קיבוץ גלויות

''במגש שחור עטור מחצלת הונחו ניגירי סלמון, ניגירי בס, מאקי מלפפון ומאקי אינסייד-אאוט סלמון אבוקדו. נהנינו מאד לחסל כליל את תכולת הכלים הנאים..''. אדווה גן סתיו מהלה במסעדת סושי מאניה חוויה יפנית בקצת איטלקית

פולה היא אישה נעימה ומטופחת, בעלת מבטא צרפתי רך התואם את חזותה הקוקטית. יואל הוא גבר חייכן עם שיער מאפיר ועיניים טובות. הוא נראה בדיוק כמו שהייתם מצפים שיראה אדם המבלה מרצונו שעות על גבי שעות מעל מחבתות לוחשות, ועורך ניסיונות קולינריים עד להשגת התוצאה עליה הוא חולם. כבר לפני שנים החליטו יואל ופולה שלא לוותר על החלומות שלהם. הם עזבו ביום בהיר אחד חיים שלמים בצרפת, משפחה ענפה ושתי קריירות בתחום הרפואה, ועלו לארץ. כשהגיעו ארצה אמר יואל לפולה: ''אם עלינו לארץ, הכל אפשרי עכשיו''. הוא החליט להגשים את חלומו משכבר הימים ולהפוך את תחביב הבישול שלו, שסיפק עד כה מטעמים לכלל המשפחה והחברים, לעיסוקו העיקרי, ולפתוח מסעדה.

יואל ופולה פתחו בעצם שתי מסעדות, צמודות אחת לשנייה. האחת, מסעדה איטלקית בשם לה-טרטוריה, והשנייה מסעדה יפנית בשם סושי מאניה, שתיהן כשרות. מסעדת סושי מאניה מעוצבת בקווים מודרניים ומתהדרת בגווני כתום ושחור. בימים יפים אפשר לשבת גם בחוץ, או כפי שעשינו אנחנו מפאת חוסר מקום, או לתפוס שולחן רומנטי בלה-טרטוריה הצמודה. לכל מסעדה מטבח וצוות משלה, אך לסועדים האפשרות לשלב משני המטבחים בארוחה אחת. פולה, תזונאית במקור, מאמינה שחומרי הגלם ואופן הבישול בשני המטבחים הללו מאפשרים יצירת אוכל שאינו מתפשר בטעם, אך גם בריא. אנחנו, שהגענו עם כוונות ברורות לספק את תאוותנו לסושי, פזלנו קלות (ובכך נאשים את הריחות שעלו מן המטבח) גם אל התפריט מארץ המגף.

פתחנו את הארוחה במנה מקורית ונחמדה מאוד – שוט סביצ'ה טונה אדומה ואבוקדו. המנה מוגשת בתוך כוס קטנה (דווקא לא כוס של שוט) ומורכבת מקוביות טונה אדומה מעל קוביות אבוקדו. מעל ערימת הקוביות הבשרניות הוזלף רוטב סויה מתובל היטב. זו הייתה התחלה מבטיחה. קפיצה קטנה (לא סיפור גדול, עניין של יבשות ספורות בלבד) הנחיתה אותנו בליבה של איטליה, שם אכלנו פיצ'טה (פיצה קטנה) עליה פוזרו ברוחב יד רוטב עגבניות, תערובת גבינות ופיסות גבינת קממבר. היה משובח.

בטיסה חזרה אל עבר מגש הקומבינציה אליו ייחלתי הגישו לנו הדיילות (או.קיי, נראה לי שסחטתי עד תום את דימוי הטיסות, לא?) אוישי (סנדויץ סושי) ספייסי טונה, וגון קאן. האוישי היו ארבעה כריכי אורז משולשים, מלאים כל טוב, אך האורז היה מעט יבש לטעמי. הגון קאן – ביצי סלמון, גבינת שמנת ועירית במעטפת מלפפון - הרגיש לנו קצת לא שייך (נדמה שכאילו תעה בדרך בדרכו לתה של שעה חמש אחר הצהריים הבריטי) - אך למרות זאת חוסל בשניות.

כמה לגימות מהסאקה החם שליווה את ארוחתנו הביאו אותנו לעיקר. קומבינציית ''ספיישל הפתעה'' כללה כלי עגול, שחור ומעוטר בציורים יפנים מסורתיים, מלא בשברי קרח מנצנץ, עליו מונחים נתחי דג בוהקים מטריות. היו שם נתחי סלמון, פרוסות טונה אדומה ונתחי דג בס. לצידם, בשילוב צבעים מרשים, פטריות כבושות, פרוסות לימון ותלולית וואסאבי. במגש שחור עטור מחצלת הונחו נגירי סלמון, נגירי בס, נגירי טונה אדומה, מאקי מלפפון ומאקי אינסייד-אאוט סלמון אבוקדו. נהנינו מאד לחסל כליל את תכולת הכלים הנאים, אף שהופתענו מעצם העובדה שיכולנו לכמות הבלתי מבוטלת של סושי שהוגשה לנו. כזה הוא הסושי, מזדחל לאיטו מבלי שנרגיש ומאפשר, אפילו אחרי ארוחת שחיתות, לעשות סיבוב ריצה סביב השכונה.

רעיונות תמוהים לסיבובי ריצה נמוגו מיד כשהוצע לנו לסיים את הארוחה בטירמיסו איטלקי אמיתי. הטירמיסו, שהוכן לפי מיטב המסורת, מגבינת מסקרפונה ואספרסו משובח, היה מעולה. תמיד ידעתי שיש לי סיבות טובות לתמוך בעליה ובקיבוץ גלויות.

סושי מאניה
בן גוריון 5, רעננה
09-7741080, 09-7713505