Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> לכבוש ביום אחד את בנגקוק במסעדת ליצ'י
לחם בשר הרצליה

לכבוש ביום אחד את בנגקוק


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''אני מקבלת קרייזי אבי מקי, סושי הצופן בחובו טייגר שרימפס ואבוקדו, בציפוי פירורי פנקו. המנה נראית כיצירת בונזאי קטנטנה ומוקפדת: קישוט סלרי נחתך כעץ, ומצל על הג'ינג'ר הכתמתם. עיגולי גזר גזומים בקצוות כמניפה משמשים צלחת לוואסאבי. הרול עצמו מנוקד בחום ולבן – מיונז ורוטב טריאקי סמיך – וטעמו משלב היטב בין הדג לירק...''. מסעדת ליצ'י שבמרכז הכרמל היא המקום המושלם להתיידד בו עם האוכל האסייתי

''אני מקבלת קרייזי אבי מקי, סושי הצופן בחובו טייגר שרימפס ואבוקדו, בציפוי פירורי פנקו. המנה נראית כיצירת בונזאי קטנטנה ומוקפדת: קישוט סלרי נחתך כעץ, ומצל על הג'ינג'ר הכתמתם. עיגולי גזר גזומים בקצוות כמניפה משמשים צלחת לוואסאבי. הרול עצמו מנוקד בחום ולבן – מיונז ורוטב טריאקי סמיך – וטעמו משלב היטב בין הדג לירק...''. מסעדת ליצ'י שבמרכז הכרמל היא המקום המושלם להתיידד בו עם האוכל האסייתי

הגבר, יבדל לחיים ארוכים, הוא סרבן אוכל אסייתי ידוע. נכון, הוא מפשיר בבית עוף על הווק, מערבב עם ירקות וסויה וקורא לזה ''מוקפץ'', אבל מעבר לזה – שממה. הרעיון של אוכל סיני עושה לו בחילה, את המוקפצים הנהדרים שלמדו ההורים שלי להכין בתאילנד הוא לא אוכל, ובפעם הבודדת שהזמנו סושי הוא הפך ברולים (פשוטים יחסית, למתחילים) בארשת חמוצה, טעם אחד (יאמר לזכותו) והלך לעשות לעצמו סנדביץ'. מהרגע שהתחלתי לחנך אותו מבחינה קולינרית, חיפשתי מקום בו יוכל להתמודד עם אוכל אסייתי-אך-ידידותי-למשתמש, פשוט, טעים, מותאם לחיך הישראלי, ורצוי לא יקר, כדי שלא ירגיש שיצא פראייר. התשובה, מסתבר, הייתה מונחת כל הזמן מתחת לאפי. ליצ'י.

מסעדת ליצ'י קיימת במרכז הכרמל כבר תשע שנים, ונחשבת לנושאת הדגל של המסעדות האסייתיות בחיפה. לפני חצי שנה היא אף זכתה במקום הראשון בדירוג ארצי של מסעדות יפניות מובילות בנושא ניקיון, שערך דה-מארקר. בתחילה הוגש פה אוכל תאילנדי בלבד. אחר כך התרחב התפריט גם לאוכל יפני, ולבר של פירות ים בסגנון אסייתי. את התפריט הראשוני הרכיב שף תאילנדי, ומאז השפים, אסייתים כולם, הם אלה שקובעים את המנות, ''אם כי פחות חריף מאשר במזרח הרחוק'', אומר מנהלת המשמרת. ''הם צוחקים על מה החריף שלנו''.

המסעדה עצמה קטנה יחסית. שישה שולחנות בחלק הקדמי. עוד חמישה במרפסת. בקומה העליונה ממוקם הבר היפני עוד כמה שולחנות, שבימים כתיקונם משמים בעיקר לאירועים. על הקירות טפטים עם כיתוב אסייתי. מחיצה עם ציור של לוחם סומו מפרידה בין אזור האכילה למטבח ולאזור המשלוחים - בערך 50% מהכנסות המסעדה מגיעות ממשלוחים, שנעשים פה לכל רחבי חיפה. על השולחנות מפיצים אור רך פמוטים אדומים עגולים, ממולאים באורז. ברקע מתנגנת מוזיקה ישראלית דווקא, אריק איינשטיין, ברי סחרוף, שלום חנוך. הכל מקרין חמימות שלווה, לא מתאמצת. ''זה מקום מאוד משפחתי'' תעיד אחר כך ליאור בתו של הבעלים.

אנחנו משיקים כוסות של צ'ויה, ליקר שזיפים מתקתק וחריף, ומעיינים ארוכות בתפריט. התפריט של ליצ'י מחולק לתפריטי-משנה, יפני, אסייתי ובר פירות ים, ויש בו עשרות מנות, כך שהבחירה קשה עלינו. ליאור נחלצת לעזרה וממליצה. למנה הראשונה מקבל הגבר יאקיטורי, שני שיפודוני עוף עם שומשום, המוגשים על מצע ירקות צבעוני, ברוטב יאקי ייחודי, מתקתק-חמצמץ-חרפרף, שאנחנו מקדישים זמן לנסות לנחש ממה הוא מורכב (הניחוש האחרון עומד על סויה, טריאקי ופיקפאו). אני מקבלת סושי בשם קרייזי אבי מקי, הצופן בחובו טייגר שרימפס ואבוקדו, בציפוי פירורי פנקו. המנה נראית כמו יצירת בונזאי קטנטנה ומוקפדת: קישוט סלרי נחתך כעץ, ומצל על הג'ינג'ר הכתמתם. עיגולי גזר גזומים בקצוות כמניפה משמשים צלחת לוואסאבי. הרול עצמו חתוך לנתחים עבים, מנוקד בחום ולבן – מיונז ורוטב טריאקי סמיך – וטעמו משלב היטב בין הדג לירק. ''בשילוב בין הגשה לטעם'', אני פוסקת, ''מדובר באחד הרולים הטובים ביותר שאכלתי אי פעם''.

הגבר מנצל את ההפסקה בין המנות כדי לצאת לשיחת טלפון ארוכה ומייבשת, ולכן אין להאשים אותי שכשמגיעה המנה שלו – מנה תאילנדית של עוף בציפוי פריך ועדין עם אננס, גזר, בטטה ובצל ירוק מוקפצים ברוטב תאי – אני גונבת לו מהצלחת את כל האננסים, וחלק ניכר מחתיכות העוף. לי עצמי מגיעה צלחת לוהטת מלאה בקונג וקלאמרי לאט בוק. שזה, בעברית פשוטה, קערה מלאה עד שפתה בטייגר שרימפס וקלמארי, שוחים ברוטב מתקתק, מתובל ומרתק. הרוטב נספג בפירות הים ומותיר אותם רכים ונימוחים בפה, ואני מחסלת אותם בשקדנות לצד הר של אורז לבן, המתכרסם לאיטו, וגאוותי על כך שאני מצליחה לאכול גם את האורז עם הצ'ופסטיקס. הגבר חוזר בינתיים אל שאריות המנה שלו, מעיף בה מבט, מכרכם את פניו, חופר בה קצת בעזרת מזלג, ואז טועם, בזהירות. המראה של פניו המתבהרות והלהיטות המציפה אותו כשהוא מתחיל לזלול את המנה מציף אותי אושר, ואני קצת מצטערת שגנבתי לו את כל החלקים הטובים. אבל לא יותר מדי.

לקינוח אנחנו חולקים קומבינציה זוגית של ליצ'י, בננה ואננס מטוגנים בבלילה, לצד רטבי של שוקולד, מייפל וחלב קוקוס סמיך; וטאפיוקה מלון, קינוח מחלב קוקוס מתקתק עם ג'ולות סויה זעירות, שקופות ומתקתקות, שלי הזכירו סוכריות קופצות, אבל בלי האלמנט של הקפיצה. הגבר מלקק את שפתיו ומפליג בשבחיו של חלב הקוקוס, המאפשר לו ללכת עם ולהרגיש בלי – כלומר לאכול אחרי בשר קינוח ''חלבי'' בלי לשבור את חוקי הכשרות. בדרך החוצה אני שואלת אותו אם זה אומר שאפשר להכניס אוכל אסייתי לרפרטואר הקולינרי הקבוע שלנו. ''בואי לא ניסחף'', הוא עונה לי, אבל מסכים בהחלט שליצ'י זו מסעדה ששווה לחזור אליה. אני מסתפקת בזה. אם את רומא לא כבשו ביום אחד – אין לצפות שכך יעשה עם בנגקוק.

ליצ'י
שדרות הנשיא 139, מרכז הכרמל, חיפה.
04-8103030

לחם בשר הרצליה אירועים חדש