על יינות ישראליים

''כלי נוסף המספק מידע האם כדאי לשתות את היין או ליישן אותו, הוא המדריך הנפלא של דניאל רוגוב ליינות ישראל. המדריך כולל ביקורת על כ- 1,800 יינות ממאות יקבים וכולם מתוצרת הארץ...'' יובל בלנקובסקי מפרט על שוק היינות הישראליים

אחת ההפתעות הקסומות שעולם היין מציע לנו היא העובדה שטעמו של היין הולך ומתפתח הן כאשר היין בבקבוק והן אחרי שהיין נפתח. לא תמיד היין משתנה ומתפתח לטובה, אבל אחרי קצת ניסיון של טעימת יינות גם אתם תוכלו להחליט איזה יין ראוי ליישון ואיזה ראוי לשתיה. השוני בטעמו של היין נובע בעיקר בעקבות החשיפה לחמצן שנעשית באופו איטי מאוד בבקבוק סגור ובאופן מואץ לאחר שהבקבוק נפתח.

דוגמא מצוינת ליין שמשתנה עם הזמן וטומן בחובו עולמות שלמים שצריך לגלותם הוא הקברנה סוביניון 2005, לא מסונן של סגל. זהו יין הדגל של יקב סגל והוא יוצא בסדרה מוגבלת בלבד של 6100 בקבוקים. כל שנה באופן מסורתי הקברנה סוביניון לא מסונן של סגל מפגין גוף מלא מאוד מרוכז ועשיר בטעמים. גם השנה ציפיתי ליין דומה. כתיבת בקורת על יין מסוג של קרנה סוביניון לא מסונן של סגל מכניסה לדילמה: מצד אחד אתה יודע שהקברנה סוביניון לא מסונן של סגל יהיה טוב יותר עוד 3-4 שנים מעכשיו, מצד שני עוד 3-4 שנים הוא כבר מזמן לא יימכר בחנויות ולא יהיה טעם לכתוב עליו.

הפתרון היה פשוט פתחתי את הבקבוק ולגמתי ממנו כמה לגימת בסמוך לפתיחתו. הטעם של היין בשלב הזה תמיד משקף משהו ולכן לדעתי כדאי לשתות לפחות לגימה קטנה מיד שהבקבוק נפתח. לאחר מכן סגרתי את הבקבוק בפקק העץ שלו (בלי לשאוב את אוויר מהבקבוק) והשארתי את הבקבוק עומד ולא שוכב כך שלא תהיה חשיפה לחמצן גדולה מדי וניגשתי לטעם אותו לאחר 24 שעות. היין השתפר אך לא היה בשיאו. לאחר 48 שעות מזמן הפתיחה- היין היה מושלם. היין התרכך והתאזן לצד הטעמים העזים של הפרות והדובדבנים הופיעו עתה חמיצות מורגשת ונעימה. האפטר טייסט של היין היה לאחר 48 שעות ארוך ומורכב במיוחד והראה את מלוא הפוטנציאל של יין נפלא.

המלצתי אם רוצים לקנות את הבקבוק ולשתות עכשיו כדאי לפתוח אותו כמה שעות לפני הארוחה ולהחזיר את הפקק. חדרור נוסף של היין בכוס יין גדולה למשך מספר דקות יביא את היין – להראות את מלוא הפוטנציאל שלו כעת. אופציה נוספת היא להעביר את היין לדיקנטר, אם אפשר רצוי לשעה לפני הארוחה. כמובן שיישון איטי והדרגתי של היין למספר שנים יפתח את טעמי היין באופו אופטימאלי.

כלי נוסף ונפלא לדעת האם כדאי לשתות את היין או ליישן אותו ואם כן לכמה שנים הוא המדריך הנפלא של דניאל רוגוב ליינות ישראל. את המדריך אפשר להשיג הן בחנויות הספרים והן בחלק מחנויות היין. רוגוב הוציא כעת את המדריך שלו לשנת 2009 והוא כולל בקורת על כ1,800 יינות ממאות יקבים כולם מתוצרת הארץ. מה שטוב במדריך של רוגוב הוא שהמדריך מתעדכן משנה לשנה לא רק לגבי היינות החדשים שיוצאים לשוק אלא גם מעדכן את הביקורת על היינות המיושנים. כך למשל אתם יכולים ללמוד מהמדריך של רוגוב שהירדן, קברנה סוביניון , 1993 של יקבי רמת הגולן הוא עדיין טוב וכדאי לשתות אותו. אגב, מצאתי אותו לפני שובע במרתף יין של מסעדה ירושלמית. אין לכם מושג מה תוכלו למצוא במרתפי יין של מסעדות אם רק תתחילו לחפש.

יין אחרון וחביב שרציתי להזכיר הוא המוסקאטו 2008 של יקב דלתון. מדובר ביין לבן ומתוק בעל אחוז אלכוהול נמוך של 6% בלבד. התסיסה של הסוכר לאלכוהול נפסקת באמצע על ידי תהליך קירור וכך מתקבל יין קליל עם ארומות של תפוז ואפרסק. בעולם ישנם מספר מקומות כמו איטליה למשל שם מקובל לשתות יינות קלילים בעלי אחוז אלכוהול נמוך בארוחת הצהרים, בפיקניק או כאפריטיף לפני הארוחה עצמה. אני חושב שהמוסקאטו של דלתון הוא תוספת מרעננת לעולם היין הישראלי, גם מי שאינם חובבי יינות יבשים יתחברו אליו בקלות.

שוק היינות הישראליים ממשיך להמציא את עצמו מחדש ולגוון את ההיצע שלו. כדאי לעקוב ולהתעדכן ביינות החדשים שהשוק מציע.