Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ארוחה שוברת שגרה במסעדת כפר נחום

ארוחה שוברת שגרה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הדג היה נדיב מאד בגודלו, ושהה זמן מדויק על גריל הפחמים. עור פריך ושחום מבחוץ, עסיסי ולוהט, לבן ורך בפנים...''. זיו תפוז ורעייתו החליטו לשבור את השגרה ביום טיול, שהסתיים בארוחה כיד המלך במסעדת כפר נחום, שלחוף הכנרת

סוף נובמבר, אמצע שבוע, מעונן, אפילו קצת גשם. החלטנו להתנער מהשגרה. הגדול בג'ודו עד אחר הצהריים, הקטנה בגן. מתנתקים מהמחשב, מהטלפון, מהזמזום. העבודה ממילא לא מסתיימת אף פעם. היא עלתה על ג'ינס, אני בכובע והתנענו את העגלה. מאז שעברנו לגליל התחושה היא שאנחנו גרים בטיול. העגלה גולשת שמחת לב מההרים. עלמה זהר מתגעגעת לאפריקה, אנחנו מכוונים מזרחה ודרומה. מבעד לחלון ניתן לקלוט משפחות יושבות בכרמי הזיתים העתיקים, בין העצים עבי הגזע ו''פותחות שולחן'', הפסקת הצהריים מעבודת המסיק. מרגיע לחשוב שעושים זאת כבר אלפי שנה, מרגיע ומעורר תאבון. צומת עמיעד, הכביש מתעקל, ומתפתל, כשליד הר האושר הנוף נפתח אל הכנרת, גדולה ואפורה, שקטה ואיכשהו פותחת מקום שכוח שבלב.

במסעדת כפר נחום הצטרפנו להמולה מלאה חיים ומשמחת. אוטובוסים, צליינים מפטפטים בשמחה במגוון גדול של שפות, מלצרים מתרוצצים באולם המסעדה הגדול, סוג של בינלאומיות נטולת פוזה ומחממת לב. המסעדה, כך למדנו אחר כך, מאכילה למעלה מ-700 איש ביום. התיישבנו בחוץ על כוס בירה, סופגים לתוכנו את המראות שיתר באי המסעדה עברו כמה אלפי קילומטרים בכדי לחוות. המסעדה ממוקמת ממש על שפת האגם, והחוף הצמוד משרת את באי המקום בלבד, וכולל גם מקום מוסדר לקמפינג. משהו באפורים של המים שחוורו לאפורים של מעל יצרו תחושה שבאמת קל ללכת על המים. אבל לא שכחנו גם להאנח, כשהבנו עד כמה האגם נסוג.

מלצר משופם ומחויך בחולצה צחורה ערך שולחן והביא מעל לחמש עשרה צלוחיות של מנות ראשונות. מבינהן אציין את הטחינה, ששילבה נכון בין מרירות לחמיצות; את המטבוחה, שידעה ''לנשוך'' במידה; וסלט ירקות טרי ומשמח, עטוף בשמן זית ולימון. כשהיא גילתה בו בצל, למורת רוחה, המלצר היה אדיב ומהיר דיו להביא צלחת נוספת של סלט נטול בצל, במיוחד בעבורה. אני נהנתי עד מאד מסלט גרגר הנחלים משובץ במעט כרוב אדום, שהיה בו כל מה שעושה יום רגיל ליום של שמחה.

לעיקריות הגיעו דניס וצלעות טלה. האמת, התלבטנו - איכשהו קבבים עגלגלים ונימוחים או שיפודי פרגיות מתובלות הפעילו אצלי את בלוטות התאבון, ואם אנחנו ליד הכנרת – אז לא נוריד איזה מושט? אבל לבחור הרי צריך, ובגילנו המופלג לקחנו החלטות בנחישות היודעת להעפיל על האכזבה ממה שלא נזכה לו. ''כל יום קצת'', כדברי הסופר האיטלקי ארי דה לוקה.

הדג היה נדיב מאד בגודלו, ושהה זמן מדויק על גריל הפחמים. עור פריך ושחום מבחוץ, עסיסי ולוהט, לבן ורך בפנים, וכשטפטפנו עליו מיץ מחצי לימון הוא סיפק מחזות שכיכבו בהם אצבעות משומנות ומצמוץ, וגם הפלא הזה של יש ההופך לאין ממש אל מול עיניך.
הצלעות גם הן הגיעו בכמות נדיבה, וכשזה נוגע לצלעות זה אינו דבר של מה בכך. כחובב ידוע של המנה אני יכול לדווח שלא פעם המנות קטנות מידי (שכן הבשר יקר) ומאכזבות, ושלא פעם, איך אנסח זאת בזהירות, הטלה חגג יותר מדי ימי הולדת. במסעדת כפר נחום הטלה טלה היה, וגם הטבח דייק בעבודתו. בהרט שבו הודגש הפלפל הלבן וצריבה של מידיום על הפחם הלמו את הצלעות הורודות היטב. ציפס שחמחם הוגש בצד.

מכיוון שהיינו צרכים לטפס חזרה להרים, ויתרנו על המנות האחרונות, ובכל זאת כובדנו במנה של תמרים לחים, תה של נענע, וקפה ערבי מר (לא לדאוג - יש גם אספרסו והפוכים למיניהם). העגלה שילבה מנועים ועלתה מעלה מעלה, ואנחנו חייכנו אל מול השמש השוקעת במערב. לא כל כך רע לנער שגרה.

מסעדת כפר נחום
קיבוץ כפר נחום
04-6724805