''בעקבותיו מגיעות שתי צלחות ענקיות: טאזין עוף עם ירקות שורש, בכמון ותבלינים, מונח לפני שי. אני מקבלת קציצות טלה ברוטב מרווה, צ'ילי וסויה מתוקה. הקציצות 'לעיסות', עשירות בטעם, והרוטב נספג נהדר באורז שסביבן. טאזין העוף מזכיר לשי אוסובוקו שאכל פעם, והוא מקלף את הבשר הרך מהעצם בהנאה גלויה...''. מיכל זמרני הופתעה בארוחת יום הולדת פרטית אצל הטובים של שפרה במרום גולן. היה גורמה
''בעקבותיו מגיעות שתי צלחות ענקיות: טאזין עוף עם ירקות שורש, בכמון ותבלינים, מונח לפני שי. אני מקבלת קציצות טלה ברוטב מרווה, צ'ילי וסויה מתוקה. הקציצות 'לעיסות', עשירות בטעם, והרוטב נספג נהדר באורז שסביבן. טאזין העוף מזכיר לשי אוסובוקו שאכל פעם, והוא מקלף את הבשר הרך מהעצם בהנאה גלויה...''. מיכל זמרני הופתעה בארוחת יום הולדת פרטית אצל הטובים של שפרה במרום גולן. היה גורמה
''לאן הולכים?''. אני שואלת את שי. הוא מחייך ולא עונה לי. ''לאן הולכים?'' אני מתעקשת שוב. שי מהמהם איזה משהו לא ברור. אני מנסה להסתיר את דאגתי. אני אוהבת את שי בכל ליבי, אבל עד עכשיו, הוא לא התגלה כמפתיען יום הולדת יצירתי במיוחד. ''אנחנו נוסעים לראפטינג? לסוסים? לסקי-סלעים?'', אני מנסה מדי כמה דקות, אבל הבחור סלע חתום, ולי נותר רק לבהות דרך החלון, בנוף המתחלף לאטו מהרי הגליל המיוערים לנוף הסלעי של רמת הגולן. הרכב מטפס בעלייה האחידה, חושף אותנו באחת ליופי המשתק של עמק החולה הפרוס מתחתחינו כמו תמונה, פונה כה וכה, וכבר אנחנו בשער של מרום גולן. שי מדבר בטלפון, מנווט שמאלה ועוד פעם שמאלה ועד הסוף, והנה על הכביש מחכה לנו אישה זעירה ויפה, עטופה בשל. ''הגענו'', אומר שי בשביעות רצון.
השפית שפרה מיכאלוביץ' מארחת בביתה שברמת הגולן מזה שנתיים וחצי. הבית מרווח, נוח, ומעוצב כל כך יפה שזה מעורר קנאה ממש. בסלון קבועות נישות כתמתמות, הצבעים חמים ומזמינים, על הקירות תלויות תמונות שצילמה שפרה עצמה, כשלקחה חלק בתערוכה כלשהי. על שולחן האוכל הכבד, המכוסה מפה, כבר מחכים לנו קנקן לימונדה טרי, לחם אגוזים ומזטים של פלפלים קלויים עם בזיליקום וצלפים, פטריות שמפיניון טריות, אפויות בשמן זית ועשבי תיבול, סלק אפוי בתנור עם מרווה טרייה, וחצילים בסויה, דבש וסוכר.
אנחנו מנשנשים מזה ומזה, ומתחקרים בינתיים את שפרה. הבחורה מבשלת מגיל 9, והיא שפית מקצועית מזה 12 שנה. ''למדתי בישול ברשת מלונות דן'', היא מספרת לנו, ''ועבדתי בדן אילת בהקמה''. נסיבות משפחתיות הביאו אותה לעזוב את אילת ולשוב למרכז, כשאביה חלה. שם התיישבה ופתחה עסק של ריבות, אותן שיווקה במעדניות ובשוקי אוכל. לאחר שאביה נפטר, נושא הריבות מוצה, והיא החליטה לחזור לקיבוץ מרום גולן, בו הייתה חברה בתקופת הלימודים. היא השתלבה בענף התיירות של הקיבוץ, והקימה מסעדה חלבית בשם ''בין השמשות'', בה ייצרה 90% מהמוצרים בעצמה. אחר כך הכירה את בן זוגה, בנה הבכור נולד, והיא עזבה לרמת גן ושבה לעבוד בריבות. אולם הגולן שב וקרא לה, ולאחר שלוש שנים ולידת בתה השנייה – שבה המשפחה למרום גולן, הפעם על תקן תושבי חוץ. ''חשבתי מה הייתי רוצה לעשות'', מספרת שפרה, ''והגעתי למסקנה שהייתי רוצה לעבוד בבית, להיות עצמאית, להיות אדון לעצמי. כך בניתי את הקונספט של ארוחות פרטיות. אני מארחת בבית זוגות וקבוצות של עד 16 איש, לארוחות של ארבע מנות, ואני אוהבת את זה''.
הארוחה אצל שפרה היא בתיאום מראש של כמה ימים. אין תפריט קבוע, ובשיחה המקדימה שואלת שפרה תמיד על סוג הארוחה, ומה לקוחותיה לא אוהבים לאכול (בצל טרי, כוסברה וכדומה). שי, מסתבר, תכנן הכל מראש, וידע להזהיר את שפרה ממגבלות שמירת הכשרות שלו, מפוביית הפלפלים הטריים שלי ומכך שאני הפתוחה מבין שנינו. וכך, אנו מקבלים לשולחן מרק ירקות כתומים עם זעתר טרי בשביל שי, ומרק תפוחי עץ עם חלב קוקוס בשבילי. המרק שלי חמצמץ-מתקתק, מרענן, ומחלץ ממני קריאות התפעלות. גם שי מרוצה מאוד מהמרק שלו, ושנינו טובלים פרוסות של לחם אגוזים טרי. שפרה מחייכת. היא מספרת לנו שכשלקוחות לא יודעים מה לבקש – היא אומרת להם 'עזבו, אני אפתיע אתכם', ''ואז, כשזה טעים להם, זה האושר הכי גדול''.
''מוכנים לעיקריות?'', שואלת שפרה, אנחנו מהנהנים. על השולחן נוחת מייד סלט ירוק, מתפוצץ מטריות, עם עלי חסה, בייבי, אגוזים ושומשום. בעקבותיו מגיעות שתי צלחות ענקיות: טאזין עוף עם ירקות שורש, בכמון ותבלינים, מונח לפני שי. אני מקבלת קציצות טלה ברוטב מרווה, צ'ילי וסויה מתוקה. הפעם אין חלוקה. אני ושי מחליפים באמצע את הצלחת. הקציצות 'לעיסות', עשירות בטעם, והרוטב נספג נהדר באורז שסביבן. טאזין העוף מזכיר לשי אוסובוקו שאכל פעם, והוא מקלף את הבשר הרך מהעצם בהנאה גלויה. גם הסלט לא נזנח, והקערה המונחת באמצע מתרוקנת לאיטה.
בשלב שבו כבר קשה להמשיך אנחנו לוקחים הפסקה, ומזמינים את שפרה לשבת איתנו עוד קצת. מסתבר שבנוסף לאירוח בביתה, היא עושה שיתוף פעולה עם יקב פלטר שבעין זיון, הכולל סיור ביקב וארוחת טעימות חלבית, בתיאום מראש. היא גם נותנת כתף בחדר האוכל הכשר של מרום גולן, ובעת אירועים מיוחדים, מביאה את העיצוב והטעמים האחרים. היא מעבירה גם סדנאות בישול, ומכינה סלסלות לפיקניק. מכל הארוחות, הכי היא אוהבת להכין ארוחות בוקר. אין בה חביתה, אלא מגוון של פשטידות, מאפים חמים, אנטיפסטי וסלטים. המחירים שלה לארוחת ארבע מנות, בהתחשב בעובדה שהיא מכינה ארוחה המותאמת בדיוק לאורחיה, נמוכים עד גיחוך – 70 שקל לאדם בבוקר, 160 לצהריים-ערב. בעיקר אם לוקחים בחשבון את המרחק שהיא צריכה לנסוע, ולו בכדי להצטייד בחומרים.
אנחנו מקנחים בבצק פילו ממולא פירות ותבלינים, ומלבי בחלב קוקוס. אותי מפנקת שפרה גם בצלחת של עוגיות חלביות נהדרות, מעשה ידיה. כמעט שלוש שעות ישבנו שם, עם הארוחה הנהדרת הזאת, האירוח הקשוב והשיחה הנעימה. שי מנשק אותי ביציאה ושואל איך היה. ''מכל ארוחות היומולדת'', אני עונה לו, ''זאת הכי לוקחת''. הוא מרוצה כאילו סיים הרגע לבשל את הארוחה בעצמו. וזה אולי היתרון הכי גדול בטובים של שפרה: ההשקעה מינימאלית – אבל הפידבק אדיר.
הטובים של שפרה
מרום גולן.
04-6961108
