Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> סערת חושים. מסעדת מסיק
לחם בשר הרצליה

סערת חושים


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"ניוקי בטטה עם שרימפס, מנה מפתיעה ומעניינת, עשירה בטעמים מנוגדים, של עגבניות מיובשות שקצת צורבות, גבינה כחולה שמפתיעה בחריפות קלה, ואגוזים מתובלים המפתיעים כשהם מגיעים לחיך....". מסעדת מסיק. כל מילה נוספת מיותרת

לו הייתם מובלים, בעיניים עצומות, לרחבת החניה המוצלת, חזותה של המסעדה לא הייתה מסגירה את מיקומה והייתם עשויים, בקלות, להאמין שאתם נמצאים בפתחה של מסעדה כפרית, אי שם בדרום צרפת. החדשות הטובות הן שאנו נמצאים בכפר רות, סמוך למקום בו פעלה מסעדת כתית המיתולוגית בגלגולה הראשון, כשצמד השפים המוכשרים, אלי מזרחי ומאיר אדוני, גבשו בה את מעמדם הייחודי בעולם הקולינריה המקומי. מאז שנפרדו דרכיהם, עבד מזרחי מספר שנים כשף שכיר, ולפני כשמונה חדשים הגשים חלום אישי ותלה כאן את השלט: 'מסיק- מסעדת שף'. ''אשתי הבינה שהחיוך שלי לא אמיתי ועודדה אותי לשוב ולפתוח מקום משלי'' הוא מספר בחיוך שנראה אמיתי מתמיד.

מזרחי ידוע כשף מקורי ווירטואוז אמיתי. במסעדה החדשה, הוא יצר קו חדש ומקורי משלו, וחסר פשרות בכל הקשור לאיכות חומרי הגלם. כמו כל אמן יוצר, הוא יודע להוציא מהמטבח, חדשות לבקרים, יצירות מפתיעות בטעמן ובעיצובן. פתיחת המסעדה עוררה בי זיכרונות מאוכל שנעשה מכול הלב ובכישרון גדול. בתום תכנון מוקדם, כיאה לכבוד שאני רוחשת לשף מזרחי, מצאתי את עצמי נוהגת בכביש מספר 1 בדרך לצומת שילת. לאחר שאספתי את יעל, חברה ושותפה אידיאלית לחוויות של נהנתנות באמצע היום, שגרה בסביבה, חלפנו על פני המשתלה שהכניסה אותנו סופית לאווירה הכפרית והכינה אותנו לחוויה שכבר חדשים ציפיתי לה.

בכוחות משותפים, הדפנו את דלת הברזל המעוצבת, וכאילו עברנו בעד דלת סתרים, ומעברה השני מצאנו את עצמנו בעולם אחר. בחלל מרווח ומזמין, שנדליירים, מעשה ידי אמן, משתלשלים מהתקרה הגבוהה; השולחנות הערוכים בקפידה עטופים במפות לבנות בוהקות, וענף חינני של זית מקשט אותם, במקום פרחים; תזכורת לשם המקום (שכמו כתית, לקוח גם מעולם שמן הזית) ורמז לבאות. אפילו חדרי השירותים שמעבר לדלת הברזל המעוצבת, מטופחים ומצוידים במגבות בד רכות, מספרות בשבחו של המקום המוקפד עד לפרטים הקטנים. הכיווץ הקל שהרגשתי בבטן היה מוכר לי: זה לא רק הרעב שהתעורר, זה היה סוג של התרגשות מהולה בסקרנות ותובנה ברורה, שמזומנת לי חוויה חושנית מתמשכת של טעמים מפתיעים וארומות משובחות.

תמוז, המלצר בעל רעמת התלתלים מקדם את פנינו בנועם, ומעטר את השולחן בכיכרות לחם קטנות וריחניות. האחת עם שבבי בצל וצימוקים, והשנייה עם פרמז'ן וקונפי שום. לנוכח המציאות החדשה שנוצרה על השולחן, כושר ההתאפקות שלנו ירוד, ואנחנו בוצעות בלהט מהמאפה הריחני הלוהט לא פחות מאיתנו, וטובלות ברוטב איולי כתום שנצבע בפפריקה, ובקערית שמן זית מנוקד בבלסמי מעודן ושן שום כבושה. התחלה מבטיחה. אני מאמינה שרמת הגשת הלחם מבשרת במדויק על ההמשך הצפוי של הארוחה.

המנות הראשונות מתפריט הקיץ החדש נוחתות בחן על השולחן. עכשיו עונת האספרגוס והשעועית הירוקה, וזה ניכר בתפריט המשקף התייחסות עונתית. בנוסף, בכל אחת מהמנות של מזרחי, מתגלה אלמנט של הפתעה במרכיבים וברוטב.''אני לא אוהב את המושלם. בכל מנה צריך להיות טוויסט'' הוא רומז, ובעקבות הטעימות, לנו לא נותר אלא לתהות - מה לא מושלם כאן?

כל אחת מהמנות נראית כמו יצירת אמנות, ותמוז מפרט אודותן בהסברים מעוררי תאבון, שגורמים לי להיות קצרת רוח, מהסיבות הטובות – זה נראה כל-כך טעים והריחות מסקרנים. שלוש יחידות של בריק דגים ממולא בגבינת עיזים ובעשבי תיבול ברוטב טחינה ויוגורט, הוא מעדן מבריק! חם ופריך וטעים. לידם ,סביצ'ה דג מוסר עם רצועות זוקיני ועשבי תיבול (בכל יום מופיע בתפריט דג ים שונה בהתאם להיצע) בברכת טרטור ירקרקה, מתובלת בתחכום שגורם לפיסות הלחם להיעלם בפה, טבולות בו.
כמו כל שף ישראלי שמכבד את עצמו, גם מהמטבח של מזרחי יוצאת גרסה של חציל חרוך. החציל הספציפי הזה מלווה באספרגוס בגריל וחמאה לבנה. עוד מנה בעלת מראה מפתה, שמפתיעה בטעמיה, היא לזניה פתוחה במילוי כרשה, פטריות פורטובלו ואספרגוס ברוטב חמאה לבנה.
לסיום הפתיח, טעמנו משתי מנות ניוקי מופלאות: ניוקי בטטה עם שרימפס, מנה מפתיעה ומעניינת, עשירה בטעמים מנוגדים, של עגבניות מיובשות שקצת צורבות, גבינה כחולה שמפתיעה בחריפות קלה, ואגוזים מתובלים המפתיעים כשהם מגיעים לחיך. צריך לעכל אותם בסבלנות והם מתאזנים בפה. המנה השנייה היא של ניוקי תפוחי אדמה עם שקדי עגל שנימוחים בפה, ברוטב פטריות עשיר ופרמז'ן.

בין הראשונות לעיקריות, תמוז גורף את הפירורים מהשולחן ומגיש לנו שוט של סורבה לימון לניטרול הטעמים. השירות שלו קשוב ומסור. בהמשך הסתבר שהוא גם אשף בסקייטבורד.

בתפריט המנות העיקריות, מבחר דגים ובשר. מדי יום השף מפתיע במנת הבקר המבושלת. הפעם, נתח האונטריב (משלוש הצלעות הראשונות) בושל שבע שעות, טעמו מרוכז, והוא נימוח בפה ומזכיר בטעמו בשר לחי. אנחנו נופלות שדודות, ואין עם מי לדון בסוגיית הקינוחים. אבל

לחם בשר הרצליה אירועים חדש