''ובאווירה כזו, הגיעו לשולחן הבשרים, בצלחות עמוסות, והכל מוכן לשוב ולהתמלא לדרישתנו, מה שקרה די מהר - ככה זה, כשטעים, מבקשים עוד, כמו במטבח של אמא....''. נדב אבידן מצא לעצמו כמה זוגות של הורים אלטרנטיביים בבית היין
''ובאווירה כזו, הגיעו לשולחן הבשרים, בצלחות עמוסות, והכל מוכן לשוב ולהתמלא לדרישתנו, מה שקרה די מהר - ככה זה, כשטעים, מבקשים עוד, כמו במטבח של אמא....''. נדב אבידן מצא לעצמו כמה זוגות של הורים אלטרנטיביים בבית היין
אחת האהבות הגדולות שלי (פרט לאוכל) היא מוסיקה. אני מאותם אנשים שמעדיפים לעשות הכל עם מוסיקה סביבם, עד כדי כך שאפילו התקנתי לי רדיו במקלחת. חיבה מיוחדת אני שומר למוסיקה עברית, ואם אפשר עד סביבות אמצע שנות ה-80. הפרברים, הדודאים, חוה אלברשטיין, נעמי שמר, אריק אינשטיין.. לכל אלו שמורה אצלי פינה חמה ונוסטלגית, אליה אני תמיד מוכן לחזור. כשהוריי היקרים סיפרו לי שהיו ב''בית היין'' שביהוד לרגל מאורע עסקי הקשור לעבודתה של אמי, ולדעתם איהנה שם, מיהרתי לברר מדוע (יש להם נטייה מעניינת לשלוח אותי למקומות בהם יש בנות שלדעתם ארצה להתחתן איתן, לכן בירור כזה הוא חיוני תמיד). תשובתם: ''זה בדיוק האוכל שאתה אוהב, וזו בדיוק המוסיקה שאתה אוהב'', הרגיעה אותי וגם עוררה בי סקרנות.
מצויד ברונן, חבר טוב ושותף מלא לאהבה למוסיקה עברית (ולאוכל, כמובן) הגענו אל בית היין (לא לפני שהתקשרנו לוודא שאכן יש מקום פנוי, מה שהתברר כמחשבה נכונה מאוד היות והמקום היה מלא עד אפס מקום). חנייה יש בקלות, כמו בכל מקום שהוא לא תל אביב, ולגבי התפריט קיבלנו הסבר ממוטי, בעל המקום, אחרי שהתיישבנו: מדובר במה שנקרא תפריט ''fix'', כלומר משלמים סכום קבוע (באותו ערב המחיר עמד על 120 ₪- כלום, אם תשמעו מה קיבלנו בתמורה), ואוכלים ללא הגבלה מכל ההיצע.
ואיזה היצע, פשוט תענוג: כבר כשמתיישבים השולחן עמוס בסלטים לפתיחה: פיתות, קעריות חומוס, חציל בגריל עם טחינה, פסטה פרימוורה, תפו''א אפוי על הגריל (כמו במדורות של ילדותנו), צלחות של מטוגנים (פלאפל, סיגרים תפו''א, טבעות בצל ובורקסים)... כמובן שכל אלה מולאו שוב ושוב לבקשתנו, מה שקרה לפחות 3 פעמים. וכמובן, כשמו של המקום כן הוא - את הכל מלווה שתייה קלה ויין, בעיקר יין. שאטו רוז' של יקבי כרמל, שגם אותו סיימנו פעמיים עד סוף הערב.
בינתיים, בעודנו בולסים בהנאה, עלתה לבמה האטרקציה של הערב- הזמרת שרה גור, מלווה בארמנדו הנגן המופלא. מסתבר שחוסר היכרותי עם שרה נבע רק מהידע המוגבל שלי בנושאי שירה בציבור. ויושבי המקום הכירו אותה היטב - ובצדק. מרגע שהתחילה לשיר, הקהל כולו נסחף אחריה, והיה צריך מישהו אקראי בכל שולחן שיזכיר לכולם שיש גם אוכל, אחרת היו שוכחים ורק מתמסרים לה. שירים בכל סגנון אפשרי, אבל קו מנחה אחד נשאר לאורך כל הדרך - שירים שכיף לזמזם (וגם לשיר, כן!). מהר מאוד התארגן מעגל של אנשים מהקהל, שמילאו את הרחבה בשירה וריקודים. שרה מצידה לא נשארה זמן רב על הבמה, ומהר מאוד החלה בסיבוב בין השולחנות, ומדי פעם הצטרפה למעגלי הרוקדים. אפילו אלינו היא הגיעה, והציעה לרונן המבויש את המיקרופון לשירת הפזמון, כשראתה שהוא מכיר את המילים. הבושה ההתחלתית פינתה מקומה לאחיזה במיקרופון ושירה בקול ניחר, עד שהייתי צריך להזכיר לו ששירה זה אחד המקצועות שלא נועדנו לו שנינו, ושאולי עדיף שניתן לאנשים הנחמדים כאן להמשיך וליהנות.
מילה על האנשים שממלאים את בית היין: כיף של קהל! אנשים חמים, לבביים בצורה בלתי רגילה. אמנם כולם היו מבוגרים מאיתנו (להערכתי מדובר בגילאי 40+ ברוב השולחנות), אבל לרגע לא הסתכלו עלינו מוזר, להיפך - תוך 10 דקות קיבלנו כמה אמהות ואבות, כולם מוודאים שאנחנו אוכלים מספיק, מתעניינים בשלומנו, ומציעים לנו לרקוד, והכל - לא בכפייה וחוסר טקט, אלא מתוך אכפתיות, רוח טובה, ותחושת ''חבורה'' אמיתית שהמקום משרה על יושביו.
ובאווירה כזו, הגיעו לשולחן הבשרים. שניצלים, כנפיים, קבבים ביתיים, ופרגיות על האש, הכל בצלחות עמוסות, והכל מוכן לשוב ולהתמלא לדרישתנו, מה שקרה די מהר - ככה זה, כשטעים, מבקשים עוד, כמו במטבח של אמא. אחר כך, ובדיוק כשהרגשנו שכבר לא נוכל להכיל עוד ולו פירור, הגיעו לשולחן הקפה עם המתוקים. בדיוק בזמן, בדיוק בטעם הנכון, ובדיוק אחרי שסיימנו (שני אנשים, להזכירכם) כמעט שלושה בקבוקים מהיין המצוין שליווה את הארוחה.
עם הקפה, לאחר שביקשנו יפה, ישב איתנו מוטי הבעלים לשיחה קצרה. ערב שלם הוא התרוצץ בין כולם, דאג לכל בקשה, והצליח להוציא קהל מלא (כ-200 איש נכנסים למקום בערב רגיל) בתחושה שפונקו מעבר לכל ציפיותיהם. הוא עובד פה כבר 13 שנים, מתוכן 5 שנים כבעלים. בדרכו לפסגה, עבר מוטי עבר את כל ''שרשרת הפיקוד'' של בית היין, כשהתחיל היה שוטף כלים, והתקדם לאט לאט עד לראש הפירמידה. ניכר שהבחור אוהב את המקום בכל ליבו, והאהבה הזו בהחלט מדבקת את המלצרים, את האמנים האורחים, והכי חשוב- את הקהל, שרואה בבית היין קודם כל ולפני הכל- בית.
בית היין
אלטלף 9, אזור התעשייה, יהוד.
03-5360731
-
בית היין ביהוד: בדיוק האוכל שאתה אוהב, בדיוק המוסיקה שאתה אוהב
-
משלמים סכום קבוע, אוכלים ושותים ללא הגבלה מכל היצע
-
הבשרים בבית היין: הכל בצלחות עמוסות, הכל מוכן לשוב ולהתמלא לדרישתנו
-
"כשטעים, מבקשים עוד, כמו במטבח של אמא"