סליחה, סבתא

''הקוסקוס שהגיע לשולחן היה אחד המשובחים שטעמתי (סליחה סבתא) ואוורירי כמו שרק קוקוס ביתי יכול להיות...''. למרות שדניאל לוין הוא נצר טריפוליטאי גאה, הוא התענג על האוכל במסעדת הטברנה של דינו, כאילו לא טעם טבחה קרעה מעולם

כנצר למשפחה טריפוליטאית גאה (כן, השם ''לוין'' מטעה) יצא לי לאכול אוכל טריפוליטאי אצל סבתא כמעט בכל ערב שישי. לכן לא התרגשתי כל כך לצאת לארוחת צהריים במסעדה טריפוליטאית, כשאבא שלי (טריפוליטאי שלם) העלה את הרעיון. בסופו של דבר, השכנועים של אבא הועילו והתפנינו כל אחד מעבודתו כדי לצאת מתל אביב הסואנת לאור יהודה, לאכול בטברנה של דינו.

הטברנה של דינו נמצאת על כביש מרכזי באור יהודה, כך שהיה קל מאוד למצוא אותה, עם זאת, המקום מנותק מהרחוב ע''י צמחייה וגן מטופח, שבזכותו לא מרגישים שנמצאים ממש במרכז העיר. התיישבנו בחצר הגדולה שבמרכזה עץ תות עצום וסביבו פזורים שולחנות רבים. ממבט חטוף בסועדים גילינו שרובם עובדי חברות היי-טק מהסביבה. במקום מתקיימים גם אירועים, כמו שבע ברכות, מסיבות אירוסין, בר\בת מצווה, ועוד.

בזמן שהתלבטנו מה להזמין, הגיע דינו מנהל המקום ומזג לנו את ערק הבית – מתובל בציפורן, קינמון, דבש ועוד. למרות שאני ממש לא הטיפוס שאוהב ערק, היה מדובר במשקה מתקתק עם המון ריחות. דינו, בחור חם ולבבי, סיפר לנו שהטברנה קרויה על שם סבו, שפתח אותה לפני שישים שנה במתכונת של מסעדה טריפוליטאית, כמו שהוא הכיר בארץ מולדתו. הסב, דמות מוכרת למדי באור יהודה של פעם, הקדיש חלק ניכר מזמנו לסיוע לעולים חדשים בשנות החמישים, ואף תרם שטח אדמה גדול, הממוקם מסביב למסעדה, לעיריית אור יהודה, כדי שתוכל לבנות עליו בתים ביישוב. היום, נבנית מול המסעדה ''כיכר דינו רוקח'', כאות הוקרה לסב על פועלו, ובמטבח עומד דינו הנכד, שמבשל בעצמו את מנות הבשרים, ואף את המנות הטריפוליטאיות האותנטיות, על פי מתכונים של סבתו ז''ל. כבן למשפחה דתית, גם הוא, כמו סבו, מקפיד על כשרות, וסוגר את המסעדה בסופי שבוע ובחגי ישראל.

הזמנו שתייה קרה וסלטים לפתיחה. מיד הגיעו פיתות חמימות ולאפה עבה ולצידם שמונה סוגי סלטים (ספרתי, אני מאוד יסודי כשזה נוגע לאוכל), החל מחומוס-טחינה עם קצת חריף, סלט חצילים וסלט כרוב-גזר, ועד לסלטים טריפוליטאים אותנטיים כמו צ'רשי (ממרח פיקנטי עשוי גזר ודלעת) או סלט עגבניות עם פלפלים חריפים. הסלטים היו מצוינים כולם, טריים מאוד ומרעננים עם טעמים עזים, כשבעיקר שולטים החמוץ והחריף.

בעצת דינו בחרנו מנות עיקריות – קוסקוס עם טבחה קרעה (תבשיל שעועית עם דלעת ועוף) בשבילי ודג מרוקאי ברוטב אדום לאבא. דינו התעקש שנזמין מנה נוספת – ספח (בטריפוליטאית) שמוכר לחובבי הבשר כנתח קצבים. הקוסקוס שהגיע לשולחן היה אחד המשובחים שטעמתי (סליחה סבתא) ואוורירי כמו שרק קוקוס ביתי יכול להיות. יחד עם תבשיל השעועית, העוף, הדלעת הנימוחה וסלט הצ'רשי מהפתיחה נוצר שילוב טעמים פיקנטי ועשיר.
הדג, מסוג נסיכת הנילוס, בושל עם שלל ירקות וטעמו היה עדין מאוד. הוא הגיע נקי מעצמות, יחד עם סלסלה עם פרוסות עבות של לחם לבן טרי, שמאפשרות ליהנות גם מהרוטב האדום מתקתק, שאפשר היה להגיש אותו כמנה בפני עצמו.
נתח הקצבים, פרוס וברמת צלייה מדיום-וול, היה פנינה אמיתית. מסוג המנות שמלוות אותך הרבה אחרי שטעמת אותן. מדובר במנה נקייה מאוד, בלי עיטורים או תוספות בצד – בשר נטו. הנתח היה עסיסי מאוד אך לא שומני כלל, והתיבול שלו היה עדין וכמעט לא מורגש. בביצוע המדויק של המנה הזו הוכיח לנו דינו שהוא לא שולט רק בתבשילים הטריפוליטאים מבית סבתא, אלא גם בטיפול בנתחים עדינים של בשר משובח.

שמחים ומדושנים נשענו אחורה ליהנות מהרוח הנעימה של אחר הצהריים. בלי ששמנו לב, שאר הסועדים באו והלכו, ודינו כבר הספיק לפנות בזריזות את הצלחות והשאיר במקומן בקבוק מים קרים, שתי כוסות של קפה שחור עם הל וצלחת בקלאוות מתוקות מתוקות. בזמן שאבא שלי טעם מהבקלאוות המעולות, לדבריו, אני סיכמתי לעצמי שכל מי שאין לו סבתא טריפוליטאית – חייב לבוא לטברנה של דינו. בעצם, גם מי שיש לו סבתא טריפוליטאית...

הטברנה של דינו
יחזקאל קזז 25, אור יהודה.
03-5336004 , 050-5602558