תבואו כל יום

''סברינות אישיות מצוינות, וזה למרות שבד''כ אני נרתע מהן. הפעם הטעם שלהן היה טרי, מתוק במידה, ומוכן כהלכה. פשוט עוגה תענוג..''. נדב אבידן נערך לביקור ההורים עם המאפים המשובחים של טל שטייינר מהקונדיטוריה טייק א קייק

בזוגיות מוטלות עליך חובות לא מעטות, ואחת מהן היא לארגן לפעמים דברים הקשורים למשפחה של בת הזוג. לשמחתי רוני לא ממש מטילה עליי לעשות לבד דברים כאלו, אלא רק דורשת שאהיה מעורב. לכן, כשאביה חזר מחו''ל לאחר חודש וחצי שם, והיא הזמינה את הוריה לצהרי שבת אצלנו, היה ברור שצריך שיהיה משהו במקרר שיהלום את המאורע.

התייעצות עם רוני הובילה למסקנה הבלתי נמנעת: ''אמרתי להם קפה ועוגה. הם באים ב11:00''. עכשיו צריך רק קונדיטוריה טובה, ואני מחוץ לסכנה. נזכרתי ששמעתי מחבר טוב שקונדיטורית ''טייק א קייק'' באלפי משנה מוכרת עוגות מעולות - ויותר מזה לא היה צריך. במסווה של יום טיול, גררתי איתי את רוני והלכנו לבחור עוגות.

כבר מההגעה לאלפי מנשה מבינים שזה מקום אחר. האוויר שונה, הנוף מהמם, הכל רווי מרחבים ושקט. ככה צריך לגור, בעיני. נסיעה קצרה בין כבישי היישוב עם השמות הציוריים, והגענו אל ביתה של טל, קונדיטורית מקצועית ובוגרת ''תדמור'' וה''קורדון בלו''. ולא, זו לא טעות, זו קונדיטוריה שפועלת מתוך ביתה של טל. בחדר הסמוך לה היו מיכה, בעלה (טבח בעצמו ובעליה של חברת הקייטרינג ''לימונצ'לו''), ובתה, בר בת ה-3. עם זאת, הקונדיטוריה עצמה ממש לא נראית כמו מה שדמיינתי כששמעתי ''קונדיטוריה ביתית''. זו לא עוד אמא שמכינה עוגות לחברים בתנור ביתי, זו קונדיטוריה מקצועית לחלוטין, שבמקרה מוקמה בתוך בית.

עם הכניסה לבית, הריח השתלט עלינו לחלוטין. קשה להיות ליד שוקולד כל כך איכותי, פשטידות ולחמים ריחניים כל כך, בלי לשכוח שבאת במטרה מוגדרת. התייעצנו עם טל, שמצידה נתנה לנו את השירות הכי נפלא שאפשר לחלום עליו במקום כזה - גם אפשרה לנו להתלבט בעצמנו, גם עזרה לנו לצמצם אפשרויות, ונתנה לנו לטעום מכל מה שהיה אפשר, כדי שנדע מה אנחנו לוקחים. וזה, נניח, משהו שמאוד מאפיין מקומות ביתיים - על השולחן מונחת צלחת עוגיות, בערך הכי טעימות שאכלתי בחיי, המחכה לאורחים/לקוחות שמגיעים. והם מגיעים, ועוד איך. במהלך השנה שהיא פתוחה, ורק על בסיס של פה לאוזן, טל הפכה לשם דבר ביישוב הזה. לאורך כל שהייתנו במקום לא הפסיקו לזרום פנימה מבקרים. כולם מרגישים בבית, כולם יודעים בדיוק איזו עוגה הם הכי אוהבים, וכולם זוכים גם לטעום מהניסויים החדשים שטל עושה כל הזמן, כדי להרחיב את המלאי שלה. מה אפשר לבקש יותר מזה?

בסופו של דבר, ולאחר התלבטויות רבות, שנובעות ממבחר שכולו לא פחות מדהים, הלכנו על ההרכב הבא: עוגת שמרים עם תפוחי עץ - פשוט מעולה, ואם להודות על האמת, נגמרה לנו כבר באותו ערב, ולא סיפרנו להוריה שקנינו גם אותה. סברינות אישיות מצוינות, וזה למרות שבד''כ אני נרתע מהן. הפעם הטעם שלהן היה טרי, מתוק במידה, ומוכן כהלכה, פשוט עוגה תענוג. פבלובה עם תותים, פירות יער ופסיפלורה, שלקחנו במידה ומי מההורים לא ירצה סברינה, ובסוף נעלמו גם היא וגם הסברינות מהשולחן במהירות הבזק, תוך מחמאות רבות. מרקיז שוקולד, שטל המליצה לנו להגיש קפוא, וחולק בעיקר ביני לבין רוני, חולי שוקולד שכמונו. וכמובן, באגף האוכל, לקחנו לא פחות מארבע מגשים קטנים של פשטידות: בטטה, פטריות, קישואים, ותרד. ככה זה כשלא יודעים מה יעדיפו האורחים. אבל בסופו של דבר, רק הרווחנו - ההורים אכלו קצת מכל דבר ונהנו מאוד, ואני ורוני נשארנו עם אוכל טעים לאללה, שאפשר להקפיא ולאכול במהלך השבוע.

לפני שיצאנו מטל, היא סיפרה לנו שבעוד כחודש תיפתח מרפסת ביתה לארח את הבאים בימי שישי בצהריים: מקום מוצל, בריכת דגים מפכה בשקט למול היושבים, הנוף המופלא של אלפי מנשה ניבט מכל עבר, ועל השולחן מונחות העוגות המעולות של טל. איך אפשר לרצות יותר מהחיים?....

טייק א קייק
שניר 8, אלפי מנשה
050-7728365