מה בין סושי לקדאיף

''את עינינו צדה מנה שנקראת פוטומאקי קדאיף. פוטומאקי אנחנו יודעות מהו, אבל איך קדאיף מתקשר לכאן? מתברר שכמו כפפה ליד. חברתי שהעזה והזמינה פשוט טיפסה על הקירות המעוצבים מרוב התלהבות...''. שיר כידן מביאה חווית ממסעדת אויאמה

ביום הגשם הראשון שירד על תל אביב, החלטתי לדחות קצת את דיכאון החורף שתמיד מקדים ליפול עלי וללכת עם חברה טובה למסעדה טובה. בלב המתחם המסחרי יכין בפתח תקווה גיליתי פנינה של ממש. אויאמה היא מסעדה אסייתית יוקרתית, שלוקחת את עצמה ברצינות ולא מפגיזה ביהירות. העיצוב יוקרתי, התפריט מגוון ומבטיח אפשרויות רבות ומעניינות, אך בעוד הוא מפליא במקוריות המנות ובשילובים מעניינים, מפתיעים המחירים בהיותם שווים לכל נפש.

מכיוון שתכננו להגיע למסעדה באותו ערב, טרחנו להגיע רעבות. חשבנו שנזמין מיד את המנה הראשונה, נשקיט קצת את הרעב ונתפנה להתלבט בענייני המנה השנייה. ברם, להפתעתנו הרבה, פתחה בחירת המנה הראשונה מסע ארוך של התלבטויות וחיבוטי נפש שליוו אותנו כמעט עד לסוף הארוחה. נראה לכם שהמושג ''חיבוטי נפש'' מוגזם בשביל בחירת אוכל במסעדה? כשהתפריט באורך של ספר קטן, וכל מנה קורצת ומעניינת יותר מקודמתה, המשימה אכן קשה. בסופו של דבר נפל הפור. חברתי הניחה, בהיגיון רב יש לומר, שהמנות הבאות לא תהיינה דלות קלוריות, ולכן בחרה בסום טאם, המורכב מרצועות פפאיה, עגבניות שרי, אפונה סינית, שום, לימון סחוט ובוטנים כתושים. התפעלתי ביותר מהמתיקות העדינה בתיבול, אשר אפשרה לכל אחד מהמרכיבים להבליט את טעמו הייחודי ולשלבו בטעמה המתקתק.
אני באופן אישי מעדיפה אוכל מטוגן באשר הוא, ולכן הזמנתי את גוזיית הבקר- כיסונים סיניים מטוגנים וממולאים בשר. הכיסונים עצמם היו ערבים לחיך, אך מה שנתן למנה את טעמה המיוחד היה הרוטב האדמדם, שטעמו המלוח-מתוק הוא זה שהשאיר בפי את הטעם לעוד.

כמי שאוכלת לא מעט סושי, לא צפיתי מראש הפתעות גדולות בתפריט. אולם ציפיות לחוד והפתעות לחוד. את עינינו צדה מנה שנקראת פוטומאקי קדאיף. פוטומאקי אנחנו יודעות מהו, אבל איך קדאיף מתקשר לכאן? מתברר שכמו כפפה ליד. ממבט ראשון כל המנה הזו נראית כמו בליל מצרכים שבטעות נשפכו לאותה קערה כמו סלמון טמפורה, אבוקדו, מנגו, גבינת עיזים וכאמור, שערות קדאיף. חברתי שהעזה והזמינה את המנה פשוט טיפסה על הקירות המעוצבים מרוב התלהבות! לא אחלוק איתכם את כל מה שנאמר על השולחן אבל המסקנה ברורה: השף מצא את הנוסחה המנצחת אל ליבה, ולו רק היה מציע - כנראה שהייתי רוקדת היום בחתונתם.
אני, לעומתה, העדפתי להישאר על קרקע בטוחה, ובדרך להימנע מהחלטות הרות גורל. לקחתי מגש סושי בינוני שבו אוכל ליהנות מסוגים שונים של סושי בצורות שונות כמו קונוסים עם ובלי שרימפס, סנדוויצ'ים וכיו''ב. זאת, בשעה שההצגה הכי טובה בעיר מתרחשת לנגד עיני, כשכל שהפוטומאקי קדאיף נעלמים לאיטם. כשהיא סיימה, ניסיתי לנחם אותה בטעימות מהמגש שלי. היא טעמה וניקרה, התלהבה מכולם יחד ומכל אחד בנפרד, אך סירבה להתנחם. לי דווקא התאים מאוד שרוב הסושי במגש נשאר עבורי...

בעידוד אחראית המשמרת (ובעיקר העובדה שבטעות לא אכלנו כל היום) החלטנו לקחת גם מנה עיקרית. עם מבט ממזרי בעיניים חברתי תהתה בקול רם אם אחרי מגש סושי כמעט שלם אני מסוגלת לאכול עוד. כדי לענות על השאלה שלא באמת נשאלה, הזמנתי את המזארו רייס: אורז מוקפץ עם נתחוני עוף ובייקון, פטריות שמפיניון, כרוב לבן וביצה טרופה. פשוט תהיתי איך אורז מוקפץ ובייקון משתלבים עם ביצה טרופה. מליחות הבשר הלבן ומתיקות האורז המוקפץ איזנו זה את זה, והפכו את המנה למיוחדת הרבה יותר מסך כל חלקיה.
ברוח החברות והשיתוף שבינינו, הקצתה לי חברתי מעט מפירה הבטטה שהגיע עם כבד העוף המוקפץ בדבש שהזמינה. בטוב ליבה היא גם הקפידה לתבל אותו ברוטב הסויה והדבש המתקתק, שהפך את המנה לחגיגה לחיך ממש.

המסעדה מצטיינת במגוון רחב של אופציות בכל אחת מהקטגוריות המוצגות בתפריט אך חורגת ממנהגה כשזה מגיע לקינוחים. הם הרי לא בדיוק הסיבה שבשבילה תגיעו למסעדה אסיאתית. שלושה סוגי קינוחים בלבד הוצגו בפנינו, אך כל אחד מהם מקורי ונהדר בדרכו. חברתי בחרה בבננה לוטי, קרפ במילוי שוקולד, בננות מקורמלות וגלידת וניל בצד. השילוב המצוין הביא לחיסול מיידי וכללי של המנה, שהיה כאין וכאפס לסיכול הממוקד שביצעתי אני באצבעות הנוגט, שחיבקו קרם פטיסייר בחיבוק עדין ומתוק, והוגשו לי בליווי שתי כפיות מעוצבות של טפיוקה בטעם פסיפלורה ואננס.

סיום שאחרי ארוחה כל כך גדולה השאיר על שפתינו כזה טעם לעוד, שהבטחנו זו לזו שזו אולי הפעם הראשונה - אך בוודאי לא האחרונה שנגיע למסעדת אויאמה.

אויאמה
דרך יצחק רבין 17, מתחם יכין, פתח תקוה.
03-9235368