אסיה שמחוץ לווק

''התחלנו במתאבן שהיה גם מקורי, גם מהיר וגם טעים – רול של נייר אורז עם סלמון טרי, פפאיה וירקות ברוטב פונזו. מנה קלה להכנה ועם זאת מרשימה ביותר – בדיוק מה שאני צריכה''. אדווה גן סתיו למדה בספייסס שבישול אסייתי זה לא רק ווק

שפאץ הוא שמה של ציפור קטנה אחת בגרמנית.
שפאץ הוא גם השם אותו כדאי לכם להגות אם אתם רוצים שהשף רון כהן גם יענה (ולא, הוא לא מנסה לשחזר את הסרט בירדי, זה סתם שם חיבה שדבק בו בטיול משפחתי כשהיה ילד). שפאץ הוא שף ובעלים של קייטרינג קטן ומוצלח (או כמו שהוא מגדיר זאת – קייטרינג שמתאים מהצעת החתונה ועד לחתונה). בשעות הפנאי שלו הוא מארח בשלנים חובבים בסדנאות הבישול של ספייסס בתל אביב הנערכות בצמוד לחנות, בה אפשר למצוא כל מה שטבח חובב או מקצועי יכול לרצות. בשבוע שעבר היה לי העונג להשתתף בסדנא שהעביר, לה נתן את השם ''אסיה שמחוץ לווק'' (כי בתוך הווק יש אגרולים ומוקפצים ומחוץ לווק יש... טוב, תיכף תדעו).

המטבח של ספייסס דומה למדי למטבח חלומותיי. יש בו משטחי עבודה ענקיים, כיריים עם מספר להבות שיספיק לכל בישולי השבת של סבתא שלי בו זמנית, קולט אדים דקיק ובוהק (תשכחו מקולטים מאסיביים בצורת פירמידה, זה כבר לא), שני תנורים גדולים וכל הגאדג'טים שאפשר לדמיין (את השייקר של ג'יימי אוליבר כבר יש לכם?). מעל משטח העבודה המרכזי מוצבת מראה בזוית שמאפשרת לכולם לראות מה בדיוק עושה שפאץ בכל רגע נתון, ומסביב לה תאורה שלא הייתה מביישת במת ברודווי ממוצעת. כשהבשלנים צמאי הידע לא עסוקים בעבודה מעשית הם מסובים לשולחן עץ ענק (גם כזה אני רוצה), או, במקרה שלי ושל ט' שהצטרף אלי, בשולחן מאורך ביציע שגרם לנו להרגיש קצת כמו גל אוחובסקי ומרגול אחרי סולו של ישראל (ישראל, אם אתה קורא את זה – אולי אתה רוצה לעבור לגור אצלנו? מקבלים אותך בלי תנאים).

טוב, מספיק עם השטויות, בואו נתחיל לעבוד.
התחלנו במתאבן שהיה גם מקורי, גם מהיר וגם טעים – רול של נייר אורז עם סלמון טרי, פפאיה וירקות ברוטב פונזו יפני. מנה כל כך קלה להכנה ועם זאת מרשימה ביותר – זה בדיוק מה שאני צריכה. שפאץ מסביר ומוסיף טיפים שימושיים, הכל בלהט והתשוקה השמורים לשפים אמיתיים, ומתבל הכל בהומור (ובסיצ'ימי טוראגאשי – אלוהים, זה חריף).

כאנשי מקצוע ראויים, התחלנו בשלב זה בהכנות לקינוח, כדי שיהיה מקורר בזמן. חלטנו אטריות שעועית שקופות שישתלבו מאוחר יותר עם חלב קוקוס מצומצם ותבלינים ארומטיים, שגם הוא הלך לנוח במקרר בינתיים.

המנה הבאה הייתה פפדם הודי קלוי בתנור עם קרם דלעת בכורכום וזעפרן וכבד עוף צרוב עם תבלינים פונג'אבים. הפפדם הוא פלא בפני עצמו בעיני, אותו הכיר לי ט' לפני זמן מה ואני, בושה בבורותי, לא הצלחתי להבין איך ממרח עדשים שהפך למין לאפה פריכה יכול להיות כל כך טעים. על הפפדם נמשח קרם דלעת (ממנו דווקא לא התלהבתי) ומעליו נח לו בשלווה רגעית מאד כבד עוף רך, עשוי בדיוק במידה הנכונה, שנצלה עם תערובת תבלינים מופלאה. אני לא מתכוונת לתת לכם מתכונים, אם תהיתם, וזאת כדי לחזק את הסבירות שכשאני אזמין חברים לארוחה הזאת בדיוק, הם יתעלפו מעונג והתפעלות.

המנה שהגיעה אחר כך, פרוסות סינטה בממרח למון גראס, ג'ינג'ר וצ'ילי, הייתה טעימה באופן שערורייתי וכל כך פשוטה שזה כואב. צלינו את הסינטה על פלטת ברזל גדולה שמתלבשת על הכיריים (גם כזו אני רוצה) ופרסנו אותה לנתחים ורדרדים. במג'ימיקס הכנו מחית מדהימה של פלפל חריף עד אימה (שהתמתן עם חבריו לתערובת), שום, ג'ינג'ר כוסברה ולמון גראס ועוד כל מיני. ערבבנו את הנתחים עם הממרח וסידרנו אותם יפה בצלחת ליד סלט אטריות אורז שהכנו במקביל.

בשלב זה, כשכבר היינו די מרוצים מעצמנו וגם מבושמים מהיין שזרם, היינו בשלים להכנת המנה העיקרית: קארי ירוק של פרגיות וחצילים עם תפרחות בזיליקום ואורז מבושל בחלב קוקוס. שפאץ החמוד הסביר שקארי הוא פשוט ''תבשיל ברוטב'' בהודית ולא שום תבלין ספציפי. לך תסביר את זה לחבורת בריטים מתנשאים. מהמנה הזאת לקחתי איתי בעיקר את האופציה הגאונית של בישול אורז בחלב קוקוס, גרידת תפוז ושום. טעים בצורה קיצונית אך שוב, פשוט להפליא.

קריאות להכנת הקינוח העירו אותי מחלום על סיר ברזל יצוק בצבע כתום (או כחול, או אדום, אני באמת לא קטנונית). אל אטריות השעועית צירפנו את חלב הקוקוס המתובל ולצידם ערמנו פלחי נקטרינה וליצ'י מקולפים – היה טעים.

יש לי תחושה שאני עוד אחזור, יש הרבה דברים שאני צריכה לקנות.

ספייסס
קהילת סלוניקי 11, הדר יוסף, תל אביב.
03-6475555