מדורת האהבה

''הרעש שהגיע אלינו לשולחן היה רעש ממכר של בשר עסיסי שממשיך להיצלות ולשחרר טעמים גם כשהוא מגיע אליך לשולחן. על המגש בילו להם ארבעה נתחים יפיפיים...'' אורלי פרש אזולאי יצאה לאל גאוצ'ו ושם הוסיפה זרדים למדורת האהבה

''לאן אתם הולכים?'' שאל הקטן בן הארבע. ''אמא ואבא הולכים להכניס זרדים למדורת האהבה'' עניתי ובן זוגי לטש בי עיניים. מה יש? ילד צריך לדעת שאמא ואבא רוצים לעיתים להיות לבד ושבכדי לשמר את הזוגיות ולתחזק אותה צריך לעבוד ולהכניס זרדים למדורה. בן זוגי המשיך להתלבש כשחיוך מרוח על פניו, למרות מזג האוויר הקר והרצון להישאר בטרנינג הוא לא יכול היה להתנגד לי, בטח לא אחרי ההסבר המנומק.

כשירדנו לרכב אמר ''אולי נאכל משהו קטן לפני שנתחיל בהכנסת הזרדים למדורת האהבה?'' היה לי ברור שהוא הבין את המטאפורה ושהוא בעצם שואל מה אוכלים. שאלה מיותרת. תמיד כשמתחילה ההתלבטות באיזה סגנון נבחר , אנו מוצאים את עצמנו במסעדת בשרים טובה. הפעם נחסוך את ההתלבטות. היישר לאל גאוצ'ו.
אל גאוצ'ו נמצאת בלב הפארק של קריית מוצקין, מסעדה ותיקה שמתמחה בגריל ארגנטינאי. מסעדה שמגיעים אליה משפחות מכל רחבי הצפון ומתקיימים בה אירועים משפחתיים איכותיים (עד 170 איש) במחירים ללא תחרות. במקום מוגשות ארוחות עסקיות משתלמות בימים א'-ו' (ללא הגבלת שעות) ובקרוב ייפתח סניף נוסף בעכו שייתן מענה ללקוחות הרבים מהצפון. אך הפעם לא אפליג בתיאור המקום והמסעדה שהרי באנו רעבים ומוכנים להסתער.

המלצרית הביאה לנו כוסית קטנה ובה משקה הנקרא ''קופטין'' – משקה העשוי מוודקה, יין אדום, תפוזים וקינמון. השקנו כוסיות לחיי מדורת האהבה. המשקה הקטן הסתבר כממזר ומיד התפשט בגופי גל חום בלתי מוסבר, הורדתי את הסוודר מוכנה להתחיל בארוחה.
כבר במנות הראשונות באל גאוצ'ו התחילה החוויה הארגנטינאית- נקניקיית צ'וריסו - נקניקייה ארגנטינאית מבשר בקר, נקניקיית צ'לצ'יסה מעט פיקנטית, אמפנדס בשר, אמפנדס פטריות ומנה נוספת אינצ'ילדה טורטיה ממולאת בפרגית ובציפוי פריך וחם.

אני והוא נעצנו מזלגות בכל המנות שהוגשו לשולחן חמות ומדיפות ניחוחות ארגנטינאיים בארומה מיוחדת. לאחר שטעמתי מכל המנות קירבתי אליי את הצלחת עם האינצ'ילדה המהממת והתרכזתי בה. בן זוגי המשיך לשייט בין המנות אך מהאינצ'ילדה לא זכה לטעום עוד.
למנה עיקרית הוגש לנו מגש לוהט ועליו מיקס בשר. המגש הונח על כלי מיוחד ובתוכו גחלים לוהטות. הרעש שהגיע אלינו לשולחן יחד עם המגש היה רעש ממכר, של בשר עסיסי שממשיך להיצלות ולשחרר טעמים גם כשהוא מגיע אליך לשולחן. על המגש בילו להם יחדיו (אך לא לאורך זמן) ארבעה נתחים יפהפיים של אסאדו, סינטה, אנטריקוט ופרגית.

מה שהדהים אותי במנה הזו הוא שכל נתח בלט בטעמו. הבשרים ניצלו במומחיות כזו שכל נתח טופל באופן אישי. כראוי לבשר טוב. הנתח הראשון שחוסל היה האנטריקוט וזאת בשל העדפת הסועדים, קרי אנחנו. הנתח השני שנכנע בקלות לסכין היה הסינטה, השלישי, האסדו, הפתיע אותנו כי למרות שיש בו מעט יותר שומן הוא היה טעים להפליא. הפרגית קצת התביישה מראש לבלות עם שלושת הנתחים המכובדים ואנו לא רצינו להעליב אף אחד חלילה, אז חתכנו אותה אחרונה מה שהתברר כטעות איומה. הפרגית הייתה מתובלת בפשטות , הנתח היה רך ונימוח. כמובן שהתנצלנו בפניה והתנצלותנו התקבלה.

אתם לא תאמינו, אבל גם לאחר שהמגש נותר ריק ומיותם, רעש העסיס המשיך עם הנוזלים שהצטברו על המגש, אירוע שכזה דרש ניגוב עם חתיכת לחם ולא במקום קינוח.
לקינוח הוגש לנו פלאן קרמל ארגנטינאי מסורתי שנעשה במקום ומוס שוקולד אוורירי ונחמד.
אני מוכרחה לומר לכם שאחרי ארוחה באל גאוצ'ו הזרדים במדורת האהבה דולקים ובוערים מעצמם אבל אז נשאלת השאלה האם זו האהבה לבן זוג או לגריל מן של אל גאוצ'ו?
אל גאוצ'ו
החשמונאים 79, קרית מוצקין
04-8757385