ארוחת הפרס

''די מהר היא התבייתה על ציה פיורלה - ניוקי בשמנת, רוקפור, אגוזי מלך ופרמזן. טעמה ופסקה: הרוקפור מורגש כאן כמו שצריך ובזכותו הניוקי לא סתמיים, וגם תוספת האגוזים תורמת לעניין...''. שפרה צח חגגה עם בתה במסעדת אמורה מיו

מגיע שלב בחיים שבו ההצלחות של הילדים מרגשות אותך לא פחות מאלו שלך, ואולי אף יותר. לכן, כשבתי זכתה בתחרות ציורים נחשבת, אחרי שגמרתי עם החיבוקים, הדיווחים לכל המשפחה והצילומים מהטקס, כבר חשבתי איך לצ'פר אותה על הנחת. אז חיפשתי מקום שיהיה גם שמח וגם ציורי, כיאה למעמד, וגם עם מספיק אפשרויות לצמחונים, כיאה לכלת האירוע עצמה. מסעדת אמורה מיו האיטלקית ענתה על כל הדרישות: חלל חמים וססגוני, שכל פינה בו מעוטרת בתמונות, מזכרות ואביזרים מארץ המגף; שירים נפוליטניים שמתנגנים ברקע; קהל סועדים תוסס; זיקוקים שנישאים בידי המלצרים בתדירות גבוהה – עדות למספר הרב של ימי הולדת שנחגגים כאן; ותפריט מלבב שהמנות בו קרויות על שמם של כל מיני ''ציו'' ו''ציה'' (דוד ודודה), ''נונו'' ו''נונה'' (סבא וסבתא).

לפני שנגיע למנות במשקל כבד, פתחתי עם סלט הבית, שהתגלה, כמו כל המנות כאן, כמנה גדולה ועשירה. הסלט, משלושה סוגי חסה, מכיל כמות נכבדה של אגוזים, קרוטונים, פלפלים קלויים ופרמז'ן. שלל התוספות אכן מעניקות לסלט עניין וטעם אך גם קצת ''מייבשות'' אותו, ומחייבות, לדעתי, תוספת רוטב לאיזון העסיסיות. הצמחונית שלי, לעומת זאת, מסרבת לטעום כל סלט אלא אם הוא עתיר עגבניות ונטול מכשולים ירוקים כמו פלפל או חסה. מה שהביא אותה להתעניין במרק היום. הפעם זהו מרק אפונה סמיך וטעים, שהוכן כך שרק חלק מהאפונים נמעכו למחית חלקה, והשאר הושארו שלמים ויצרו תוספת עניין בפה.

בעיקריות היא מחליטה לגוון מהכיוון הקבוע של פסטה-ברוטב-פטריות. די מהר היא התבייתה על ''ציה פיורלה'' - ניוקי בשמנת, רוקפור, אגוזי מלך ופרמזן. טעמה ופסקה: ''הרוקפור מורגש כאן כמו שצריך ובזכותו הניוקי לא סתמיים, וגם תוספת האגוזים תורמת לעניין''. לי לא נותר אלא לחטוף לי כמה כדורונים מדגמיים, לפני שהיא תחסל בעצמה את כל המנה, ולאשר את האבחנה מילה במילה.
אבל ההפתעה הגדולה באמת הגיעה מכיוון לא צפוי לחלוטין. היות ולא רצינו עוד מנה של פסטה, המלצר המליץ שניקח אחת מהפיצות. פיצה? במסעדה? אז זהו, שכן, ובגדול. הפיצה שלנו הייתה עשויה מבצק דקיק וקריספי (''מתכון מיוחד שלנו'', ציין המלצר), עם ציפוי של רוטב עגבניות ועליו שילוב פיקנטי של ארבע גבינות: מוצרלה, פרמז'ן, קשקבל ורוקפור. התוצאה היא מאפה משובח, שבתי כינתה, ובצדק – ''הדבר הכי רחוק מפיצות שמזמינים הביתה''.

בשלב מסוים אנחנו מאטות את הקצב, והיא מנצלת את ההזדמנות כדי לעלעל בתפריט הקינוחים. המנות שחיסלה זה עתה לא מונעות ממנה להצביע על שלושה קינוחים, לא פחות, שהיא הייתה רוצה לדגום מהם: גם ''אלף עלים'', שהוא בצק עלים עם קרם פטיסייר ושקדים; גם קרם ברולה; וגם קינוח בשם ''נונו אלברטו''', עם תיאור מפתה של ''בסיס פאדג' שוקולד במילוי דובדבנים ומוס שוקולד לבן''. בדיוק כשאני גומרת להסביר לה שחייבים לבחור, מסתבר שדווקא לא, כי אלו בדיוק שלושת הנבחרים שכלולים במה שמוגש כאן כ''קומבינצית קינוחים''. מזל! וכשאנחנו מתענגות על שילוב הטעמים של שקדים-וניל-שוקולד, והיא בינתיים מעדכנת אותי במה שקורה בבית ספר ובחיים שלה בכלל, אני מרגישה שגם אני זכיתי בפרס משלי.

אמורה מיו
אבן גבירול 100, תל אביב.
03-5244040