ'יו טונה (לא נחתך דק) במרינדה מתקתקה, שנהנתה מטעם מושלם ולוותה בפלפלים קלויים שנתנו חותם צבע יפה למנה באמת שובת לב.

לאחר מתקפת המנות, שבאה עלינו לטובה, נזקקנו למנוחה וכאן נכנסו לעבודתן הכריות, שאפשרו קצת מנוח לגופנו היגע מאכילה מופרזת. בסיום זמן סביר של מנוחה, הוגשו לשולחננו העיקריות. אני בחרתי בנתח האנטריקוט וחברתי הלכה על מנה קלאסית בדמותו של דג דניס. הדג הגיע מפולט וחצוי, עוטר בטימין והוגש על מצע שעועית ירוקה ופלפלים צבעוניים. חברתי התמוגגה מהמנה והתלהבה מנימוחות הדג. מנת האנטריקוט, שנחתה על שולחני הציפה בי את תחושת הגרגרנות בשנית וכל שנותר לי הוא לגשת למלאכת החיתוך והשחרור ללוע. הבשר נצלה על האש, הומלח ופולפל במקצוענות והתוצאה נסכה חיוך רחב ומרוצה על פני. הנתח שהתקבל במידת העשייה הנכונה (מדיום) היה רך ועסיסי ולראשונה הבנתי שטעים יכול להיות גם ללא תוספת של חמאה (טיפשה שכמותי). כמו כן, למנה התווספו קעריות של תפוחי אדמה אפויים בתנור וסלט ירוק.

מיותר לציין שהצלחות התרוקנו להן במהירות, אך זכרנו להשאיר מקום גם לאחרונות: קרם ברולה וסופלה שוקולד. הקינוחים סייעו בהחלט להמתיק את סיום הארוחה ולהביא אותי לתובנה החשובה שאוכל כשר שעומד בסטנדרטים מחמירים אכן יהיה משובח וטעים. זה תלוי כמובן במטבח בו הוא נעשה ועל כך אסביר: הבלתי יאומן קרה, ''חזרתי'' לי קצת בתשובה ול'אנטריקוט זכו ממני לניקוד השערורייתי והנהדר שהוא: ''דוז פואה''.

ל'אנטריקוט מבית אלהמברה
אחד העם 28, נחלת בנימין, ת''א
03-6337733