עולים למצודה

''צורת ההגשה של הדניס משובבת נפש – השיפודונים מוקפים בעטרת ירקות משמחת, ובירקות שנחתכו למגוון צורות, כמו למשל שושן עשוי צנונית או מלפפון שהוענקה לו, בהינף סכין, צורה של סרטן...'' גלי בן נון מתמכרת לטעם במצודה

הכל התחיל מהבטחה שנתתי לעו''ד רינתי, לקחת אותה למסעדת סושי משובחת, בתמורה לכך שטיפלה לי בחוזה כשעברתי דירה. ברם אולם, רינתי היא אדם עסוק מאוד, וגם אני לא טומנת את ידי בצלחת. וכך, הימים הפכו לשבועות שהפכו לחודשים, ואותה הבטחה לסושי תפחה אל מול עיני המבועתות והפכה למפלצת. כל כך הרבה זמן עבר, שכבר הספקתי לעזוב את הדירה ההיא, והציפיה לסושי בעינה עומדת. כבר נדמה היה לי שאצליח לעמוד בה רק אם אקח את רינתי לאכול סושי במסעדה איכותית במיוחד בטוקיו. אז, גם אם הסושי עצמו לא יהיה להיט – המיקום לפחות יפצה.

מסעדת המצודה איננה ממוקמת אמנם ביפן, אלא פה בארץ הקודש, בנמל העתיק של קיסריה. אבל החוויה הכוללת שלה בהחלט מסוגלת לפצות על חודשים של המתנה. היא ממוקמת בקצה המזח, עמוק לתוך הים, במעין חצי אי מוקף משלושת צדדיו במים סוערים. יתרון לבית הכלא של כפר הדייגים שישב פה לפני מאות בשנים (וממנו לקוח שם המסעדה). יתרון גם לנו, שמוותרות אמנם על הבר החיצוני כי קריר, אבל בכל זאת מצליחות להתיישב בשולחן שצופה כולו אל הים.

מסעדת המצודה מוגדרת כסושי בר גריל, והאוכל - אסייתי עם נגיעות מודרניות. היועץ הקולינרי של המסעדה, דרור שושן, הרכיב תפריט שייתן מענה לכל מה שאדם יכול לבקש מהמסעדה שלו, תוך מחשבה על משפחות עם ילדים שפוקדות את הנמל. אולם על הקונספט לא נעשו פשרות, ולכל מנה הוענק טאץ' אסייתי, וכך ניתן לפגוש בתפריט מנות מסקרנות כמו פרגית ברוטב סאקי, צ'ילי והדרים. ואילו עידן, הבעלים, אומר בפשטות ש''הכנסתי לתפריט את מה שטעים לי ואת מה שאני אוהב'', ובהתחשב בכך שמדובר בבחור שטייל בחצי עולם – זה בהחלט מעלה את רף הציפיות.

אני ורינתי משיקות כוסות של ארבייטו קלאסיקו, יין לבן יבש, ומתפנות למגוון של מנות פתיחה: סלט וואקמה מרענן, עם אצות וואקמה, אטריות זכוכית, גזר, צנון ומלפפון בחומץ סויה ויוזו; גיוזה עוף ובאו בקר ברוטב סויה ושומשום; ומנה נהדרת של שיפודוני יקיטורי אספרגוס עטופים בפילה בקר, שילוב נפלא של עסיסיות בשרית עם פריכות של אספרגוס חלוט. המלצר החינני, ששמו פרח למרבה הצער מזכרוני, מקפיד להביא את המנות לכל אחד מחלקי הארוחה ביחד, לפנות בזמן, לסייע באדיבות ובחיוך כשאנחנו מתלבטות מול התפריט, ולהדגים לנו, לכל אורך הערב, שירות טוב מהו.

אנו ממשיכות אל גולת הכותרת של הארוחה – הסושי. ארבעה רולים משייטים לכיווננו, על גבי צלחת בצורת סירה, שבירכתיה קוביות ווסאבי וג'ינג'ר צהוב. סלמון גריל רול - סלמון סקין, מלפפון, אבוקדו ובצל ירוק, במעטפת סלמון מוקרם בגריל בספייסי מיונז. קליפורניה ספיישל - רול נהדר, קראנצ'י במקצת, של ספייסי סלמון, שבבי טמפורה, אבוקדו, גזר, בצל ירוק ומעטפת טוביקו, ביצי דגים זעירות ואדמדמות שמתפוצצות בפה כמו סוכריות קופצות. טמפורה רול – רול פשוט וטעים של שרימפס טמפורה, סלמון ואבוקדו, עשוי במדויק ומלווה ברוטב טריאקי מתקתק. והפייבורט של רינתי: סלמון דראגון, רול הכולל סלמון חם בטריאקי, מלפפון, בצל ירוק ואספרגוס, עטוף באבוקדו.

אנחנו מורידות את שאריות הסושי עם כוסית של בד אפל, ומתפנות לזוג צלחות של פילה דניס ברוטב צ'ילי והדרים, עם אורז מזה ופירה מזה. המנה טעימה מאוד, וזו לא אשמתה שאנחנו בקושי מצליחות לסיים אותה. גם צורת ההגשה משובבת נפש – השיפודונים מוקפים בעטרת ירקות משמחת, ובירקות שנחתכו למגוון של צורות, כמו למשל שושן עשוי צנונית או מלפפון שהוענקה לו, בהינף סכין, צורה של סרטן.

המטבח האסייתי אינו מכיר, כידוע, בקונספט של קינוחים, אבל תפריט המצודה בכל זאת כולל כמה מנות אחרונות, ומתוכם אני ורינתי דולות גנאש שוקולד לבן עם פירות יער, ופאי תפוחים עגלגל, פריך ומתקתק, המוגש עם כדור גלידה וניל. באופן צפוי לחלוטין, שתי העוגות טעימות לנו, ממש כמו כל מנה אחרת שנתקלנו בה פה, והצצה חטופה בשעון מגלה שאנחנו יושבות פה כבר למעלה משעתיים, והחברה נעימה, והאווירה מזמינה, והזמן – ממש לא הרגשנו איך הוא עובר. מפלצת הציפייה לסושי, ממנה חששתי כל כך בתחילת הערב, התגמדה אל מול עיני והפכה לחתלתול מתפנק ושבע. היה שווה לחכות.
המצודה
נמל קיסריה, קיסריה
04-6100022