Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ארוחת השבוע במזל סרטן במסעדת קום איל פו
לחם בשר הרצליה

במזל סרטן


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הבא בתור לעלות על הבמה היה מרק סרטנים מוקצף עם קוקי סאן ז'אק, בכניסה מלודרמטית. בשר הצדפות נחתך לרצועות ונצלה קלות על הגריל, פעולה שהוציאה ממנו טעם מעט חרוך ונפלא. המרק, שהכיל ציר סרטנים, יין ושמנת, היה מתקתק, עם טעם עמוק של ים. כל כף של הנוזל האוורירי הזה הייתה כמו פיסה של ענן. מעולה''. מיה בר התמוגגה בחודש הסרטנים של קום איל פו

''הבא בתור לעלות על הבמה היה מרק סרטנים מוקצף עם קוקי סאן ז'אק, בכניסה מלודרמטית. בשר הצדפות נחתך לרצועות ונצלה קלות על הגריל, פעולה שהוציאה ממנו טעם מעט חרוך ונפלא. המרק, שהכיל ציר סרטנים, יין ושמנת, היה מתקתק, עם טעם עמוק של ים. כל כף של הנוזל האוורירי הזה הייתה כמו פיסה של ענן. מעולה''. מיה בר התמוגגה בחודש הסרטנים של קום איל פו

כבר הרבה זמן שאנחנו רוצות להיפגש ולדבר. בבקרים, בהן אנחנו נפגשות בעבודה, שולחן מול שולחן, השיחות שלנו קצרות, מבזקיות, כי יש הרבה מה לעשות. לפעמים אנחנו מספרות זו לזו על חיים שלמים בראשי פרקים בלבד, תוך הכנת קפה. גם את התקשורת הבלתי מילולית בינינו שכללנו, ודי לנו במבט חטוף אחד כדי לאבחן את מצב הרוח. המצב הזה נמשך זמן רב, עד שבוקר אחד, בהגיעי לעבודה, קידמה אותי מיה (השנייה) בהכרזה, ''די! אנחנו חייבות להיפגש! מגיע לנו ליהנות משיחה אחת מלאה!''.

אומרים, שמוחות דגולים חושבים דומה. ואכן, גם אני, בדרכי לעבודה באותו בוקר, תכננתי להודיע שקצתי במצב, וכי יש לעשות מעשה. בניגוד למיה (השנייה), הייתי גם פרקטית, והצעתי לה הצעה שאי אפשר לסרב לה: חודש הסרטנים בקום איל פו. היא באמת לא סירבה.

''ככה את נראית בלי ''מדים''?'', צחקתי אליה כשנפגשנו על הדק, מול שולחנות העץ של המסעדה, והיא החזירה לי בחיוך, ''וככה את נראית בחושך?..''. טוב, קצת הגזמנו, אבל זה באמת עולם אחר, להיפגש ככה, במקום העבודה של אנשים אחרים.

התיישבנו סביב אחד משולחנות העץ ושאפנו ריח של ים. התחלה טובה. המלצרית שניגשה אלינו, שמחה לספר לנו על תפריט הסרטנים המיוחד, בו מספר מנות ראשונות ועיקריות, לצד המלצה על המשקה (אלכוהולי) המתאים. הכול היה נשמע מפתה, על כן בחרנו ללכת לפי הכלל, שאם לא יודעים מה לבחור, לוקחים (כמעט) את הכול.

לפני שזרם המנות התחיל לעלות על שולחננו, קיבלנו מהמטבח ''ביס קטן לפתיחת התיאבון'', גבעה זערורית של אורז בר עם עגבניות קצוצות ובצל סגול, בתיבול עדין של שמן זית, פלפל גרוס ומלח. ההרכב הצבעוני הזה הוגש על פרוסת קולרבי דקיקה, שלצידה יוגורט. זאת ההזדמנות, דרך אגב, לציין שקולרבי הוא ירק מופלא, שמחכה כבר הרבה זמן בשקט בפינה, כדי שמישהו בסצנת המסעדנות יגלה אותו. בקום איל פו הרימו באלגנטיות את הכפפה. המנה בהחלט מתחה לנו את הקפיץ, ובדריכות חיכינו לבאות. בינתיים, נשנשנו פיסות של לחם כפרי שטבלנו בשמן הזית משובח.

הבא בתור לעלות על הבמה היה מרק סרטנים מוקצף עם קוקי סאן ז'אק, בכניסה מלודרמטית. בשר הצדפות נחתך לרצועות ונצלה קלות על הגריל, פעולה שהוציאה ממנו טעם מעט חרוך ונפלא. המרק, שהכיל ציר סרטנים, יין ושמנת, היה מתקתק, עם טעם עמוק של ים. כל כף של הנוזל האוורירי הזה הייתה כמו פיסה של ענן. מעולה.
אחרי שנפרדנו לשלום בצער מהמנה המענגת הזו, קיבלנו פילו סרטנים עם מנגולד, קשקבל ואורגנו על קולרבי (כן, שוב, איזה כיף!) בגריל ושמנת חמוצה. פריכות בצק הפילו, טעמו העז של מילוי הסרטנים, ונגיעות השמנת המתקתקה-חמוצה, יצרו ביחד מנה שכולה, גם היא, עונג צרוף.

המנה הבאה בתור שילבה בין ים ליבשה, בין רטוב ליבש: ברוסקטה עם בשר סרטנים, קישואים ועגבניות צלויות. קוביות הסרטנים והקישואים הוקפצו בעדינות ביחד, מה שהדגיש את טעמם. בשר הסרטנים הלבנבן היה רך במידה, והיה עשיר בטריות ובטעם. את מנה זו, שהייתה בניחוח איטלקי, ליווינו בכוס של קיאנטי פוג'יו אל קאסונה, שנשאר איתנו במשך הארוחה כולה.

בזמן שחכינו למנה העיקרית, חשבנו על כך, שהמנות בקום איל פו מוגשות כאילו אכלנו בחנות בגדים: על הצלחת מונחים מספר מרכיבים, כאילו היו קולבים בחנות. כל המרכיבים יפים, עשירים, באיכות טובה, ועל הסועד/מודד לבחור את השילוב שיאה בעיניו, לפי טעמו וסגנונו האישי. כמה עדין, כמה מתחשב. אלגנטי.

למנה העיקרית, אליה הגענו כמעט שבעות, בחרנו בריזוטו שרימפס בציר סרטנים, עגבניות ופטרוזיליה. בניגוד למנות ריזוטו רבות שדגמנו בעברנו הקולינארי, הסכמנו שהפעם אין מדובר בתערובת עיסתית, כמקובל, אלא בתבשיל שאפילו הוא, כמו שאר המנות, מאפשר לסועד ליהנות מהביחד ומהלחוד. גרגרי האורז מבושלים ''אל דנטה'', וכך גם השרימפסים השלמים. למנה טעם וניחוח של סרטנים, שמנת ויין. עצמאות לכל מרכיב וסינרגיה בו זמנית.

לקינוח בחרנו במאפה תפוח, קינמון וטופי עם גלידת וניל, שהוגש בכוס זכוכית עדינה. בתחתית הכוס, פרוסות תפוחים לוהטות, שטעמם כטעם מקל קינמון שמוצב באמצע. מנה טעימה, מתוקה במידה.

אט אט התרוקנה המסעדה מיושביה, ואנחנו, התרוקנו ממילים. הלכנו משם בזרועות שלובות, מרוצות על כך שסוף סוף עלה בידינו להשלים משפטים לכדי פסקאות. נשארנו עם טעם של עוד.

קום איל פו
האנגר 26, נמל תל אביב.
03-5443211

לחם בשר הרצליה אירועים חדש