רזי המטבח האיכותי

''וכך התחיל מסע האלכוהול - בשבילי קמפרי הדרים, ולאייל רזי קולינס. שניהם מעולים, שניהם נגמרו די בקלות...''. נדב אבידן חיפש מקום עם אוכל טוב, הרבה אלכוהול ואווירה מצוינת לחגוג בו יומולדת לחבר. הפתרון: לוקאס, בר מסעדה

יש תקופות בחיי, שסדר היום העמוס שלי משתלט עליי ובמקום שאני אנהל אותו, הוא מנהל אותי. כזו היא התקופה האחרונה, מאז שחזרתי לספסל הלימודים, נטול שביתה מיוחלת שחלק מהסטודנטים חווים עדיין.כך יצא, שכנגד רצוני פספסתי את יום ההולדת של אחד מה-חברים שלי, כזה שאם הייתם שואלים הייתי אומר לכם שאסע בשבילו לחיפה באמצע הלילה כדי להביא לו קרמבו (או כל אקט הקרבתי אחר, נראה לי שהרעיון מובן..). אכול רגשות אשם, ניסיתי למצוא במשך שבועיים דרך לפצות. אלכוהול חייב להיות- ומכאן שצריך שיהיה מקום קרוב לבית כדי שלא יצטרך מי מאיתנו לנהוג לאחר מכן. אוכל מעולה חייב להיות, כי אייל לא ממש מבין משהו באוכל, ואני רואה בעצמי אנין טעם בכל הנוגע לבישולים של אחרים. מכאן, שמתנתי תהיה לגלות לו את רזי המטבח האיכותי. הגיע הזמן, בגילו המופלג, שידע לזהות עוד טעמים מלבד קטשופ ושרוף, לא?

לאחר חיפוש והתייעצות, הצלחתי בעמל רב למצוא מקום- לוקאס. בתיאום משולב מול אייל ומולם (ומול היומן שלי, הנושא בתואר ''אכזר מכל המלך'') הצלחתי להזמין מקום לשעה תשע בערב, יום רביעי. כבר מההגעה, 5 דק' ברגל לכל מי שגר באזור מרכז ת''א (המסעדה ממוקמת בבניין ''רובע לב העיר'', ברח' מז''אה 5), המקום נראה כמו מקום שרוצים לבדוק את התפריט שלו. משהו בעיצוב, מצד אחד מוקפד, אלגנטי ונקי, ומצד שני נינוח ופתוח כך שלא תיווצר פוזה יומרנית, קנה אותנו עוד לפני שהתיישבנו.

וכך התחיל מסע האלכוהול - בשבילי קמפרי הדרים (קמפרי, וודקה, אשכולית אדומה), ולאייל ''רזי קולינס'' (סטולי, וודקה ציטרון, פירות יער). שניהם מעולים, שניהם נגמרו די בקלות, ובשניהם מינון הטעמים בין מה שהוא אלכוהול למה שהוא לא אלכוהול היה מדויק - וזה עניין לא קטן בכלל עבור אייל ועבורי.

קצת אחרי הגיעו המנות הראשונות: קלמרי אה-לה פלנצ'ה (עם סלט קטניות, שמן זית ונגיעות יוגורט), ובוקס קממבר במילוי קונפי שום ובליווי טוסטים. על האוכל אין לי מושג איך להרחיב, מעבר לווריאציות שונות ומגוונות למילה ''מעולה'' שרצות לי בראש מאז הארוחה. כל ביס מכניס אותך יותר לעולם אחר של טעמים וריחות, ואייל עצמו נראה כאילו הוא בדרך להבין שיש יותר מצ'יפס במטבח.

כדי להחליש את התנגדותו למטבח איכותי, הגענו לסבב האלכוהול השני- קפירינייה טרופית (קשאסה, מונין תות, פסיפלורה ומשמש), ומוחיטו תאנים (כמו שזה נשמע, רק פי 20 טוב יותר). שניהם מעולים. הקפירינייה מתוק, לא אלכוהולי מדי אבל עדיין מורגש באזור ה''feel good”, והמוחיטו הוא מוחיטו, בשילוב התאנים שנותנות לו את המגע המיוחד ללוקאס.

והנה אנחנו בעיקריות - לארג'קוט (אנטריקוט 400 גרם מיושן על הגריל), נתח קצבים המוגש עם מח עצם, ותוספות: ירקות שורש אפויים, צ'יפס (כי אייל התעקש), וקונפי פטריות פורטבלו. בשלב הזה לא ידעתי מה אני רוצה יותר - לאכול הכל מייד, ולהתמכר לטעמים הנפלאים; או לבקש שיארזו לי הביתה, ולאכול ביס ביום למשך שארית חיי כדי להיזכר כל בוקר מחדש שיש שלמות בעולם.

המשכנו בהתעקשות קלה מצידי לגבי משקה נוסף לאייל, ובסוף הוא התייעץ עם יוסי, הברמן הכי מצחיק בחצי הכדור המערבי, והפור נפל - פרנץ' בריז (בנדיקטין, אבסולוט מנדרין, ג'ינג'ר אייל, טוניק, תפוז). שתיתי ממנו לא מעט גם אני, בכל זאת, אני מזמין בסוף, לא? .. פשוט מצוין.

לסיכום- לוקאס רשמית התקבלו אצלנו כמסעדת הבית. אין שום דבר שפגשתי שמשתווה להם באזור ת''א- לא באיכות האלכוהול, וכמובן, לא באוכל ובתמחורו. אה, וגם אייל כבר הבין דבר או שניים, והבטיח לקחת את נועה חברתו לשם, ולעשות עליה רושם של מי שמבין...

לוקאס
מזא''ה 5, תל אביב.
03-5252565