Skip Navigation Linksראשי > קפה ובתי קפה > בתי קפה> ברנצ'יס: פוקצ'ה על הדרך

פוקצ'ה על הדרך


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''סלמון משובח על חתיכת לחם מכאן, חתיכת לימון כבוש משם, פיסת בטטה קלויה משתדכת אל פרוסת גבינה ואל זית מריר, והכל טעים ונעים...''. שפרה צח נהנתה מארוחת בנות בברנצ'יס, מעדנייה ומסעדה חלבית, וגם לקחה אוכל הביתה, שגם הם ייהנו

הקונספט ל''ארוחת בנות'' האחרונה נקבע כמעט במקרה: בגלל שרצינו להיפגש אבל לא התחשק לנו להתחיל שוב לצאת מהבית אחרי יום עבודה. ובגלל שרצינו אוכל קליל וכיפי, אבל בלי שנצטרך לחכות יותר מדי למלצר שיתפנה אלינו. מכל זה יצא לנו מין מפגש על הדרך – בדרך מהעבודה הביתה, בין חובות המשרד למטלות הבית, בין ארוחת צהריים לארוחת ערב (ובמקום שתיהן), וכל זה ב''ברנצ'יס'', שהיא, בהתאם לקונספט האמור, משהו שבין מעדנייה למסעדה חלבית בשרות עצמי. נכנסים, בוחרים, ולוקחים הביתה או אוכלים במקום. ואם אתם מתלבטים במה לבחור מבין שפע המאפים הטריים הקורצים לכם, דינה ומאיר, בעלי המקום, ישמחו לעזור לכם.

הבעיה היא שבשבילנו להיכנס למקום כזה זה כמו ילד בחנות צעצועים – הכל נראה לנו מפתה וראוי: הפוקצ'ות מתוצרת עצמית, עם תוספות שונות עליהן, הלחמים הביתיים, הסלטים, גביעי היוגורט עם פירות חתוכים וגרנולה, וכמובן העוגות והעוגיות למיניהן. בקיצור, הבחירה קשה. מזל שלכבוד המפגש הצפוי דילגנו על ארוחת צהריים, כך שאנחנו מרגישות חופשי לבדוק הכל בצורה יסודית.

ראשית אנחנו מזמינות את המאפים החמים שיוגשו לנו. על הדלפק ממתינות פוקצ'ות באפייה ראשונית, מוכנות להיכנס לתנור לפי הזמנה, עם תוספות שונות: אנטיפסטי ומוצרלה, ירקות בעשבי תיבול, גבינות, פלפלים וממרח עגבניות, בצל וסומק. אנחנו בוחרות במיני-פוקאצ'ה עם בצל וסומק, וגם בפיצה עם ירקות וגבינה. עד שאלו יהיו מוכנות, אנחנו פונות לבדוק את התצוגה במקרר, שם מחייכים אלינו סלטים טריים, ממרחים וכבושים תוצרת בית. הבחירה נופלת על סלט איטלקי, ובו שפע ירקות קלויים ופרוסות גבינה צפתית מתובלת, ומאגף סלטי הבריאות – על סלט עדשים ירוקות עם בצל ולימון. אליהם אנחנו מצרפים קופסאות קטנות עם מעדנים בכבישה ביתית – האחת עם סלמון, השנייה עם לימונים כבושים והשלישית עם זיתים שחורים מצומקים. כל זה כמובן מצריך לחם, אבל לא יותר מדי, כדי שעוד יישאר לנו מקום למאפים החמים. שני ''פלוטים'' (מיני לחמניות) פריכים מתאימים לנו בדיוק.

עם המגשים העמוסים אנחנו יוצאות אל החצר הפנימית, המייצרת מין פינה שקטה באזור הסואן של יגאל אלון, ומתחילות לנגוס בזה ובהוא, סלמון משובח על חתיכת לחם מכאן, חתיכת לימון כבוש משם, פיסת בטטה קלויה משתדכת אל פרוסת גבינה ואל זית מריר, והכל טעים ונעים. ומפה לשם כבר מגיעים גם המאפים החמים – הפוקצ'ה מכוסה במעטה ארומטי של בצל סגול, עלי סומק וזיתים. הפיצה היא מהסוג העבה – שכבה עבה של בצק תפוח וטעים, ועליו ציפוי של ירקות קלויים וגבינה נמסה.

תוך כדי לעיסה ונגיסה ענת חברתי מספרת לי שגם היא אופה לחם בבית (!) ואפילו מגדלת שאור בבית על תקן של חיית-מחמד... ענת מסבירה לי שאלו בעצם שמרים טבעיים, ממים שהושרו בהם צימוקים, שגדלים במקרר בעיסה של קמח ומים וצריך ''להאכיל'' אותם כל יומיים שלושה בעוד קמח ומים . שלא לדבר על העוגיות המשובחות שהיא מכינה בתור תרפיה כשהיא חוזרת מהעבודה ושומרת בכמויות בהקפאה. כל הפעילות הזאת מזכה אותה מייד בסטטוס של אופה מדופלמת, ומקנה למחמאות שלה לאוכל משנה-תוקף.

בתור שכזו, אני מסמיכה אותה לבחור לנו עוגות, מה שמביא לשולחננו שני ריבועים גדולים של עוגות בטעם ביתי – האחת של גבינה וצימוקים, רכה ומתוקה במידה, והשני של עוגת תפוחים, שהמלית שלה מורכבת מפיסות תפוחים שבושלו קלות וקיבלו מעטה קרמלי טעים.

זהו, צריך לחזור הביתה. רק ניקח איתנו איזו פוקצ'ה, לחם טוב, כמה ממרחים קצת עוגה, וסידרנו גם ארוחת ערב למשפחה.

ברנצ'יס
יגאל אלון 96, תל אביב.
03-5616069