לחם בשר הרצליה

שף בבית- האוכל כבר יגיע


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

ההלם הגדול ביותר היה זה שלא צריך לשטוף כלים. זה לא רק שלא צריך לשטוף כלים, אלא אין כלים, הם נעלמים באיזה ארגז, ויותר לא שומעים מהם. חלום.


כשהזמנו את עסקת ה''שף הפרטי'' מחברת פרתם, רצינו בעיקר קצת שקט. עבר עלינו שבוע מטורף ורק המחשבה שמישהו יבוא אלינו ויכין לנו אוכל העבירה בגבינו ריטוטי עונג. על יותר מזה לא חשבנו.


כשהגיע השף, בחור מוצק וחייכן עם שובל של ארגזים מאחוריו, העניין החל לרקום עור וגידים. עוד בשיחת הטלפון המקדימה, אמרתי לו שיכין מה שהוא רוצה. אני אוהבת שאנשים מבשלים מהלב, ולא מתפריט קבוע. הדיי השף הכין ארוחת טעימות שקרא לה ''מיפו לירושלים''- הוא הגיע מירושלים, ערך את הקניות בבוקר בשוק מחנה יהודה ואנחנו גרים מטר מיפו. תראו מה זה השראה.

ככה, בעוד אנחנו מדברים עם זוג חברים שהזמנו, והשולחן ערום מצלחות, ערך השף שלנו את השולחן, כמו במסעדה. הוציא מפה, הוציא כוסות, הוציא סכו''ם, מפיות (אני איכשהוא הצלחתי להשחיל נרות) והתחיל לבשל: מרק עגבניות שרי סמיך ובפנים פיתות קלויות עם גבינת עיזים חמה. בשלב מסוים הצלחות ''נעלמו'' לתוך ארגז (מי שוטף? חידה) הופיע מרק עגבניות שרי, אחר כך גם הוא נעלם לאותו ארגז, או ארגז אחר והופיעה מנה מצוינת, גירסה אלגנטית של הבולגרית עם האבטיח: פרוסות שוות של אבטיח, מעליהן גבינת פטה שמנה ועיגול טפנד, מלוח מתקתק טוב במיוחד שהסוד שלו הוא זיתים שחורים מצומקים במקום זיתי קלמטה. בשלב הזה הדיי סיפר לנו על מקורות ההשראה שלו: שוק מחנה יהודה, חופי סיני הרחוקים, העיר העתיקה ואני רק רציתי לספר לו שזה שאני יושבת ומישהו מגיש לי אוכל טעים בביתי, זאת ההשראה שלי לעשר השנים הקרובות. מידי פעם קמנו לראות איך הוא מבשל, והוא ענה לכל השאלות בחיוך. היינו זחוחים, הילדים ישנו והארוחה, נמשכה ונמשכה.

כשהבנים יצאו למרפסת לעשן, השף התלווה אליהם לסיגריה, מה שנקרא יחסים אינטימיים. היו שם עוד מיליון מנות: גלילות סינטה ממולאות אבוקדו וזייתים ומטוגנות, סורבה עראק ואשכוליות, קובה הפוכה במילוי בורגול, מבושמת בלימון פרסי וקינוח סברס מעלף. והכל הכל, כמו שכבר אמרנו היה בשבילנו, בקצב שלנו, בלי לחפש חניה.

מגדלוני אבטיח וגבינה בולגרית עם טפנד זיתים ואגוזים

מנת ביניים קייצית שיכולה לשמש גם לארוח בקוקטייל או כמנה אחרונה

(4-6 סועדים)

חצי אבטיח אדום מתוק ללא גרעינים.
400 גר' גבינה בולגרית של ''גד'' (היא רכה ואינה מתפוררת).

לטפנד
כוס זיתים שחורים מצומקים במלח, מגולענים.
½ כוס מיני אגוזים שונים (צנוברים, פיסטוקים קלופים, אגוזי-מלך, פקאנים, גרעיני דלעת וכד').
4 שיני שום קלופות.
½ כוס עלי נענע ובזיליקום קצוצים.
½ כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
מלח, פלפל שחור גרוס.

1. מכניסים את כל החומרים למעט השמן והלימון למעבד מזון בעל להב פלדה ומפעילים בפולסים קצרים עד לקיצוץ וערבוב (לא להפוך למשחה).
2. מוסיפים את שמן הזית באיטיות תוך כדי ערבוב עד שהטפנד מקבל מרקם משחתי. מוסיפים את מיץ הלימון, מלח ופלפל לפי הטעם.


3. פורסים את האבטיח והגבינה הבולגרית לפרוסות בעובי 3-4 מ''מ.
4. בעזרת פורמה (חותכן עגול) בקוטר 3 ס''מ, לקרוץ עיגולים מהפרוסות לסירוגין עד קבלת ''מגדל'' אדום לבן לסירוגין בגובה 5 פרוסות.
5. מורחים שכבה נדיבה של הטפנד בראש כל מגדלון.

להגשה:
מניחים בכל צלחת מגדלון אחד או יותר ומעטרים בנענע טרייה קצוצה או בלימונים כבושים.

פרתם הדרכות ואירועים קולינריים
טלפון 5588518-03 פקס:5588519-03

לחם בשר הרצליה אירועים חדש