מסעדות, הזמנת מקום במסעדה, חיפוש והמלצות על מסעדות בתי קפה וברים בישראל
Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > דרכים צדדיות> אדומים כבדים ואלגנטיים

אדום, כבד ואלגנטי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

לקראת החגים המתקרבים, כדאי לבחון לעומק את נושא היין, להשקיע מעט יותר ולהביא לארוחת החג יין איכותי, שייתן כבוד לאוכל. מבקר היין יובל בלנקובסקי מחלק את היינות האדומים המקומיים לשני סוגים – כבדים ואלגנטיים, וממליץ על מותגים

אין ספק שבארץ, היין האדום נחשב למלך של היינות. כמו ברוב העולם (ולא כמו בגרמניה ואוסטריה למשל) אנחנו הישראליים קונים בדרך כלל יין אדום, ובדרך כלל אנחנו קונים אותו בהקשר של ארוחה בשרית סביב השולחן או 'על האש'. איך בוחרים יין אדום טוב? האם יש הבדל בין יין לארוחה סביב השולחן לבין יין לברביקיו? וכמה הוא עולה? (לא קצת בכלל- כיאה למלך של היינות הישראליים).

בכדי להתאים לנתחי בשר אנו זקוקים ליינות בעלי גוף מלא, עשירים בטעם ובעלי נוכחות, שיעמדו באתגר של ליווי נתחי בשר על האש, או ארוחה סביב שולחן שיוגשו בה תבשלי קדירה, או מנות בשריות עדינות יותר. הטור הזה עוסק ביינות אדומים ישראליים ואיכותיים, המתחלקים לחלוקה גסה, אך יעילה, של שתי קטגוריות עיקריות: הכבדים והאלגנטיים. יינות כבדים הם בדרך כלל אגרסיביים ובעלי עושר של טעמים. יינות אלגנטיים, הם יינות שיש בהם איזון, ומורכבות הרמונית של טעמים. הראשונים שכיחים יחסית בתעשיית היין הישראלי, והם יתאימו בקלות לברביקיו מושקע. השניים, האלגנטיים, נדירים בהרבה בקרב היינות הישראליים, והם היינות שהייתי בוחר לארוחה סביב השולחן המשלבת מנות בשר עדינות ומושקעות.

המחירים של יינות אלו נעים בדרך כלל בין טווח המחירים של 70- 180 שקלים. קשה למצוא יין זול (50 שקלים ומטה) שיש לו גוף מספיק מלא ונוכחות מתאימה לנתחי בשר, למרות שבמחיר הזה ניתן למצוא כמה יינות לבנים ורוזה לא רעים בכלל, היינות האדומים בטווח המחירים הזה בדרך כלל דלילים מדי ואינם מתאימים למשימה. יוצא מן הכלל חיובי בעיני הוא הקברנה-שיראז של הרי גליל, שנמכר במחיר סביר (50- 60 שקלים) והוא לטעמי היין הישראלי השולחני האולטימטיבי במידה ואתם נקלעים ל'על האש' לא חגיגי באמצע החיים. היין הזה הוא בלנד של הזנים קברנה סוביניון ושיראז, ובעל צבע אדום–שחור מרוכז, וארומות של עץ ופרי שחור. בבציר 2004 היין מורכב מ-64% שירז ו-36% קברנה סוביניון, הוא שהה 10 חודשים, ובהחלט נותן תמורה מצוינת לכסף.

מבין היינות ה''כבדים'' האיכותיים מתוצרת הארץ, אפשר לתת כדוגמא את סירה, כרם אורטל של רמת הגולן, 2004. אומנם היין הזה מיוצר על ידי יקבי רמת הגולן, אחד היקבים הגדולים בארץ, אך מדובר ביין בוטיק לכל דבר: היקב הוציא סדרה מוגבלת של 19,500 בקבוקים בלבד. הענבים של היין נבחרו בקפידה, והם מגיעים מכרם אורטל בלבד. כיאה ליין איכותי, היין יושן 18 חודשים בחביות, והוא בעל מרקם סמיך וקטיפתי, וארומות של פלפלים, עץ קלוי ותבלינים. קחו בחשבון שעוד כמה חודשים המלאי יאזל ומחיר היין ימריא, אז אם אתם רוצים לקנות אותו - עשו זאת עכשיו. יינות ישראליים כבדים ואיכותיים מומלצים נוספים, הם: יער יתיר של יקב יתיר; סירה דלתון רזרב; 2004 וקברנה סוביניון לא מסונן של סגל. אחד הדברים שחשוב לדעת על היינות הללו, הוא שרובם נמצאים רחוק משיאם כאשר הם מוצעים למכירה בחנות. עדיף ליישן אותם 3-5 שנים בבית, ורק אז לפתוח. אם בכל אופן החלטתם לפתוח אותם סמוך למועד הקנייה, עדיף שתפתחו אותם חצי שעה לפני השתייה, תשאירו את הפקק פתוח ואז תתחילו לשתות. אל תתפלאו אם היין יגיע למיטבו לאחר שעתיים או שלוש שעות של אוורור.

היינות שאני מכנה ''אלגנטיים'' חביבים עלי באופן אישי הרבה יותר. ישנה אמירה איטלקית: ''יין צריך להביא לך קצת מהכל, ולא הכל מקצת'', והיא מכוונת בדיוק לנושא זה. השאיפה מיין גדול היא שהוא יצליח להציג איזון והרמוניה של טעמים, שהוא ימשיך להתפתח בבקבוק תוך כדי הארוחה, ושהוא יישאר מעניין לחיך מהמנה הראשונה ועד למנה האחרונה. אמנם, לאחר יישון מספיק, ייתכן וחלק מהיינות ה''כבדים'' המוזכרים לעיל יגיעו לכדי יין מאוזן, ואולי אפילו אלגנטי, אבל אם אתם מחפשים כרגע יין ישראלי שיענה על הדרישה הזאת בוודאות, מצבכם לא קל. ישנם מעט מאוד יינות שיצליחו לעמוד במשימה, וכדוגמא אפשר להביא את כרמל, לימטד אדישן, 2004. זהו יין המורכב מבלנד של הזנים קברנה סוביניון, פטיט ורדו ומרלו. האיזון של היין, היכולת שלו להפגיש אותך עם שפע טעמים של פירות שחורים ועץ עדין, הסיומת הנעימה בחיך, והאפטר טייסט המתפשט בכל חלל הפה לאחר הבליעה, שיש בו מידה מדויקת של חמיצות ומתיקות, מלמדות כי עומד לפנינו יין אלגנטי ומאופק במידה. יינות ישראליים אלגנטיים ואיכותיים נוספים, הם: פלאם, מרלו, רזרב, 2004; עמק האלה, מרלו, וינייארד צ'ויס, 2003; וגרנד וין של קסטל בבצירים הטובים שלו, כמו 2000 ו2003. גם יינות אלו אמורים להתיישן ולהשתבח לאחר הקנייה, אך לדעתי כבר כיום יש בהם מספיק אופי ובגרות להציג יין מורכב ואלגנטי.

לסיכום: אם אתם עושים על האש, או עומדים לפני אורחת גורמה במסעדה או בבית, כדאי להשקיע ביין אדום טוב. יינות אדומים איכותיים יהפכו את הסטייק שלכם לחוויה מענגת יותר. ואת ארוחת הגורמה לחוויה קולינארית כפולה.

ובטור הבא:
איזה יין ישראלי שתו קרלה ברוני והנשיא סרקוזי בארוחה הפרטית שלהם בארץ? למה בחרתי להם יין בבקבוקי מאגנום (בקבוק כפול של ליטר וחצי)? ולמה כדאי שגם בבית שלכם ישכב בקבוק כזה?

יובל בלנקובסקי, 30, הוא מבקר יין מנוסה, יועץ בענייני יין, ומציג יינות ישראליים בתערוכות בחו''ל.