חום ג'ולי - אוגוסט

''ג'ולי מספרת לנו על מאכלים מצריים מסורתיים שהיא נוהגת להכין ולהגיש: סופריטו- שהוא תבשיל בקר או עוף עם תפוחי אדמה, עלי גפן, כרוב או ארטישוק ממולאים...'' עיינה גל מספרת: ככה זה אצל ג'ולי כל יום עושה מה-בא-לה

''נשמות, למה לדבר? שבו תאכלו משהו''! השתיקה ג'ולי אותי ואת עדן שתי דקות אחרי שנכנסנו למסעדה שלה, והתחלנו לשאול אותה שאלות.
''מאיפה את''?
''מתי עלית לארץ''?
''מי לימד אותך לבשל?''
...היו לנו המון שאלות, אבל את ג'ולי זה בכלל לא עניין. לה היה חשוב לדחוף לנו לשולחן שתי צלחות מהבילות מלאות כל טוב- ולדבר אפשר יהיה אחר כך, בכיף. לאכול, זה קודם כל.

ג'ולי היא אשה נמרצת ושובת לב, ואיך שנכנסים למסעדה הקטנה שלה מבחינים בה. היא מצויה לרוב מאחורי שולחן עמוס בסירים, מהם עולים ניחוחות שאי אפשר לעמוד בפניהם. אבל הסירים לא חוצצים בין ג'ולי לבין הלקוחות שלה, להפך: עם כל אחד יש לה על מה לדבר, היא אוהבת ומחבקת כל לקוח ונותנת ממש הרגשה של מאמא מצריה.

ג'ולי נולדה בקהיר ועלתה לישראל בגיל 6. אבל שש שנים הספיקו לה כדי ללמוד את רזי המטבח המצרי על בוריים, ובמטבחה הקטן שבכרם התימנים היא מבשלת את המטעמים המסורתיים שהיא זוכרת היטב מבית אמא. בכל יום היא מכינה משהו אחר- ''כל יום בג'ננה שלי'', היא אומרת, ומתכוונת: כל יום היא עושה מה-בא-לה. הסירים החמים עומדים על השולחן ומתרוקנים אט-אט, ולהגיע בשעה שלוש זה כבר חצי סיכון, כי יכול להיות שכלום לא ישאר. הרבה אנשים פשוט באים ולקחים אוכל הביתה (למי יש כוח לבשל, כשאפשר מראש לסמוך על הבישולים המעולים של ג'ולי?) ויש כאלה שגם מזמינים כמה ימים מראש. ג'ולי מספרת בגאווה שהרבה הפקות טלוויזיה לוקחות ממנה הסעדה לימי צילום. אפשר להבין למה.

לי ולעדן היא ממלאת את הצלחות במה שיש לאכול היום: קציצות עוף עם שורשים, קציצות בקר וארטישוק, חומוס עם מנגולד ואורז מלא עם שעועית. הכל מאוד טעים, אנחנו מתפעלות, ועדן שואלת על סלט הכרוב המיוחד. ''יש בו כוסברה, פטרוזיליה, לימון. זה הכל'', מצטנעת ג'ולי, אבל עדן יודעת שהסוד הוא בתיבול, ולמרות שעכשיו היא יודעת את כל המרכיבים- היא עדיין חושבת שלה זה לא ייצא ממש אותו הדבר כמו לג'ולי.

ג'ולי מספרת לנו על מאכלים מצריים מסורתיים שהיא נוהגת להכין ולהגיש: סופריטו, שהוא תבשיל בקר או עוף עם תפוחי אדמה; מדיאס, שהם חצאי קישואים ממולאים בבשר; עלי גפן, כרוב או ארטישוק ממולאים, מלפוף, בצק עלים עם בשר ושורשים, אוסובוקו, בשר טלה על העצם, והמלוחייה- המרק המצרי הידוע. להכין אותו זו ממש עבודת פרך, מספרת לי ג'ולי: צריך לקצוץ את הירק דק דק, זה לוקח שעות, ממש סיוט. אבל בסוף - יוצא סוף הדרך.
בעונה יש במיה או פסוליה. היא מכינה גם ירקות כבושים במקום, אורז מלא, בורגול, קוסקוס ביתי (לא כזה של מיקרו!), סלק עם חומוס וגם דגים נהדרים, ויש לה חצאי חומוס קטנים ומיוחדים שקונים לה במיוחד במצריים. אבל הכי חשוב אצל ג'ולי - שעם האוכל בא החום שלה, היחס המשפחתי לכל לקוח.

אני ועדן סיימנו, התכוונו לצאת והושטתי לג'ולי יד לשלום. במקום לחיצת יד, קיבלתי חיבוק חם. מה זה חם? חם כמו האוכל הטעים שהיא מבשלת.
ג'ולי אוכל מצרי
מל''ן 42 פינת יום טוב, שוק הכרמל, תל אביב
03-5169334