Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> : מלך ליום אחד במסעדת דארנא

מלך ליום אחד


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''העיקריות הגיעו: טאנג'יה מראקשיה, שוק טלה עם בצל, לימון כבוש וכמון, אפוי בכד חרס; ומרוזיה-טאג'ין - תבשיל קדירה המבושל בישול איטי מאוד בכד חרס - עם בשר טלה במרקחת בצלים, צימוקים ואגוזים. כאן כבר ידענו בוודאות: אלוהים, יהיה גבר או אישה, הוא כנראה מרוקאי. אחרת, למה שייתן להם את כל המתכונים הכי שווים?''. נדב אבידן התארח במסעדת דארנא של אילן סיבוני, לשעבר השף של מלך מרוקו, והרגיש בעצמו מלך ליום אחד

''העיקריות הגיעו: טאנג'יה מראקשיה, שוק טלה עם בצל, לימון כבוש וכמון, אפוי בכד חרס; ומרוזיה-טאג'ין - תבשיל קדירה המבושל בישול איטי מאוד בכד חרס - עם בשר טלה במרקחת בצלים, צימוקים ואגוזים. כאן כבר ידענו בוודאות: אלוהים, יהיה גבר או אישה, הוא כנראה מרוקאי. אחרת, למה שייתן להם את כל המתכונים הכי שווים?''. נדב אבידן התארח במסעדת דארנא של אילן סיבוני, לשעבר השף של מלך מרוקו, והרגיש בעצמו מלך ליום אחד

אתם מכירים בוודאי את הקטע הזה- פוגשים חבר וותיק, שהמון זמן לא פגשתם (ולא בכוונה), מבלים ביחד ערב נפלא, ומבטיחים חגיגית ש''אסור שיעבור כל כך הרבה זמן עד לפגישה הבאה שלנו''. איכשהו, תמיד ההבטחה הזו מתפספסת, ותמיד יעבור המון זמן עד לפגישה הבאה. זה הסיפור שלי עם ירושלים, שכל פעם שאני נמצא בה אני מגלה מחדש כמה אני אוהב את העיר הזו, וכל פעם מחדש לוקח לי המון זמן לחזור. הפעם, והרבה בזכות החמשושלים, מצאתי לנכון לשבור את דפוס הביקור האקראי, ולחזור לעיר הזו בסוף השבוע השני ברציפות. מה אומר לכם? האהבה שלי רק מתגברת, העיר הזו פשוט לא יכולה להימאס. עתיק עם מודרני, אבן ירושלמית לצד אבן ''תל אביבית'', כותל מול חיפוש חנייה- יש בעיר הזו הכל מהכל. הפעם, החלטתי לחפש מקום שיענה בדיוק על השילוב הזה, שבין משהו שהיה כאן מאז ומתמיד, לבין משהו שלא מפסיק להתחדש ולהפתיע. אחרי חיפוש קצר מאוד, שכלל בעיקר המלצות שגבלו ב''אני לא מאמין שעוד לא היית שם'', החלטנו אני ושירלי להזמין שולחן לשניים בדארנא, מסעדה מרוקאית אותנטית.

חנייה הייתה, ודווקא די בקלות. הכניסה למקום נראית כמעט רגילה, אבל מהצעד הראשון הבנו ששער הכניסה אמנם נראה כמו שער רגיל מבחוץ, אבל מבפנים - מהווה שער לעולם אחר. מדרגות עם נרות בצדדיהן, תקרה גבוהה ומאוירת, קשתות בתקרה- ככה וודאי נראה ארמונו של מלך בעולם האחר הזה, שדארנא מייצרת עבורנו. בכניסה מחכה לנו אסתר, לבושה בלבוש מרוקני מסורתי, וכולה קסם מכף רגל ועד ראש. היא מובילה אותנו לשולחן (שולחן לשניים? הצחקתם את דארנא. השולחן גדול ומרווח, ואנחנו יושבים על ספות רכות, ונשענים אחורה אל כריות נוחות- מלכים, כבר אמרתי?), ואנחנו מקבלים את התפריט. המחשבה שעוברת לי בראש כשאני שומע תפריט- דף שעשו לו כריכה כלשהי, ורצף של מנות בכתב צפוף. גם כאן חיכתה לי הפתעה - התפריט הוא ממש ספרון קטן, מחולק לסוגי מנות, עם תמונות שצולמו במרוקו ונותנות תחושה של פעם אמיתית, וכל זה כרוך בכריכה של עור אמיתי, מעובד ומעוצב.

והנה הגיע תור האוכל- על יצירת התפריט אמון אילן סיבוני, שם דבר בעולם המסעדנות הישראלי, עם שנות ניסיון שהחלו עוד הרבה לפני שנולדתי (אילן הוא גם הבעלים של דארנא, ומורגש בבירור שבמשך 13 שנות קיומה, מדובר במסעדה שהיא בייבי מאוד קרוב לליבו). מנות ראשונות מגיעות אל השולחן, ואיתן ריח של ציפייה ותיאבון מתגבר. אני מקבל פסטייה פרגית (בצק פילו ממולא בשר פרגיות עם קינמון, מעוטר באבקת סוכר), מנה שקיימת במרוקו מאז ומתמיד, ואילן עצמו פיתח את המקבילה הכשרה שלה, אותה אכלתי. שירלי לצידי קיבלה מרק חרירה מסורתי, עם בשר עגל, עדשים, חומוסים ועשבי תיבול. מילה לגבי האוכל של אילן- ''דעה'' היא מילה לא רלוונטית בכלל כאן. אסתפק בכל שאומר שאחרי כל ביס השתכנעתי יותר ויותר שאם מוכרים פוסטרים של הבחור, אני אתלה אחד במטבחי, ואכסה אותו במתכונים שהוא יסכים לגלות לי. פשוט מעולה.

העיקריות הגיעו, שתיהן מתוך דף 'המנות המיוחדות' בתפריט: לשירלי, טאנג'יה מראקשיה, שוק טלה עם בצל, לימון כבוש וכמון, אפוי בכד חרס; ובשבילי, מנה ''צנועה'' הנקראת מרוזיה-טאג'ין, תבשיל קדירה המבושל בישול איטי מאוד בכד חרס, עם בשר טלה במרקחת בצלים, צימוקים ואגוזים. כאן כבר ידענו בוודאות: אלוהים, יהיה גבר או אישה, הוא כנראה מרוקאי. אחרת, למה שייתן להם את כל המתכונים הכי שווים?.. המנות היו נפלאות, טעימות, והסתיימו כל כך מהר שלרגע שקלנו ברצינות להזמין עוד אחת.

לקינוח, הזמנו לנו עוגיות מרוקניות, שרק אומר שכולן הזכירו לי מאוד את העוגיות מבית סבתא (תיאורטית, לצערי אין לי קשר משפחתי למטבח המופלא הזה), מעדן הטובקל (פסטייה מתוקה עם חלב צמחי, מי פריחת הדרים ושקדים טחונים) ששירלי לא הרשתה לי לאכול מרוב שאהבה, וכמובן, תה מרוקני מתוק וטעים.

לכבוד פסטיבל חמשושליים, מציעים בדארנא תפריט מיוחד, ב-89 ₪ לאדם, הכולל מנה עיקרית לבחירה: טאג'ין טלה עם פירות יבשים, טאג'ין פרגית עם זיתים ולימונים כבושים, טאנג'יה עגל עם גרגרי חומוס ופלפל חריף, פרגית מזוגגת עם צימוקים ושקדים, קוסקוס הרי האטלס עם 7 סוגי ירקות ובשר בקר, או קוסקוס טפיה עם עוף ומרקחת בצל וצימוקים; בנוסף, כוללת הארוחה תה עם נענע.

אז אם נשים רגע בצד את חלל המסעדה המדהים, את מרתף היינות המשובח של המקום (המלצה- סיבוני ''פטיט סירה'' אדום יבש, מענג), את המוסיקה המיוחדת ברקע, את אסתר המלצרית הקסומה (דרך אגב, המקום מחזיק בתעודת התו החברתי, וזו עוד סיבה מצוינת להעריך אותם מאוד), ואפילו את התמחותו של אילן בבישול מרוקני בארמונו של מלך מרוקו (כן, כן!), נגיע להבנה מאוד פשוטה- אם החלום של כולנו הוא לאכול ארוחת מלכים אמיתית, על כל מרכיביה (אוכל, יחס, עיצוב, אווירה), אבל אולי הפסקנו לקוות שהיא קיימת, דארנא כאן כדי להשיב את התקווה. כי בדארנא, ארוחת מלכים היא לא ביטוי ריק- היא דרך חיים. רק חבל שלא נותנים בסוף איזה כתר קטן לקחת הביתה, לנו לקח זמן לחזור לעולם האמיתי, הסטודנטיאלי והלא-מונרכי בעליל שלנו...

דארנא
הורקנוס 3, ירושלים.
02-6245406