בעקבות אהבת נעוריי

''הזמנתי אסאדו עגל חלב, מנה שמיועדת לאוהבי בשר שומני. כבר למדתי לבקש את מידת הצלייה המומלצת על ידי השף, וקיבלתי נתח עשוי מדיום פשוט מושלם. עסיסי כהלכה ומקושט בעצם שהשביחה את טעמו. מידת הצלייה הייתה מדויקת במידה השמורה למומחים בלבד. לא נזקקנו לשום רוטב מעבר לצ'ימיצ'ורי רענן תוצרת-בית....'' דניאל רום נזכר באל גאוצ'ו שבראשל''צ במנגל שבת בבוקר של ימי ילדותו

הרומן שלי עם בשר התחיל הרבה לפני כל רומן אחר. בילדותי גרנו בדירת גג, ובכל מוצ''ש היינו חוגגים. אבא שלי, בארשת פנים רצינית, היה מוציא את המנגל ומסדר עליו את הצלעות השומניות והסטייקים; אמא הייתה עומלת על הכנת סלטים; אחי ואני היינו מפסיקים לרגע את ההשתוללויות שלנו, ומסדרים את השולחן והדסה (הכלבה שלנו) הייתה מתרוצצת חסרת מנוח ושולחת מבטים מתחנחנים לכל עבר.

חלפו מאז שנים. אחי ואני כבר מזמן עזבנו את הבית, ולכל אחד מאיתנו יש מנגל משלו, אבל החוויה המשפחתית הנוסטלגית ההיא, שעוד מפעמת, הפכה למסורת ברזל. בכל פעם שאמא ואבא מגיעים לבקר במרכז הם עוצרים בדרך אצל יוליוס הזקן, וקונים את הסטייקים המפורסמים שלו. את הכתובת המדויקת מעולם לא קבלתי מאבא שלי. בקנאות מוחלטת הוא שומר על הסוד שלו ולא מוכן לגלות גם כשהוא כבר בן 73. ''אם תמצאו את הסטייקים של יוליוס לא תזמינו אותי כל-כך הרבה'', הוא מגחך וממלא פיו מים.

ככה גדלתי עם תאוות בשר קרניבורית, שרק הלכה והתעצמה בתקופה שראיתי עולם. במשך חצי שנה טיילתי בדרום אמריקה. משוחרר מכבלי השגרה, נטול דאגות וחדור תחושת חופש ראיתי נופים ירוקים, ארכיטקטורה מודרנית והרבה אנשים יפים, אבל בעיקר אכלתי. המסעדות הארגנטינאיות היו בגדר התמכרות נהנתנית. בלילות של הוללות הייתי יושב עם מטיילים מורעבים או עם עצמי, ומפקיר את תאבוני הבלתי נדלה, את גופי ונשמתי לנתחי הבשר העסיסיים על ה''אסאדור''.

כבר שנים שאל גאוצ'ו עושים את העבודה ומביאים אלינו את המטבח הארגנטינאי על כל מאפייניו: ריח הבשר הנצלה על הגריל הדרום-אמריקאי, פאריז'ת הגחלים הלוחשות, השפע ונדיבות המנות, טעם הבשר העשיר והחף מרטבים מיותרים והעיצוב הכפרי החמים. בכל פעם ששורה עליי מוזה בלתי נשלטת לבשר משובח באמת (ואני מתכוון להרבה בשר), אני שם פעמיי לסניף אל גאוצ'ו ראשון-לציון, השוכן לשמחתי הרבה מרחק רבע שעה נסיעה מהבית שלי. וזה המקום היחידי ממנו אני מדיר ומנדה את החברה שלי. למעט מקרה מטופש ועגום אחד שבו הלכתי איתה, אני תמיד מקפיד לקחת איתי גבר שיודע לאכול ולא מסתכל עליי בחרדה כשאני מסיים להנאתי חצי ק''ג בשר (וסליחה מראש מכל הבנות שיודעות לאכול בשר וקוראות כרגע שורות אלה).

אז לקחתי את אחי הגדול לחגיגה דרום אמריקאית כשרה באל גאוצ'ו ראשון-לציון. כבר בקומת הקרקע חלפנו על פני הגריל. ריחות הבשר המגרים כבר נצרבו באפנו. העיצוב הכפרי האותנטי, על גווניו החומים, תורם גם הוא לתשוקה לבשר ומכניס מיד לאווירה. מיד הגישה לנו המלצרית צ'ייסרים מעוררים של ''קופיטין'' – שילוב מוצלח של וודקה תפוזים וג'ין על בסיס יין אדום. בשלב זה היינו בהחלט מוכנים ל''קרב השחיתות גדול''. אני הזמנתי אינצ'ילדה פריכה, ממולאת בפרגיות ופטריות צלויות, על מצע רוטב סלסה. לא השארתי פירור. אחי התענג על רוליות סינטה במילוי פרגיות ופלפל קלוי ברוטב צועני. נתחי הפרגיות היו רכים וטעימים והיוו הקדמה מושלמת לכוכב הארגנטינאי: האסאדו.

אחי הזמין אסאדו ללא עצם. על שולחננו הונח גריל פחמים לוהט ועליו 400 גרם נתח אסאדו איכותי מיושן. באל גאוצ'ו הנתחים מיושנים על מתקן אסאדור מיוחד, ונצלים צלייה איטית על גחלים במשך 4 שעות, מה שמעניק לבשר טעם עמוק וארומה דומיננטית. אני דווקא החלטתי לגוון, זנחתי את המנה הקלאסית המנצחת שלי, שאחי הזמין ראשון, והזמנתי אסאדו עגל חלב, מנה שמיועדת לאוהבי בשר שומני. כבר למדתי לבקש את מידת הצלייה המומלצת על ידי השף, וקיבלתי נתח עשוי מדיום פשוט מושלם. עסיסי כהלכה ומקושט בעצם שהשביחה את טעמו. מידת הצלייה הייתה מדויקת במידה השמורה למומחים בלבד. לא נזקקנו לשום רוטב מעבר לצ'ימיצ'ורי רענן תוצרת-בית שהזלפנו כדי לענג את החיך. כקרניבורים אמיתיים נהנינו מהדבר האמיתי- הבשר, ולצד המנות העיקריות התמסרנו לתפוחי אדמה קריספיים מעולים ברוטב חמוץ-מתוק.

רק אחרי שמשימת הזלילה הושלמה בהצלחה התפנינו גם לדבר קצת. בכל זאת, אחים שמתראים מעט מדי, בתוך מרתון חיים עמוס מדי ותחומי עניין שונים מדי, עם אהבה אחת גדולה ומשותפת לסטייקים. אחרי שהשלמנו את כל הפערים לא נותר לנו אלא לסגור פער אחד קטנטן. החשק למתוק כבר החל מזדחל לקיבתנו. הזמנו קרפ ארגנטינאי ממולא בריבת חלב וקצפת (פרווה) ורוזמרי- קינוח שוקולדי מריר ומושחת. הקינוחים היו מענגים והשתלבו פלאים ביחד. היינו מרוצים עד מאד ונטולי ייסורי מצפון, כי אם כבר בשר טוב - אז באל גאוצ'ו, ואם כבר באל גאוצ'ו - אז רק בגדול. וטוב שיש גם אח גדול לחלוק איתו רגעים שהזלילה יפה להם.

אל גאוצ'ו
דרך המכבים 40, אזור תעשייה ישן, ראשון לציון.
03-9664301