לא מתפשר ולא מתחנף

''פאק בונג מבוסס על ירק שמגודל בישראל במיוחד עבור המסעדה, ומוקפץ בלהבות עם רוטב שעועית חומה, פרוסות בשר לבן או שרימפס ושום. התוצאה מענגת ממש...''. מיה בר אכלה במסעדת בית תאילנדי אוכל תאילנדי אמיתי, לא מתפשר ולא מתחנף

את צ' ו-א' אנחנו מכירים שנים. הרבה חוויות משותפות עברנו ושיחות רבות ניהלנו, רובן ככולן סביב שולחן ערוך וגדוש בכל טוב, פעם אצלם ופעם אצלנו, ולפעמים במסעדות. עם השנים הפכנו ליותר ויותר מביני-דבר, הבישולים שלנו נעשו מתוחכמים ומשובחים, וגם המסעדות שאותן אנו פוקדים נבחרות בקפידה על סמך השף. במשך הזמן התנסח לו טקס קבוע בינינו, לפיו בסיומה של כל ארוחה טובה אנו משיקים ארבע כוסות ומברכים: ''לעולם לא תסעדו לבד''. ומאחר שאנחנו מכירים את טעמם והם את שלנו, כאשר המליצו לנו יום אחד לאכול במסעדת בית תאילנדי (כן, אנחנו גם אוכלים לחוד, לפעמים), ידענו שלא ניפול שם, ורק חכינו להזדמנות המתאימה.

ההזדמנות המתאימה הגיעה עם סיומו של החופש הגדול, עת קיבלנו בחזרה את חיינו, ולא פחות חשוב – את ימי שישי בבוקר. אל מסעדת בית תאילנדי הגענו רעבים ונרגשים, בצהרי יום שישי לוהט, אחרי בילוי שקט של בוקר. המסעדה הייתה מלאה מפה לפה, אך אנו, שהיינו מצוידים במידע מוקדם, ידענו להזמין מקום מראש. התפריטים הוגשו לשולחן, ומיד סימנו לעצמנו מטרה: שתייה קרה. שתי כוסות זכוכית גבוהות הגיעו אלינו, ובהן מיצי פירות עם חלב קוקוס. אני בחרתי במנגו, הוא במלון, וביקש להוסיף גם רום. המיצים היו מעולים, מתוקים במידה, מרעננים, ומשכרים בנעימות.

המטבח של הבית התאילנדי לא מתפשר ולא מתחנף. לא מתפשר, כי חומרי הגלם שמרכיבים את המנות, בין אם מדובר בירקות ובין אם מדובר בתבלינים, הם אותנטיים עד רמת המולקולה (במו עינינו ראינו את אחד מגבעולי הפאק בונג מניף את הדגל התאילנדי ושר את ההמנון!), וכך גם אופן העשייה. לא מתחנף, כי לא סירסו את המנות התאיות מחריפותן, אלא בחרו בפתרון חכם ופשוט: ליד כל מנה יש דירוג של מידת החריפות שלה בסולם של 1 עד 5 פלפלונים חריפים. בהיותנו אשכנזים אבל הרפתקנים, הרחקנו לכת בבחירותינו עד דרגה 3 ולא יותר. ויתרנו בכך על חלק מהיצע המנות, אבל גם על אשפוז במחלקת הכוויות של איכילוב. כתוצאה מחוסר ההתפשרות וחוסר ההתחנפות, מטבח המסעדה אותנטי, עשיר, מגוון ואקזוטי. מבחר המנות בתפריט גדול, דבר שמקשה אמנם על הבחירה, אך קריאת התפריט הארוך מעוררת את החושים ומכינה את הגוף לארוחה טובה

לראשונות בחרנו שתיים פרוסות ברוסט (בשר לבן צלוי) עם רוטב פלפל פיקנטי חמצמץ, וים גאי – סלט עוף קר. הסלט הורכב מרצועות עוף מוקפצות עם ירקות (בצל סגול וירוק, חסה, עגבניות שרי), בתיבול פיקנטי מפתיע. שתי המנות היו טעימות מאוד, וחוסלו עד מהרה.

בגזרת העיקריות בחרנו בשני תבשילים שמוגשים עם אורז לבן. פאק בונג הינו תבשיל שמבוסס על הירק שזה שמו, ירק ירוק שמהווה מבחינת הטעם והצורה מעין הכלאה בין תרד לברוקולי, ומגודל בישראל במיוחד עבור המסעדה. הירק מוקפץ בלהבות עם רוטב שעועית חומה, פרוסות בשר לבן או שרימפס ושום. התוצאה מענגת ממש, חריפה, והיינו שמחים לפגוש את הירק הזה עוד.
המנה השנייה הייתה יותר סטנדרטית (לא שזה פגע בטעמה): גנג קיאו וון גאי – תבשיל חלב קוקוס עם בקר לבן, חצילים, בזיליקום, קארי ירוק חריף. החידוש במנה זו הוא החצילים התאילנדים, שנראים כמו קישואים עגולים בגודל אגוזי מלך. טעמם עדין יותר מזה של החצילים ה''ישראלים'', אבל כמותם הם סופחים יפה את טעמי המנה והרוטב.

קינחנו במעדן חלב קוקוס עם טפיוקה, פתיתי קרח ופירות (אננס מסוכר ומלון) – הקינוח האוליטימטיבי לקיץ: טעים, מתוק, מרווה, מרענן, קל, אחר וטעים. את זה ננסה לעשות בבית.

אחרי שיצאנו מהמסעדה, התקשרנו לצ' ו-א' והזמנו אותם לארוחת ערב, כדי להודות להם. טרם החלטנו מה נבשל, אבל די ברור מה יהיה הקינוח.

בית תאילנדי
בוגרשוב 8 פינת בן יהודה, תל אביב.
03-5178568