מעורב סיני

''המלצרית מגיעה עם מגדל גבוה של שלוש סלסילות. בעליונה- מנה צמחונית, באמצעית – בקר ובתחתונה - כיסונים עדינים מבצק אורז שקוף, במילוי עוף...'' שיפרה צח וחברתה ביקרו בדים סאם וגילו שמיליארד סינים לא יודעים מה הם מפסידים

ענת שוב חזרה עמוסת רשמים מנסיעת עבודה להונג-קונג. הפעם יצא לה לראות מקרוב איך חוגגים שם את הכריסמס, עם מיליוני אנשים שנוהרים לרחובות והופעות רחוב של אמני רוק מקומיים. לגבי האוכל המקומי היא עדיין שומרת על הכלל של ''כבדהו וחשדהו'', עם יוצא מן הכלל אחד – הדים-סאם. אותן כופתאות מאודות ממולאות בסוגי מילוי שונים, כולל כאלו שהחיך המערבי לא רגיל אליהם, כמו ממרח שעועית מתוק או מחית ניצני לוטוס. מצידה זו היתה יכולה להיות ארוחת ערב מעולה, לולא העובדה המצערת ש- אין דים סאם בערב! במזרח הרחוק זהו מאכל של ארוחת בוקר, מקסימום עד שעות הצהריים. כששאלה עליו קולגות מקומיות התברר שגם אין סיכוי לקבל אותו אצלן בבית, כיוון שזה מאכל כל-כך עתיר עבודה, עד שהמקומות שמגישים אותו מתחילים בהכנות כבר בשתיים בלילה, כדי להספיק הכל עד הבוקר.

כמובן שזה הזמן להציע לה כתף חברית, ולקבוע את ארוחת הבנות שלנו ב''דים-סאם'' התל-אביבית, שם תוכל לאכול גם בערב דים סאם אותנטיים, שמוכנים בידי שני טבחים סיניים שמתמחים אך ורק בכיסונים הללו, ועושים זאת ללא שינוי מאז הוקמה המסעדה לפני 12 שנה.
המלצרית המסורה שלנו ממליצה על ארוחת טעימות זוגית, שכוללת 13 מנות שונות בליווי שני צ'ייסרים של צ'ויה – שיכר שזיפים אסיאתי שמה-זה מתאים לנו. כשמתברר שחלק גדול מתפריט הטעימות מבוסס על פירות ים, שאני לא אוכלת, אנחנו מרחיבות קצת את היריעה לטובתי. וכך, עוד לפני הדים-סאם, מתמלא השולחן בהמון מתאבנים מסוגים שונים. ענת משתלטת על מחלקת השרצים, שכוללת בין השאר טייגר שרימפס מטוגן בציפוי טמפורה, קלמרי ממולא ומטוגן ורולים במילוי שרימפס. היא אוחזת אותם במיומנות במקלות האכילה,טובלת ברטבי הסויה, הצ'ילי והחמוץ-מתוק ועל הדרך גורפת גם את כל הוואסבי והג'ינג'ר המוחמץ, שכנראה באמת צריך קצת יותר תרגולת-חיך כדי כדי ליהנות מהם. אני מצידי שמחה בחלקי עם רול אווז בעטיפה פריכה של אצת נורי ובוטנים ועם רולים עדינים של טונה אדומה ואבוקדו בציפוי שומשום שחור.

אחר-כך שתינו חולקות בהנאה פטריות שמפיניון במילוי גבינות ובצל ירוק, מנה שהשתרבבה לכאן מהמטבח הבלקני וזכתה לטאצ' אסיאתי בדמות טיגון בטמפורה. רק האגרול'ס נותרים מיותמים – עם כל כך הרבה מנות אותנטיות, חבל לנו לקלקל עם המאכל הסתמי הזה, שהוא יותר פרשנות מערבית לאוכל סיני וכמעט שלא נאכל שם.
במקום זה, אנחנו מתחילות להתרכז בכיסונים שמגיעים לשולחן. בתחילה ממחלקת כיסני הבצק המטוגנים – שניים במילוי של פלפלים ובצל ושניים במילוי של עוף עם ברוקולי. בשניהם הבצק קצת עבה מדי לטעמנו, ואנחנו חופרות בו עד המילוי הטעים – בעיקר זה של העוף. ואז סוף סוף מגיעה המלצרית עם הסיבה שלשמה התכנסנו - מגדל של שלוש סלסלות אידוי מבמבוק, שכל אחת מהן טומנת דים סאם מסוג אחר: בעליונה הצמחוניים – שניים עם תרד ובוטנים – שאחרי שמתרגלים לצבעם הירקרק מתגלים כחביבים בהחלט ושניים עם מלוי דביק-משהו של בטטה וכוסברה שפחות מוצלחים בעינינו. האמצעית מכילה באו בקר עם פטריות ובצל ירוק – כופתאות גדולות מבצק שמרים רך ותפוח, במילוי פיקנטי עם תבלין שנרמז בו קינמון או משהו דומה. השלישית, שאותה סימנו כמוצלחת ביותר, מכילה כיסנים עדינים יותר מבצק אורז שקוף, במילוי של עוף עם אגוזי קשיו.

על חליטת צמחים המוגשת לנו בקנקני ברזל שחורים אנחנו דנות בכובד ראש בסוגיית הקינוח. בתפריט הטעימות כלולים שני קינוחים בסגנון אסיאתי – באו שוקולד, שנפסל לנוכח כמויות הבצק שכבר צרכנו עד כה, ומעדן טפיוקה בליצ'י, שנראה לנו, אפעס, קצת נסיוני מדי. במקום זה אנחנו בוחרות שני קינוחים שממש לא שייכים למזרח הרחוק, אבל מאוד שייכים לטעם הטוב – קציפת ערמונים עשירה, ומעדן שנקרא ''גאיה'' שהוא כיפת מוס על בסיס קוקוס אפוי בציפוי קרם שוקולד ושבבי שקדים, כשכל זה טובל בשוט אספרסו. מיליארד סינים לא יודעים מה הם מפסידים.

דים סאם
אלנבי 120, פינת רוטשילד, תל אביב
9292*, 03-5604310, 03-5604341