הבר הכי נמוך בעולם

''הבירה הצוננת עם הבריזה של ים המלח, והאוכל הטוב, פשוט הותירו אותי שעון אחורה בכסא, ומאוהב מחדש בחיים האלו...''. בתום יום כיף בים המלח גילה נדב אבידן את נירקה בר, במקום הכי נמוך בעולם, והתרומם משם לגבהים חדשים

כשרעות התקשרה אליי, והציעה שנעשה לנו יום כיף בים המלח, לא היה שמח ממני. צפים, נרגעים, נמרחים בבוץ.. ידוע לכל שמדובר בסתלבט רציני, ולכן- מה מתאים ממנו להגדרה ''יום כיף''? יצאנו יחסית מוקדם בבוקר, הגענו אל החוף, צפנו, נרגענו, נמרחנו, הסתלבטנו, היה נפלא. ההפתעה קרתה לקראת השעה 22:00, בה התכוונו לצאת חזרה. בעודנו מדשדשים לנו בין המלונות בחזרה אל הרכב, פגשנו קבוצת תיירים שהכרנו קודם לכן על החוף. – הביתה? מה פתאום הביתה? בואו איתנו לבר! כך הוכרז בפנינו, ולנו, בעיקר מתוך סקרנות (בר בים המלח? איפה זה? ולמה התיירים יודעים עליו לפנינו?..), לא נותר אלא להצטרף.

עכשיו מותר גם לי להכריז- יש בר בים המלח. בר אמיתי, מקצועי, עם תפריט מעולה, ומבחר אלכוהול מרשים ומשובח. לבר הזה קוראים נירקה, ומי שלא מגיע אליו כשהוא בים המלח, לא מבין איזו חוויה הוא מפספס. החל מהכניסה למקום, דרך המוסיקה ברקע והחיוך של נירקה ועזרא, בעלי המקום, כשהם מקבלים את החברים (קשה לומר לקוחות. זה פשוט לא מרגיש כך), ועד לחבר'ה שמגיעים לבלות בבר הזה. כנראה שזה השילוב הזה של ים המלח עם בר, קשה לי להסביר למה בר תל אביבי לא יכול לתת את תחושת החופש הזו, אבל בעצם מה איכפת לי הגדרות- הנירקה נועד להחוות, לא להיות מוגדר כל כך הרבה.

עד כה החזקנו על אישיותה המלבבת של נירקה, אבל בערך בשלב זה רעות לחשה לי שהיא מתחילה להיות ממש רעבה ואם לא איכפת לי שנזמין בינתיים משהו. בטח, אמרה נירקה, חכו, אני אדאג לכם. והאוכל החל לזרום: סלט ירקות עם כל מיני הפתעות בתוכו (תירס גמדי למשל), שזה נשמע אולי ממש בנאלי, אבל בעיני, סלט ירקות הוא אחד הדברים שהכי קשה להפתיע בהם: למצוא את השילוב המדויק בין תיבול נכון, לכמות לא מתישה של ירקות, לרטבים בצד, ולירקות הפחות נדושים.. לא יודע איך הם עשו את זה, אבל בנירקה מצאו את השילוב הכי קרוב למושלם שפגשתי. עם הסלט הגיעו גם עלי גפן ממולאים - יופי של מנה, טעים, עם מידת השמן הראויה, ועם מטבל יוגורט מצוין שנלווה אליהן. קצת יותר רציניות מבחינת אפקט השובע היו הפיתות - טריות ועם חומוס בצד, שבאו בדיוק במקום, והוסיפו לשולחן ניחוח וטעם של סעודת מלכים. איתן הגיעו חמוצים שונים (גזר, כרוב, מלפפון..), סה''כ- תקרובת הראויה ויותר מזה גם לבררנים ואניני טעם.

מה שכן, שהייה בים לאורך יום שלם עושה אדם רעב, בייחוד אם האדם הזה הוא אני. לכן, ובהסכמת רעות כמובן, ביקשנו מנירקה ''להעלות הילוך'' עם האוכל, למרות שהיינו מרוצים לאללה מהמנות הראשונות, לרמה הגבוהה שקיבלנו במנות הגדולות יותר לא ציפינו. זה מרגיש כמו מטבח שף לכל דבר, ואני לא מגזים: בתחילה קיבלנו ראפים, שזה מעין בצק מגולגל עם מילוי, וטעמו פשוט משגע. אכלנו שלושה סוגים- במילוי טונה, במילוי אבוקדו, ובמילוי ירקות, ושלושתם היו מצוינים. כמה שזה רעיון פשוט לכאורה, איכשהו התוצאה הייתה משהו שקשה לשכוח. משהו בין מנה ראשונה לשנייה, קליל ועם זאת משביע, ובייחוד טעים להפליא. לצידם, הפיצה של נירקה. ''לה קסאדיה'', הם קוראים לה שם. פיצה מהסוג הדק, אבל לשם שינוי לא סתם כזו שנשברת בין האצבעות, ומבאסת את החוויה, אלא פיצה אמיתית, כזו שמבינים דרכה למה בצק דק זה הכי טוב. ועם תוספות שרק שיפרו את הבלתי ניתן להשוואה, כמו בולגרית, זיתים ועגבניות, ייתכן מאוד שזו הפיצה הטובה ביותר שטעמתי מימיי. לא פחות.

עם כל ארוחת השחיתות הזו, בא גם מבחר האלכוהול לידי ביטוי - לאחר התלבטות קשה שנבעה מהיצע מרשים, בחרנו ללכת על חצי ליטר פאולנר לכל אחד, בירה משובחת שתמיד באה לי טוב עם אוכל ועם הנאה, וגם הפעם- הבירה הצוננת עם הבריזה של ים המלח, והאוכל הטוב, פשוט הותירו אותי שעון אחורה בכסא, ומאוהב מחדש בחיים האלו...

נירקה בר
קניון עין התכלת, מרכז קניות עין בוקק (ליד מתחם המלונות), ים המלח.
052-3094848