שלח לחמך

''עוד באותו יום חיסלנו את הלחם הצרפתי המדהים – פריך מבחוץ וענן רך מבפנים – שהגדיל את מכסת הטיסות על ציר החמאה-קרש חיתוך...''. לאחר הביקור והטעימות בלחם ארטיזן, מבקשת אדווה גן סתיו מחיים, מקים הרשת: שלך לחמך, חיים, אלי...

בלחם ארטיזן פגשתי את חיים, האופה עם העיניים הטובות. פגשתי גם את לחם הזיתים הכי טוב שטעמתי וגם את עוגת הטריקולד האלוהית שאחריה אין עוד טעם בעוגות שמרים אחרות. פגשתי גם לחם צרפתי מעולה שעולה בפשטותו על כל הלחמים האחרים, מורכבים ומושקעים ככל שיהיו. ומעל לכל, מה שייחרט בזיכרוני ויגרום לי לחזור לשם שוב שוב (טוב נו, זה והטריקולד) הוא רוחב הלב האמיתי בו מקבלים שם את פניך. מלבד שולחן הטעימות רחב הידיים והמתנות לדרך (מיד אסביר), יש שם משהו באווירה שאומר לך: בוא, כנס, תרגיש בבית, כרגע יצאו הבראוניז מן התנור.

בלחם ארטיזן שבאזור התעשייה של נתניה (הידוע גם בשם ''קפצתי לרגע לאיקאה לקנות מחזיק ספרים ויצאתי עם שלל חפצים שבכלל לא ידעתי שאני צריכה''), כמו ביתר הסניפים של הרשת, ניצב שולחן גדול במרכז החנות והוא עמוס לעייפה בלחמים, עוגות ועוגיות. בשונה משאר המאפיות, בהן אתה מוזמן להתרשם, להריח ולקנות - כאן אתה מוזמן להשתמש בסכינים המונחות לצד כל הטוב הזה, ולמרוח לעצמך שכבה נדיבה של חמאה רכה על פרוסה בשרנית של לחם טרי. אחרי סיבוב הטעימות שלי ידעתי בדיוק מה אני לוקחת איתי לקופה. אבל למה למהר לקופה??? הזמנתי לעצמי קפה ריחני והתיישבתי לצד הבר הקטן, שוזפת במבטי את כיכרות הלחם היפות ומזכירה לעצמי שלא טעמתי את קיש התרד. בינתיים שמעתי את סיפורו של המקום: חיים שדות פתח את רשת לחם ארטיזן עם אחיו גיא (הוא זה שרקח תחת ידיו את עוגת הטריקולד המדהימה - בצק שמרים רך השזור בשפע שברי שוקולד נימוחים), אחרי כמה שנים של עבודת כפיים במאפיה של המשפחה בקנדה. הם חזרו לארץ עם ידע מקצועי נרחב ועם הידיעה שלחם ועוגות עושים כמו שצריך, בלי קיצורים ובלי לעגל בפינות. לרשת יש כיום סניפים בנתניה, רעננה, כפר סבא והוד השרון.

סיימתי את הקפה, נפרדתי יפה מכל הלחמים והעוגות שלא באים איתי הביתה היום (ברשימה לביקור הבא: לחם שיפון רוסי, לחם אגוזים וצימוקים ובריוש גבינה), והפלגתי לי לביתי מצוידת לשבועיים לפחות, לא לפני שקיבלתי בקופה טעימות לקחת הביתה – בייגל קינמון וכמה פרוסות ארוזות של לחם קמח תירס ופלפלים קלויים.

שבועיים? יותר כמו יומיים.

עוד באותו יום חיסלנו את הלחם הצרפתי המדהים – פריך מבחוץ וענן רך מבפנים – שהגדיל את מכסת הטיסות על ציר החמאה-קרש חיתוך. ביום השני היו אלו פסים פסים של עוגת הבראוניז הרכה, ופיצה לארוחת ערב. הפיצה, שילוב מעולה בין קלות עבודה לטעם ביתי נפלא, הייתה מורכבת מבצק הפיצה האפוי למחצה של לחם ארטיזן, עליו מרחתי רוטב עגבניות משובח שהכנתי במו ידי, וגבינה מגוררת אותה פיזרתי, עקרת בית למופת שכמותי, במו ידי. הרגשתי התמכרות קלה מזדחלת לאיטה, אני לא בטוחה שאוכל עוד להסתפק בפיצות קנויות. לשירת הברבור הוצאתי אתמול מהפריזר את לחם הזיתים המשובח - השריד האחרון מביקורי בלחם ארטיזן.

אין ברירה, אני אאלץ לבקר שם שוב. אני לא יכולה לאכזב את עוגת טריקולד שמחכה לי (שלא לדבר על חיים, הוא בטוח מחכה לי).

לחם ארטיזן
גיבורי ישראל 5, אזור התעשייה פולג, נתניה.
09-8854462