היום לא מבשלים!

''היו שם סלט מטבוחה מצוין; כבד קצוץ טוב מאד שרקם ידידות מופלאה עם חלת השבת הטריה, גם היא מבופה, ועוד...''. במסגרת תנועת ''היום לא מבשלים'' שהקימה אדווה גן סתיו, הוחלפו בישולי יום שישי בטייק-אווי מבופה בכפר סבא. היה שווה

ליום שישי בבוקר יש סגולות של קודש. בחמש השעות האלו, שבין קודש לחול, בין המולה לשלווה, בין קניות למוסף השבת, יש קסם מיוחד. פעם, בימים בהם סדר העדיפויות שלי היה פחות עקום, הבקרים המופלאים האלו היו מנוצלים למטרות נעלות כמו שיטוט בשוק הפשפשים, שקשוקה ולחם טרי על שפת הים או מסע רכישות קולינארי ברחוב לוינסקי. כיום, ואני אומרת את זה בצער גדול, התכניות שאני עושה ליום שישי בבוקר נעות בין לשאוב אבק ובין לקצוץ פטרוזיליה. במשפחתנו המודרנית והשוויונית (תזכירו לי למה כל כך מתלהבים משוויון?) מתחלק נטל הבישולים לארוחות המשפחתיות בין כולם. למרות היתרון שיש לזה עבור מי שניצל מבישול ארוחה שלמה לגדוד, זה בדרך כלל אומר שמתישהו, בין הסופר, לבישולים ולקרצופים (אני נשמעת עקרת בית למופת, לא? זה רק נשמע ככה), אני אאלץ לצפות בקסמו הישן של יום שישי מתפוגג ומפנה את מקומו לעבודת פרך שנגמרת רק בסופו של המפץ הגדול המכונה, לא ברור לי למה, ארוחת ערב משפחתית.

ארוחת יום שישי האחרון הייתה מיוחדת במינה, כי היא הייתה ארוחת הפרידה של אחי הקטן מהאזרחות. מלבד הנוכחים הקבועים היו צפויים לסעוד איתנו גם חברתו של אחי והוריה. בצעד מחאה מרשים החלטתי שהפעם אני לא שורפת את הבוקר על קניות ובישולים. הפעם אני עושה משהו קצת יותר טוב לנשמה מאשר להכין בשמל.

קייטרינג בופה הכשר, באזור התעשייה של כפר סבא, נבחר כמושיע הלאומי. פסעתי בשעריו בשעה 9:00 בבוקר, נחושה לגמור את העניין במהירות ולהמשיך לבוקר הנהדר שצפוי לי. 160 סוגי המאכלים שיש שם קצת עיכבו אותי, אבל די מהר התעשתתי, והתחלתי להעמיס את ארוחת השבת שלנו אל תוך קופסאות.

אחת עשרה שעות לאחר מכן, קצת אחרי שלב הנשיקות-חיבוקים-מה נשמע, התיישבו כולם ליד השולחן שכבר היה עמוס מטעמים ביתיים. יכולתי בקלות לנכס לעצמי את בישול הארוחה כולה, מבלי שאיש יחשוד לרגע, אבל דווקא הייתי ממש גאה ביסוד תנועת המחאה ''היום לא מבשלים'' שלי. היו שם סלט מטבוחה מצוין (ותאמינו לי שלא כל מטבוחה זוכה לאהדה אצלנו); כבד קצוץ טוב מאד (כנ''ל) שרקם ידידות מופלאה עם חלת השבת הטריה, גם היא מבופה; סלט טונה; חומוס ביתי; פלפלים קלויים; פסטלים וסיגרים מטוגנים ממולאים בשר ותפוחי אדמה; סמבוסק קטנטנים מלאים חומוס; כרובית מטוגנת; פלאפל ממולא טחינה (שכה יהיה לי טוב, אין לי מושג איך הם הצליחו להכניס טחינה פנימה) ומאפה בצק עלים ממולא בשר טחון שהיה מוצלח מאוד. לאור העובדה הברורה שבארוחה הזו משוחררים כולם ממחמאות נימוסין (שאצלנו מיותרות ממילא, כי ה-כ-ל תמיד יוצא טעים...), לא היה ספק באשר לשביעות הרצון הכללית.

העיקריות שרכשתי במו ידי היו צלי בקר בפטריות שהיה טעים ביותר, כמו גם פרגיות וקבב על האש מצוינים. בבופה הגשימו לי חלום ישן – על האש בלי בלאגן. הם הקימו שם מנגל אימתני ומכינים סוגים שונים של בשר על גחלים אמיתיים. הקבבים העסיסיים אצלי, העשן והפיח אצלם. ובתוספות - פלחי תפוחי אדמה ברוזמרין ואורז צהוב עם ירקות. אגב, למרות שעת הבוקר בה ביקרתי בבופה, טעמתי שם מסיר החמין הענק והמהביל שלהם. היה מעולה, תרשמו אותי לשבת הקרירה הראשונה שתבוא.

הערב נחתם בישיבה נעימה בגינה עם תאנים וסברסים טריים שהביאה משפחתה המקסימה של ש', חברתו של אחי, שבטח תוהה עכשיו, כמוני, איך נראה החייל הטרי שלנו במדים ומתי כבר יתקשר.

בופה
התע''ש 20, בית הפעמון, כפר סבא.
09-7669934