Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> ברוהאוס: המקום הקבוע הבא שלי

המקום הקבוע הבא שלי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''בתחילת הארוחה, קיבלנו סלט קיסר עם קרוטוני בירה, בצל אדום ופרמז'ן, שהצליח לגרום לי להתחיל לחשוב על הרעיון של להזמין סלט במסעדות...''. אורי גושן לא מצליח להבין איך לא גילה את הברוהאוס, מסעדה בתוך מבשלת בירה, קודם

מסעדת ברוהאוס תיקח חלק באירועי לילה לבן בתל אביב, ותציע תפריט הכולל מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה או קינוח לבחירה, ב-78 ₪ בלבד.

את הברוהאוס יצא לי לראות בכל פעם שהסתובבתי ברוטשילד, בין קפיצה מבית קפה-לבאר-למסעדה. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, הייתי פוסח עליו בנונשלנטיות, במחשבה שאין לי מה לחפש במקום כזה. הבעיה, שאפילו לא נכנסתי פנימה כדי לבדוק מהו ''מקום כזה''. לשם כך בדיוק, ולכבוד אירועי לילה לבן 2008, לקחתי על עצמי את המשימה ה''קשה'' הזו, לבלות ערב שלם בברוהאוס, ולסגור את החור בהשכלה אחת ולתמיד. ובכנות? אני לא מבין איך לא עשיתי את זה קודם.

אל ההברוהאוס תכננתי להגיע עם מור, ידידתי משכבר, שצווחה מאושר וכמעט גרמה להתחרשות האזניים שלי כאשר הבטחתי לה בילוי במקום. היא, בניגוד אלי, כבר פקדה את המסעדה כמה וכמה פעמים, ונזפה בי קשות על בורותי המשוועת. לאחר שיכולת השמיעה חזרה לאוזניי, תיאמתי איתה את מועד הביקור האופטימלי (ימי שני – הופעות חיות במסעדה), וחיכינו בסבלנות לרגע המיוחל.

בערב הארוחה בברוהאוס, פרט למארחת שהובילה אותנו אל השולחן שלנו, קיבל את פניו גיורא, הבעלים ומנהל המקום מיום הקמתו לפני כ-10 שנים. כשגיורא התיישב איתנו לשולחן, הנחנו שתוך 5 דקות הוא ישוב לעיסוקיו הרבים במסעדה, ויותיר אותנו למלאכת הבליסה. אך גיורא הפתיע וישב איתנו לכל אורך הארוחה, הזמין עבורנו את המנות והסביר על כל אחת מהן בהתלהבות וברצינות מרשימה. ובצדק.

בתחילת הארוחה, קיבלנו סלט קיסר עם קרוטוני בירה, בצל אדום ופרמז'ן, שהצליח לגרום לי להתחיל לחשוב על הרעיון של להזמין סלט במסעדות (לרוב אני טיפוס של המבורגרים). הסלט הגיע בצלחת עמוקה וגדולה, והכמות הספיקה לשלב המנות העיקריות. סלט נוסף וטעים לא פחות, היה סלט שלל פטריות עם אגוזים ברוטב טריאקי, שכל ביס ממנו היה תענוג, ואף הוא ליווה אותנו עד המנה העיקרית. שני מנות נוספות ומוצלחות, היו אגרול הקוריאני במילוי עוף וירקות עם רוטב רימונים וצ'ילי, ושרימפס וכרובית טמפורה עם רוטב איולי יפני, ששניהם פשוט נמסו לי בפה ונגמרו מהר מדי. נו מילא, לפחות הגענו לשלב המנות העיקריות.

בשלב הזה, השולחן התמלא במנות שנראו והריחו עוד יותר טוב מקודמותיהן. התחלנו עם ברוהאוס ספריבס מהגריל ברוטב הויסין וג'ינג'ר, שהיו נימוחות ועשויות כהלכה; דרך נקניקיות ברוהאוס עם חרדל דיז'ון, חזרת וכרוב כבוש, שהיו שמנמנות דיין כדי להשביע אך לא הפילו אותי על הרצפה; ועד לקלמרי מטוגן בציפוי פריך המוגש עם רוטב רמולד, שהצדיק את שמו והיה פריך וטעים יחד עם הרוטב הנלווה. את כל האוכל המשובח הורדנו עם שלושת סוגי הבירה המפורסמות והייחודיות של המבשלה, או בשמן הסקסי יותר: קוואנטום – 5% אלכוהול, קלילה ומרעננת; מונשיין, אף היא 5%, בטעם מעט מתקתק יותר; ומאסטרס, 7% אלכוהול, עשירה וחזקה יותר, המזכירה מעט גינס או מרפי.

לקינוח הארוחה, שעד כה יצאה מגדר הרגיל, גיורא הזמין לנו את אחד הקינוחים המפתיעים והמיוחדים יותר שטעמתי לאחרונה: גלידת קוקוס בציפוי שבבי פקאן עם רוטב טופי. מה שכל כך הפתיע אותי ואת מור, שהייתה כמעט מעולפת משובע, היה היחס הנכון בין כל מרכיבי המעדן. גלידת הקוקוס היה עדינה מספיק כדי לעבור כגלידת וניל ולא העיקה במתיקותה, שבבי הפקאן דגדגו את החיך והשאירו טעם של עוד, ורוטב הטופי שנח לו על הצלחת אפשר לנו לבחור באופן אישי עד כמה אנו רוצים להמתיק את הביס. בקיצור – חוויה בפני עצמה.

לאחר כמה דקות נוספות, שבהן נחנו ונתנו לקיבה שלנו קצת מנוחה, נפרדנו מגיורא וצוות המסעדה האדיב ששרת אותנו (שחלקם עובד במקום כמעט שמונה שנים), ויצאנו אל הרחוב. כשהסתכלתי על הברוהאוס בעודנו מתרחקים מהמקום, פתאום הכל נראה לי אחרת. אותה מחשבה של ''מה לי ולמקום כזה'' הפכה למחשבה של ''למה לי אין מקום כזה'', וגרמה לי לתהות האם זה יהפוך להיות המקום הקבוע הבא שלי. אני לא יודע מה אתכם, אבל התשובה שלי לכך היא, ''כן''.

ברוהאוס
שד' רוטשילד 11, תל אביב.
03-5168666