לכייף בסנטר

''אני, שהראשונות רק פתחו לי את התיאבון, מתפתה למנה של כבדי עוף. צלחת גדושה בכבדי עוף עסיסיים, טובלים ברוטב מתקתק על בסיס יין מרסלה, המאוזן עם חמצמצות של פלחי תפוח...'' שפרה צח מכייפת עם סימונה בכיופים סנטר

סימונה ואני גרות דלת מול דלת, קיר צמוד לקיר, כך שחיי המשפחה שלנו שלובים אלו באלו, מעין קומונה עירונית: כשאצלנו חוגגים יום הולדת, היא נכנסת עם עוגה, כשאצלה הבייבי-סיטר מפשלת – אנחנו שומרים על התינוק, שלא לדבר על השאלת מצרכים על בסיס יומיומי כמעט, כשלאחת מאיתנו בדיוק נגמר החלב/ביצים/סוכר. וכך, כשכשסימונה רכשה שולחן חדש לסלון, והדקורציה סביבו היתה ערימות כביסה מצד אחד וצעצועי תינוק מצד שני, הקומונה החליטה שצריך למצוא פריט קצת יותר הולם לעטר אותו. לצורך כך החלטנו להרחיק עד ''כיופים סנטר'' שבצומת ירקונים, שם, כך ידענו, נוכל לשלב את הנעים עם הנעים עוד יותר: גם לשטוף את העיניים בכל אביזרי העיצוב לבית, גם לפנק את עצמנו בארוחה במסעדה הצמודה, וגם להרוויח כמה שעות חופשיות ממטלות הבית הבלתי נגמרות.

היינו אופטימיות כשחשבנו שניכנס לחנות ומייד נתביית על הפריט המתאים להצבה על השולחן. שפע החפצים המקוריים והעיצובים המיוחדים סחרר אותנו. מבחינתנו יכולנו לחזור הביתה עם חצי חנות לפחות. בלית ברירה הוחלט לדחות את ההחלטה לפחות עד אחרי האוכל, ואז נראה. ההחלטה הבאה שהיינו צריכות לקחת היא האם לשבת בחלל הפנימי של המסעדה או בגינה הצמודה. אוויר הערב אמנם קריר, אך הגינה – פינת חמד כפרית ומוקפת עצים – קרצה לנו. כשיושבים בה אי אפשר להרגיש שנמצאים ממש בלב אחד הצמתים הסואנים של המרכז. כאן שקט וירוק, ומוזיקת רקע רוגעת מנעימה לאוזניים. ועכשיו לתפריט. עוד התלבטות. אנחנו מחליטות לא להתפרע יותר מדי עם הקלוריות, ומוותרות, אם גם בצער, על מנות עשירות כמו מרק בצל מוקרם, לזניה של גבינה בולגרית ותרד או ניוקי בארבעה טעמים, ובוחרות בשתי מנות ראשונות קלילות יותר: קרפצ'ו בקר על מצע של סלט ירוק, ושיפודי אנטיפסטי של ירקות קלויים. יחד עם שתי המרגריטות שלנו – האחת של תות והשניה של מלון, הן יוצרות לנו פתיחה צבעונית ומרעננת. זה גם הזמן שלנו לדיבור נינוח, בלי שיופרע על ידי ילדים, בעלים או שניהם גם יחד.

בעיקריות סימונה מגלה יכולת איפוק רבה משלי, ומסתפקת בקבבוני טלה ולצידם סלט ירקות. הקבבונים ''קפיציים'' כנדרש, וטעם הטלה הדומיננטי מועשר בצנוברים. אני, שהראשונות רק פתחו לי את התיאבון, מתפתה למנה של כבדי עוף. איזו מנה! צלחת גדושה בכבדי עוף עסיסיים, טובלים ברוטב מתקתק-במידה על בסיס יין מרסלה, המאוזן עם חמצמצות של פלחי תפוח. יחד איתם אני מקבלת ''הום פרייז'' פיקנטיים, פריכים בחוץ ונימוחים בפנים. המחירים, אגב, ידידותיים מאוד: בסביבות 50 ש''ח למנה עיקרית עם תוספת, וכ-35 ש''ח לארוחת ילדים, לטובת מי שרוצה להפוך את הביקור במקום לחוויה משפחתית.

לפני שיתחילו לדאוג לנו בבית, אנחנו ממהרות להזמין את תה הבית – תה כיפי עם קינמון, ג'ינג'ר, דבש ולימון, ובוחנות בעניין את מגש הקינוחים. הפיתוי גדול, ומתמקד בעיקר בכיוון השוקולדי : יש את ''פשש... יה אללה'', שהוא רולדת שוקולד ממולאה בקרם חם של שוקולד לבן, וניל ושקדים, יש עוגת גבינה אפויה בציפוי שוקולד, עוגת שוקולד בלגי או סופלה שוקולד חם עם גלידה. בגבורה אנחנו מפנות עורף לכל אלו, וחותמות בפאי תפוחים מעולה, שבו בצק פריך חובק פלחי תפוחים שבושלו ברוטב עדין בניחוח קינמון, בתוספת גלידת וניל מעל.

הצצה חטופה בשעון מגלה לנו להפתעתנו שאנחנו יושבות כאן בלי להרגיש כבר כמעט שעתיים! החנות כבר או-טו-טו נסגרת. אין ברירה, נצטרך לבוא שוב.
כיופים סנטר
ירקונים 58, פתח תקווה
03-9300139