כל הג'אז הזה

יום חמישי תשע בלילה, שעה סבירה לצאת לשתות קצת אלכוהול ולשטוף את כל אמוציות השבוע שהתעקשו להישאר בראש ולהציק. אני ואהובתי הלכנו לארטל. אני לא בונה ציפיות- נכנס ניטרלי.

לא היה לנו מושג מה עומד לקרות. התרגלנו לחושך, שמענו לחישות וקלטנו שיש כאן שיעור. אהובתי נכנסה והתיישבה על הבר, ישר מאחורי המורה שדיבר קצת על מוסיקה ועל עצמו. המקום קטן אך נותן לך את התחושה שהכול בסדר. שב מאחורי האמן, תעשה רעש, תאחר, תלחש, הכול בסדר. ואם אפשר, לבקשת האמן, התנדב לתרום את חלקך בתיפוף קצוב על השולחן.

התיישבתי ליד אהובתי. בחיוך של ''איזה יופי הסתדרתם'' ניגש הברמן. בירה מברז עם בסיס אדום שעל גביו דמות איזה צאר רוסי מהמאה הקודמת נותן לפאב איזה אופי של חו''ל. אהובתי הלכה על הבירה, אני על רוסי שחור. לאכול יש רק מה שחייבים (כדי להוריד את האלכוהול) ומה שכולם אוהבים- טוסטים ונקניקיות.

הברמן לחש לנו שמדובר בארני לורנס, אמן בעל שם עולמי בעולם הג'ז, אגדת ג'אז ומי שהיה בין עשרת הסקספוניסטים הטובים בעולם. לורנס גר בשמונה השנים האחרונות בעין כרם. יום אחד, כך מספרים נכנס לארטל והמקום העלה בו זיכרונות מבר בניו יורק. מאז הוא עורך שם בכל יום ה' ב 21:30 ג'ם סשן עם מוסיקאים שהוא מביא איתו. אגדה על הבמה.

ההופעה התחילה ואני הזמנתי לי בירה. יישרתי את הגב ונכנסתי למצב של נוחות בישבן וגם בהרגשה. עכשיו גם הרגליים מתנועעות מתחת לכיסא ולרגע אתה כבר לא בטוח אם אתה הסביל או הפעיל. הכל כ''כ קרוב שאפשר להרגיש איך המיתר נלחץ על האצבע של הבסיסט. צוות ארטל נטול יוהרה ועמוס רוגע. ממקום כזה- לא רוצה ללכת.

ב''פייב- מיניט- ברייק'' אהובתי סימנה עם הראש שהולכים. שילמתי ויצאנו. אני קצת נגרר מאחור כאילו לא רוצה להיפרד.

ימים א', ב' ג'- ג'ם סשן קבוע של להקות שונות
יום ד' מוסיקה אתנית בלקנית ואירית
ה' ומוצ''ש ג'אז
ו' רוק אקוסטי.
כל יום ב' , הראשון בכל חודש סדנת רישום בעירום עם דוגמנית
כל יום ד' שיעור טנגו ארגנטינאי 19:00-21:00

ארטל בר הופעות ג'אז ומוסיקה אקוסטית, כולל הופעות אתניות
הלני המלכה 9
02-6252404
19:00-לקוח אחרון