''קיבלנו נתח סלמון יפהפה- שחום מבחוץ, ורדרד ונימוח מבפנים, עליו נמזג רוטב פרובדל (שפירושו ''שמח בבית'', עפ''י סבתו של השף) משגע: רוטב עגבניות שרי, עשבי תיבול, יין לבן ולימון...'' רותם רוזן עשתה אתנחתא ביום שישי בקפה וניס
כבר לא האמנו שיום שישי יגיע. אנחנו עוברים דירה. כל השבוע האחרון היה מסע מטורף אחד גדול בין חנויות חשמל וריהוט, בין אריזות ארגזים וסגירת חוזים. בטח אם היינו יודעים מראש שככה זה יהיה היינו נשארים בדירה הקטנטונת שלנו ומצטופפים בכיף. ביום שישי בצהריים, אחרי עוד מסע קניות מפרך החלטנו שדי. עוצרים, נושמים, יושבים בקפה וניס.
בשעה שתיים וחצי בצהריים קפה וניס נראה שוקק חיים כאילו נקלענו לדאנס בר תל אביבי באחת בלילה. החצר הירוקה ושטופת השמש הייתה עמוסה אנשים יפים ושמחים. ברחבת הפרקט המקורה לא היה אף שולחן פנוי ופנים בית הקפה היה עמוס עד אפס מקום. היו שם אנשים בכל הגילאים: צעירים בני עשרים, זוגות, משפחות וחבורות חבורות של אנשים מבוגרים, שנראה היה שנפגשו בקפה וניס ומאז הם פשוט תושבי קבע במקום. מסתבר שהגענו בדיוק להופעת הג'אז השבועית בכל יום שישי בין 14:00 ל-16:30. כולם שרו, רקדו או סתם נהנו מהופעת הג'אז החיה, מהרכב הנגנים המעולה ומשעתיים וחצי של פסק זמן מהעולם החיצון.
שנינו הסתכלנו אחד על השני, מסכימים שלא יכולנו לבחור טוב יותר. המתנו שיתפנה שולחן ותוך כמה דקות נכנסנו לאווירת הג'אז. אפילו כמעט קמנו לרקוד, אבל התירוץ שלנו היה שאנחנו מורעבים מדי. שנינו פתחנו עם משהו שיעיר אותנו: מיץ רימונים סחוט טרי. אני הזמנתי למנה ראשונה פטריות ממולאות בגבינת שמנת ועיזים, בציפוי פריך, על מצע רוטב פסטו וסלט. בן זוגי הזמין חציל בלאדי קלוי, בליווי טחינה ולחם הבית. חשבנו שנתחיל בקטנה, ננשנש משהו כדי להשביע את רעבוננו ונשקע במוזיקת הג'אז.
תוך כמה דקות הונחו על שולחננו שתי מנות גדולות ונדיבות, מדיפות ניחוחות משכרים, ופתאום תכנוני הנשנוש הקטן פינו מקומם לתאווה אחת גדולה. פטריות השמפיניון הגדולות היו קריספיות ומתפצפצות בפה. מילוי הגבינה בתוכן היה עדין ומענג ורוטב הפסטו התמזג איתן בהרמוניה. אין ספק שלחובבת פטריות כמוני, זו הייתה יכולה להיות טעות טראגית לפספס את זה. חציל הבלאדי היה גדול, צלוי היטב, מדיף ארומה של קלייה ומדגדג את הלשון. בצענו מהלחם הטרי, טבלנו את החציל בחגיגת הטחינה ומרחנו ממנו פיסות פיסות עד שחוסל כליל. ''מנות ראשונות. הא?'' אמרתי לו. ''כמה פעמים נשבענו שנסתפק בראשונה אחת? ''אותו זה לא עניין. אני אישה של פטריות והוא גבר של חצילים וזה לא עומד להשתנות.
על המנות העיקריות המליץ לנו שף הבית בכבודו ובעצמו. איזה פינוק! השף, טיבי דניאלי, במקור מספרד, למד את כל רזי המקצוע במילאנו, בבית ספר יוקרתי המדורג כשני בעולם. אחרי מסעות חובקי עולם ועבודה במסעדות שלושה כוכבי מישלן, הוא נחת בקפה וניס והשתלט על המטבח. בסוד הוא סיפר לנו שאף אחד בעולם לא מורשה להיכנס למטבח שלו כשהוא רוקח מתכון חדש ומרענן את התפריט. אומנות הבישול שלו היא פיוז'ן צרפתי-איטלקי. בהשראתו, הזמנו שתי מנות מיוחדות: סטייק פרגית ברוטב פירות יער ופילה סלמון ברוטב פרובדל.
המנות שהוגשו לנו נראו אסתטיות להפליא וניכר היה שיד אמן עיצבה אותן. נתחי סטייק הפרגית נצבעו בורדו עז ונעטפו בפירות יער חמצמצים. לצידם הונחו פלחי בטטה אפויה, כרובית וקלחי תירס מאודים. טעם מלוח-חמוץ-מתוק השתלט לנו בפה ושימח אותנו. אבל, ללא צל של ספק, היה ברור לכולנו מהי גולת הכותרת. פילה הסלמון נראה מלכותי לגמרי. נתח יפהפה הונח במרכז הצלחת: שחום מבחוץ, ורדרד ונימוח מבפנים. עליו נמזג רוטב פרובדל (שפירושו ''שמח בבית'' עפ''י סבתו של השף) משגע: רוטב עגבניות שרי, עשבי תיבול, שום, יין לבן ולימון. נתח הדג הבשרני הונח על מצע פירה רך ולצידו, איך לא, הוגש סלט ירוק בויניגרט. על מנה כזאת לא צריך לדבר יותר מדי. צריך לטעום אותה, נקודה. היא פשוט גנבה את ההצגה עד כדי כך שהחלטנו להישאר איתה ולוותר על המתוק בסוף. וזה לא דבר שקורה לנו.
אף פעם. בין ביס לפני אחרון לביס אחרון מהמנה הבלתי נשכחת הזו, נפרדו גם הנגנים והחלו מקפלים את הכלים. הריקודים פסקו ואיתם פילה הסלמון. כל דבר טוב סופו להסתיים ולהיחרט בזיכרון. לפחות זה הזכיר לנו שלא רק דברים טובים נגמרים. גם מעברי דירות ואריזות מגיעים לקצם. וכך יצאנו מקפה וניס כשני אנשים מאושרים יותר.
קפה וניס
עמישב 45, גבעתיים
03-5733155
