מיליארד סינים לא טועים

''זוג האגרולים היו פריכים, ושודרגו בעזרת רוטב ורדרד חמוץ מתוק. לכיסוני הוון-טון המטוגן ברוטב חריף צורף גם רוטב הבית, תערובת של כוסברה, שמן זית, שום ובצל ירוק. הרוטב, שיש לו לוק ישראלי ירקרק, השתלב נפלא עם הוון-טון הסיני, ולא רק איתו...''. מיה בר לא סומכת רק על עצמה, ומכריזה: אם גם סינים ''אמיתיים'' אוכלים בצ'יינה קורט - היא חייבת להיות טובה

''זוג האגרולים היו פריכים, ושודרגו בעזרת רוטב ורדרד חמוץ מתוק. לכיסוני הוון-טון המטוגן ברוטב חריף צורף גם רוטב הבית, תערובת של כוסברה, שמן זית, שום ובצל ירוק. הרוטב, שיש לו לוק ישראלי ירקרק, השתלב נפלא עם הוון-טון הסיני, ולא רק איתו...''. מיה בר לא סומכת רק על עצמה, ומכריזה: אם גם סינים ''אמיתיים'' אוכלים במסעדת צ'יינה קורט - היא חייבת להיות טובה

החופש הגדול נגמר, והמוני התיירים ששטפו את רחובות תל אביב שבו לבתיהם. זה לא שהעיר-ללא-הפסקה נדמה, אבל נראה שמשהו משתנה. בתקופה זו של השנה, של אחרי החופש ולפני החגים, אנשים מתכנסים בבתיהם כדי לאגור כוחות לפני ארוחות החג, שעבור חלק גדול מאיתנו, מעמיסות לא רק על הגוף, אלא גם על הנפש. הימים המתקצרים והולכים מסמנים גם את ימי ראשית הסתיו, ונושאים עימם הבטחה לקיצו של הקיץ. כאשר תחושה של שינוי עומדת באוויר, מתעורר בי תמיד הרצון להיפגש לשיחה קרובה עם א., ולנהל איתה שיחת קדם-חשבון נפש מבלי ששיחות משולחנות קרובים יתערבבו בשיחתנו.
לשיחה כזו, כך חשבנו, כדאי להיפגש במסעדה שקטה, שקצב הארוחה בה איטי, כך שבזמן שהלשון מגלגלת טעמים, נוכל להרהר במה שכבר נאמר, ולהכין את המשפט הבא שיעלה על שולחננו. הפור נפל על צ'ינה קורט, מסעדה סינית אותנטית, אליה הגענו באחד הערבים.

האווירה שפגשנו עם כניסתנו למסעדה חיממה את ליבנו. התיישבנו תחת אחת המנורות הסיניות האדומות, שהפיצה אור רך ושתקנו. השקט ששרר במסעדה, חביבות המלצרים, כמו גם האוכל שהתחיל להגיע ומילא את השולחן, אפשרו לנו להיכנס בהדרגה לשיחה שחיכינו לה כל הקיץ.

כאשר הונחה לפנינו קערית בטנים קלויים, התחלנו לדבר. דיבור בעת אכילת בטנים הוא דיבור מהיר, קטוע, שרק מחמם את הגרון ומעורר את בלוטת הרעב. כאשר הקערית חוסלה עד תום, היינו בשלות להעביר הילוך.

הזמנו מספר מנות ראשונות, שהיו מעוררות תיאבון וטעימות עד מאוד. זוג האגרולים היו פריכים, ושודרגו בעזרת רוטב ורדרד חמוץ מתוק. לכיסוני הוון-טון המטוגן ברוטב חריף צורף גם רוטב הבית, תערובת של כוסברה, שמן זית, שום ובצל ירוק. הרוטב, שיש לו לוק ישראלי ירקרק, השתלב נפלא עם הוון-טון הסיני, ולא רק איתו. גם לדמפלינג העוף, שהיה אוורירי וטעים, שידכנו מעט מהרוטב הירוק, מה שהוסיף לו עניין וטעם של כוסברה שנשאר בפה.

בזמן שאכלנו ודיברנו לסירוגין, נכנסו למסעדה מספר סינים, והתיישבו בשולחן עגול. אליס, מנהלת המקום ניגשה אליהם בביטחון של מי שפוגש מכרים ותיקים. תוך מספר דקות בוצעה ההזמנה, ושיירה של מנות החלה להגיע אל שולחנם. ככל שהתקדמה הארוחה, תשומת לבנו החלה זולגת משיחת הבנות שלנו אל שולחנם של הסינים העמלנים, והתחלנו לנחש אילו מנות הזמינו יודעי ח''ן אלה (אולי פספסנו משהו מוצלח), ובעיקר, על מה הם מדברים שם זה עם זה, בסינית שוטפת?

אחרי שהבנו שאיננו מבינות דבר, חזרנו לעסוק בשלנו, ורק רשמנו לפנינו, שמסעדה סינית שאוכלים בה סיניים ''אמיתיים'' היא בטח טובה, ושמחתנו גדלה עוד יותר.

לאחר שסיימנו הכול מן הצלחת (כולל קישוטי הירקות), עברנו לעיקריות. או אז קיבלנו מנה של שרימפס בשומשום, שאמנם בתפריט מופיעה באגף הראשונות, אבל מה זה חשוב. השרימפס היו גדולים, פריכים מבחוץ ועסיסיים מבפנים. מנה נחמדה. מנת העוף עם ירקות הייתה סתמית, חתיכות עוף עם ירקות העונה (גזר, כרובית, שעועית ירוקה ופטריות). מנה של בקר עם חצילים בנוסח סצ'ואן, לעומת זאת, הייתה מעולה. מלבני החצילים טוגנו בשמן עמוק קודם שעורבבו עם הבשר, והתוצאה הייתה מעדן קריספי בטעם חריף-מתקתק.
את המנות הבשריות בחרנו ללוות באטריות מעשה-בית, ולא באורז. הנודלס, שהוכנו עם ירקות, היו טעימים מאוד, ולא תעשייתיים, כמקובל במקומות אחרים. בכלל, כל המנות במסעדה נעשות על המקום, ולכן ההמתנה אולי קצת ארוכה, אך התוצר טרי ומדויק.

קינחנו בבננה מטוגנת, שהוגשה עם ליצ'י וגלידת קוקוס. הקינוח היה טעים, מתוק וסימל את סיומו של הערב. זמן לנוח ולעכל את מה שנאכל ומה שנאמר.

כשיצאנו לרחוב, חשבנו לעצמנו, שאולי הגיע הזמן לשנות את הפורמט של ארוחת ראש השנה: במקום תבשילים כבדים עם אינספור תוספות, על השולחן יעלו צלחות צבעוניות בהן מנות קלות ומגוונות, שטעמיהן חזקים, ועיקר הארוחה יהיה השיחה הערה שתתנהל בין הסועדים. חרי הכל - מיליארד סינים לא טועים.
שנה טובה.

צ'יינה קורט
שלום עליכם 14, תל אביב.
03-5178454