מחול הפטריות

''מחבת פטריות שמפיניון ברוטב גבינה לקחה את הכתר. זו המנה היחידה שלא לוותה בשלל צבעים, פשוט משום שלא היה צורך. טעמה דיבר בעדה באופן חד וברור...''. בבית הקפה שיראין שבמזכרת בתיה, גילתה שיר כידן שעם פטריות אפשר לעשות קסמים

בלב המושבה מזכרת בתיה שוכן שיראין, בית קפה חלבי וכשר. סוד הקסם של המקום הוא השקט והשלווה השוררים בבית הקטן המוקף חצר. שקט ושלווה בשילוב רוח סתיו ערבית היו בדיוק מה שחיפשתי, ולכן בסוף יום העבודה האחרון של השבוע לקחתי חברה והתיישבנו בשיראין.

כדי לפתוח את התיאבון הזמנתי טורטיות סלמון מעושן עם גבינת שמנת, מלפפון ירוק ובצל סגול. את הטורטיות עיטרו רטבי פלפל צהוב ופלפל כתום, שטעמם העדין שידרג את טעמו הבולט של הסלמון. בכלל, נראה שבשיראין דוגלים באכילה דרך חוש הראייה, משום שבכל אחת מהמנות היו משולבים רכיבים בשלל צבעים - מה שהפך את הארוחה כולה לחגיגה לעיניים, ולא רק לתאווה לחיך.
חברתי התבלבלה לחשוב שמדובר במדיניות הצלחת הפתוחה, והבינה את טעותה מאוחר מדי, כשנאלצה לוותר על חלקים נבחרים בחציל הצרוב בשמן זית שהזמינה. החציל, נימוח בפה כמו שרק חציל יכול להיות, נח בבריכת טחינה מעל תל של סלסה טוסקנה, מה שהקל מאוד על מלאכת הטבילה בכל אחד מהרטבים יחד ולחוד. טעם החציל עידן את מליחות הטחינה ויחד הם היו למעדן.

מנת אמנון פלפלון שהזמינה חברתי למנה העיקרית הייתה, בדומה למנות הראשונות, צבעונית מאוד, ומזמינה גם בגודלה. היא כללה אמנון צרוב בגריל, עסיסי ונימוח בפה, נח לו בשלווה בין סלסלת פלפלים קלויים לדגני חיטה. אולם על אף אהבתי לדגים, המנה העיקרית שהזמנתי אני - מחבת פטריות שמפיניון ברוטב גבינה – לקחה את הכתר. זו המנה היחידה שלא לוותה בשלל צבעים, פשוט משום שלא היה צורך. טעמה דיבר בעדה באופן חד וברור, ואני העדפתי לוותר על חלקי השווה באמנון, ולהמשיך לדוג את הפטריות בים הגבינה שבצלחתי, בלי שום יכולת להפסיק.

על מנת להמשיך את חגיגת הפטריות הזו, הזמנו גם סוכריית הפורטבלו – מנה של פטריות פורטבלו ממולאות בגבינת עיזים, ועטופות בבצק פילו. הפעם, ברוח של שיתוף פעולה, הופקדתי אני על הבצק, והשארתי לחברתי את הפטריות בגבינה. הבצק הקריספי חוסל עד מהרה, ולי נותר רק להסתכל על חברתי המנסה לשווא למשוך את הרגע עם כל ביס. יחד עם הזמן שעבר נותרו רק שיירי שיחה ודממה שבעה. קשה לנהל שיחה ערה כשהבטן מלאה עד אפס מקום.

גורל הדיון 'האם אנחנו מלאות מדי לקינוח' היה ידוע מראש. פאי התפוחים המתקתק של חברתי נעלם עוד לפני שהספקתי לראות אותו, והיא שמחה לסייע לי עם פאי הלימון החמצמץ. ואז פגשנו את שולה. שולה היא עוגת נוגט קטנה וקרה, המזכירה כמעט גלידה במרקמה ובטעמה. שולה קרויה על שם בתה של בעלת הבית, שזהו אינו שמה האמיתי, אך כך היא נקראת בפי משפחתה. כדי לשמוע למה - תצטרכו להגיע לשיראין.

שיראין
דב שמיר 4, מתחם מוזיאון מזכרת בתיה, מזכרת בתיה.
08-9348302