מהרג'ה בכפר

''לא הרבה זמן אחרי שסגרנו את התפריט הגיע הבשר לשולחן - שיפודי פרגית, אנטרקוט, קבב ביתי ולבבות. לאחר הפתיחה המפוארת, פיתחנו ציפיות גבוהות מהבשרים...''. האירוח אצל עובד בכפר, באור יהודה, גרם לנדב אבידן לחוש כמו מהרג'ה

רועי הוא מהחברים האלו, שגם אם לא אפגוש אותם מספר שנים, כשניפגש זה יהיה כאילו מאז ומעולם לא התרחקנו. מאז ימי הצבא ההוללים, שם שירת איתי באותו תפקיד, קצת התרחקו דרכינו - כל אחד פנה לעיסוקיו, ולשמור על קשר לא כל כך הסתדר. והנה, כמה שנים טובות לאחר מכן, ובעזרת ידידנו הפייסבוק, מצאנו אחד את השני, ולאחר שיחה קצרה הבנו שחייבים להיפגש, לזכר הימים ההם. המסעדה שנבחרה לאיחוד, שיכול להתחרות רק באיחוד של מופע הארנבות של דר' קספר במידת ההתרגשות שהייתה באוויר, הייתה אצל עובד בכפר. מסעדה חדשה יחסית, כשרה, הממוקמת באור יהודה - מטר ממקום מגוריי, ועשר דקות נסיעה מרועי. מושלם.

כבר בהגעה, הבנו שנינו שהמלצות זה משהו ששווה להקשיב לו. המקום נראה כייפי, כבר ממבט ראשון. המוסיקה, העיצוב הפשוט והנקי, האוויר הנעים - כל אלו עשו לנו טוב על הלב עוד לפני שהתיישבנו. וכשכבר התיישבנו, מייד הגיעו אל השולחן שני מלצרים, עמוסים צלחות סלטים. וכשאני אומר עמוסים, אין הכוונה לשתי צלחות אותן נושא בגאווה כל מלצר. לא. בחישוב הסופי עמדו על שולחננו 19 סוגי סלטים שונים, לא כולל פיתות, עמבה, צ'יפס וחריף שהגיעו גם הם. וזה עוד לפני שפתחנו את התפריט.. אז איך אפשר שלא להתרווח אחורה בהנאה, ולהרגיש קצת כמו מהרג'ה?..

לא הרבה זמן אחרי שסגרנו את התפריט הגיע הבשר לשולחן - שיפודי פרגית, אנטרקוט, קבב ביתי ולבבות. לאחר הפתיחה המפוארת, פיתחנו ציפיות גבוהות מהבשרים, שהם למעשה גולת הכותרת של המקום והמבחן האולטימטיבי שלו. לשמחתי, כדי לוודא את תחושת המהרג'ה הנ''ל, הבשרים היו עשויים לעילא ולעילא, הן ברמת הצלייה והן באיכות הבשר, ויעידו המאבקים החבריים על כל שיפוד בינינו.

בין נגיסה לנגיסה, הצלחנו גם להשלים חוויות מהשנים שחלפו, לצחוק הרבה, וליהנות מאווירת המקום - מרחב פתוח לאלו שמעדיפים לשבת בחוץ, כמונו, או חלל מרווח עם קירות מעץ והמון פרטיות, למי שמעדיף לשבת בפנים. בין יתר הנושאים שעלו בשיחה, שמנו לב למוסיקה שמאפיינת את המקום- בעיקר שירי אהבה ושירים שקטים, בעברית או באנגלית. פשוט תענוג, לשבת על האוכל שאתה הכי אוהב, ולשמוע מוסיקה שעושה לך נוסטלגיה של כיף בלב. מאייר סופליי עד אהוד בנאי, ומבריאן אדמס עד לריטה, השירים של עובד בכפר עושים טוב על הלב לכל הנוכחים, ומבט חפוז גילה לנו שגם המלצרים (שעובדים מאוד קשה) מפזמים להנאתם תוך כדי המשמרת. וכמו שרועי ניסח את זה- ''ככה אתה יכול לדעת שהם נהנים לבוא לעבודה''.. וזה מורגש, ועוד איך מורגש.

לקינוח, לקחנו מוס בווארייה ושוקולד אחד לשנינו, וטוב שכך. מדובר במנה ענקית, אך טעימה להפליא. תוך דקות ספורות לא נותר מהמוס הנ''ל זכר, וכבר מגיע המלצר לאסוף את הצלחת ולפנות לנו מקום. אחר כך נשארנו עוד הרבה. מה שכיף אצל עובד, זה שלא משנה מה אכלת ומתי סיימת, אף אחד לא יאיץ בך ללכת. וכך קרה שישבנו עוד שעה בערך, פגשנו את עובד, את טובה אישתו, קשקשנו קצת על ענייני דיומא, שתינו עוד קצת קפה, צחקנו הרבה, ובסוף, מתישהו, החלטנו שבכל זאת - מחר יום ארוך וחייבים להכיר בכך שהגוף זקוק לשינה אחרי ארוחת מלכים שכזו. נפרדנו מעובד וטובה, ויצאנו חזרה, איש אל ביתו. אני לא יודע אם נעמוד בהבטחתנו, שלא לתת לכמה שנים לחלוף עד פגישתנו הבאה- אבל מה שאני יודע בוודאות הוא, שלא משנה מתי הפגישה הזו תקרה, היא תהיה אצל עובד בכפר.

אצל עובד בכפר
השוק- כפר ענא 57, אור יהודה.
03-6346005