והלב, הוא רוצה לסימה

''מול תומר הונחה צלחת מהבילה של צלעות כבש בתוספת פירה. המנה הייתה לא פחות ממעולה - גדולה, במידת עשייה מדויקת, נימוחה בפה, ובעיקר מהנה בחוויה הכוללת שהיא סיפקה....''. נדב אבידן השאיר את לבו במסעדת סימה התל אביבית

כשתומר ואני גילינו שלשנינו יש ערב חופשי, החלטנו לנצל את העניין לטובת ביקור בסימה - מסעדה ביתית כשרה שפעילה מזה כשנה וחצי בתל אביב, ועוד לא יצא לנו לבקר בה. סימה ממוקמת ברח' הארבעה, בצד השקט שלו (נגיש מאוד, ועם זאת נטול רעש תל אביבי מציק), ומשרה תחושה חיובית כבר עם ההגעה אליה. העיצוב הנקי עושה חשק להיכנס, כמו גם השולחנות המרווחים, המוסיקה הנעימה שברקע, והמלצרים שנראים מאושרים להיות כאן. מה עוד אפשר לבקש?

אז זהו - שתמיד, אבל תמיד, אפשר לבקש לאכול משהו. ובסימה, זה אפילו מומלץ לבקש. מסעדת סימה החלה את דרכה לפני זמן רב בשוק מחנה יהודה בירושלים, ומהר מאוד הפכה למוקד עלייה לרגל בשל האוכל הטעים והתחושה הביתית. תומר, שהיה במסעדה הירושלמית המיתולוגית, פתח במסכת המלצות כשהוא ממלמל דברים כמו ''אוי, את זה אני זוכר'' ו-''את זה אתה חייב לאכול''. בהמלצתו, ועם עזרתה של עדי, אחת המלצריות הכי מצחיקות וחייכניות שיצא לי לפגוש, בנינו לנו ערב לתפארה.

התחלנו עם סלטים שהגיעו לשולחן, עשרה במספר. חציל במיונז; חציל בצ'ילי; סלרי עם תפוחי עץ; טורשי - ירקות בחומץ; סלט עדשים עם עגבניות ובצל סגול; בורגול; כרוב; בטטה בצ'ילי; סלק עם בצל; וסלט תורכי. עם כל אלו הגיעו גם כמובן פיתות הבית, באפייה מיוחדת. מבין הסלטים, אני אישית התמכרתי לכל אלו שהכילו בתוכם צ'ילי, בשל שילוב הטעמים שיצרו והחשק לקחת עוד ביס (ולא משנה כמה כבר טעמתי מהם), וגם לסלט העדשים שהיה מצוין.

אחרי שסיימנו לנשנש את הסלטים, הכרזנו על מוכנות כללית לעבור למנות הראשונות. תומר קיבל יפרח - עלי גפן ממולאים באורז, המוגשים עם טחינה ביתית. בדבר אחד אין ספק - עם כל ביס שהוא לקח מהם, הוא אכן עלה ופרח.. אמנם עלי גפן ממולאים הם מנה יחסית נפוצה בארצנו, אבל כאן הוכיחו לנו שמתכון מנצח שנעשה באהבה ובמיומנות תמיד ייצור מנה שכמותה לא טעמנו בשום מקום אחר.
אני קיבלתי קובה נבלוסיה, שתי יחידות של קובה מטוגנת, המוגשת גם היא עם טחינה ביתית. הקובה עשתה אותי שמח וטוב לב - בדיוק בגודל שקובה צריכה להיות, בדיוק מידת הטיגון שלא מרגישה עמוסה בשמן, והטעם פשוט נפלא.

לאחר שסיימנו את המנות הראשונות, נפתח אצלנו התיאבון הרציני, וסימנו לעדי שאפשר לעבור לעיקריות. מול תומר הונחה צלחת מהבילה של צלעות כבש בתוספת פירה. המנה הייתה לא פחות ממעולה - גדולה, במידת עשייה מדויקת, נימוחה בפה, ובעיקר מהנה בחוויה הכוללת שהיא סיפקה.
מולי הונחה סנייה- קציצת בקר טחון עם עגבניות, צנוברים וטחינה, המונחת על פרוסות דקות של תפוחי אדמה, ומוגשת בתוך מחבת לוהטת. בניסיון להישאר נאמן לתחושה שליוותה אותי בשעת האכילה, לא אעמיס במילים, ורק אצטט את עצמי: ''וואו! אין דברים כאלה!''. והכי כיף, לדעת שבעצם יש - אבל רק אצל סימה. דבר נוסף שמייחד את סימה מבין כל המקומות שיצא לי לבקר בהם - האוכל מוגש במהירות מפתיעה לשולחן. ברגע שאותתנו שאנחנו מוכנים, תוך פחות מחמש דקות כבר הונחו מולנו המנות. איזה כיף של שירות.

בשלב הקינוחים כבר היינו כמעט מלאים, אבל איך לומר לא למשהו מתוק בסוף ארוחה? לאחר התלבטות לא מעטה, החלטנו להזמין שני קינוחים ביחד, כדי שלא נריב על מי יאכל מה. לשולחן הגיעו עלי פילו ממולאים בנוגט, חלבה ופירות, ואצבעות שוקולד קוקוס. את עלה הפילו עם הנוגט אכלתי מהר מהר, כדי שרובו יהיה שלי, עד כדי כך הוא היה טוב. לפירות פחות התחברתי, כנראה בגלל שאי אפשר להתחרות עם הנוגט, אבל תומר לעומתי היה מבסוט מהם מאוד. אצבעות השוקולד והקוקוס היו גם הן טעימות מאוד, ומתוקות בדיוק באופן שגורם לך לחייך באושר, ולא להרגיש כבד בסוף.

לאחר שסיימנו את הקינוחים, נשענו אחורה בהנאה, ונזכרנו בפתגם הישן - הבית הוא במקום בו הלב נמצא. אחרי ערב כזה, הלב שלנו בהחלט שייך לסימה.

סימה
הארבעה 24, תל אביב.
03-6246644