סוף טוב לסוף הקיץ

''החציל, בטעם אמיתי של קלייה, כשהרטבים משלימים אותו, היה מנה צבעונית וטעימה. אבל ההפתעה הגדולה באה מכיוון הסלט, שהיה שילוב יוצא מן הכלל של חם וקר, חמוץ ומתוק....'' האוכל המוצלח, המשלב ניגודים, והשירות המקצועי של מסעדת טרסה בהרצליה, הצליחו להפוך את העצבנות של שפרה צח ובן זוגה להרבה חיוכים מרוצים

''החציל, בטעם אמיתי של קלייה, כשהרטבים משלימים אותו, היה מנה צבעונית וטעימה. אבל ההפתעה הגדולה באה מכיוון הסלט, שהיה שילוב יוצא מן הכלל של חם וקר, חמוץ ומתוק....'' האוכל המוצלח, המשלב ניגודים, והשירות המקצועי של מסעדת טרסה בהרצליה, הצליחו להפוך את העצבנות של שפרה צח ובן זוגה לחיוכים מרוצים

הכוונה הייתה טובה – לארגן לנו ארוחה זוגית של סוף הקיץ, עם נוף של ים ואוכל בכיוון הקליל. הזמנתי מקום במסעדה ''טרסה'' שיושבת ממש על החוף ויצאנו לדרך. אבל אז הסתבכנו קצת בכביש, ולא מצאנו את הכניסה, ועד שהגענו, באיחור כמובן, קרו שני דברים: הוא כבר היה ממורמר-פינת-עצבני, וכל השולחנות על המרפסת כבר נתפסו. המארחת הציעה לנו להמתין כמה דקות עד שיתפנה אחד, אבל העצבני הודיע שהוא לא נוהג לחכות במסעדות, ושנשב בפנים.

הקורבן הבא היה המלצר, ממנו ביקשתי לספר לנו על מנות קיציות מומלצות. ''יש חציל קלוי, שמחולק לשלושה כשכל חלק מוגש ברוטב אחר - קולי פלפלים, טחינה ויוגורט...'' הוא התחיל בנכונות. אבל ה-ע' סירב להתרצות. ''לא רוצה חציל''. ''אז יש סלט אנדיב'' לא נשבר המלצר, ''עם עלי אנדיב, עלי בייבי, גבינת רוקפור ונקטרינות מקורמלות''. ''סלט?!'' התכרכמו פניו של היושב מולי. בנקודה זו עצרתי את המשבר הממשמש ובא ואמרתי למלצר שיביא אחד חציל ואחד סלט, ונסתדר כבר.

ואכן, מרגע זה ואילך קיבלו הדברים מפנה חיובי: החציל, בטעם אמיתי של קלייה, כשהרטבים משלימים אותו, היה מנה צבעונית וטעימה. אבל ההפתעה הגדולה באה מכיוון הסלט, שהיה שילוב יוצא מן הכלל של חם וקר, חמוץ ומתוק. ''בחיים לא נהניתי כל-כך מסלט!'' הכריז זה-שהיה-עצבני-עד-לפני-רבע-שעה, תוך שהוא מחסל את העלעל האחרון שנותר בקערה הענקית.

תוך כדי כך קלטתי זוג שמפנה את אחד השולחנות הקטנים במרפסת וביקשתי לעבור לשם, וכך סוף סוף הגשמנו את התוכנית המקורית: ישיבה בשניים מול הים, עם רחש הגלים, האורות המנצנצים ובריזה נעימה שמוחקת את כל החום והלחות של חוף אוגוסט. עכשיו נשאר רק לדאוג לאוכל. המלצר ממליץ על מנת היום, פילה מוסר-ים על מצע לינגוויני ברוטב שמנת, ומפתיע לטובה בכך שהוא מייד מציין גם את מחירה – נוהג יוצא דופן במקומותינו, שבהם מנת היום מתגלה לא אחת כהפתעה תקציבית לא צפויה. אוקיי, זה בשבילי, ובשבילו, שלא אוכל דגים, מנה של פילה בקר ברוטב גינס.
שתי המנות עשויות היטב: הפילה שלו הוא נתח עבה ועסיסי, ומוגש עם רוטב פרי יצירתו של השף, שני סוגי פטריות, אספרגוס ועירית קצוצה. במנה שלי לקחו פילה של מוסר-ים, שעושה רושם שהוא ה-דג של הקיץ האחרון, והגישו אותו כשהוא צרוב ופריך בחוץ ונגיס מאוד בפנים, על מצע של פסטה לינגוויני ברוטב שמנת, עם גזיזי בצל ירוק.

ואז הגיע הפינאלה: טארט טאטן קלאסי עם גלידת וניל וגלידת מייפל בשבילי, וקרם מסקרפונה עם פלחי קלמנטינה בסירופ, סבלה וקדאיף בשבילו. הוא נעץ כפית אחת בקונסטרוקציה והודיע בנחרצות: ''זה שלי, לא נותן לך אפילו ביס!''. מהטעימה שבכל זאת הצלחתי לשנורר הבנתי אותו לגמרי - גם כאן חזר אותו רעיון של ניגודים, הפעם בין פריכות הבסיס לחלקלקות של המילוי, ובין המתיקות של הקרם לחמיצות-מרירות של פלחי ההדר הדקים שנשזרו בו. ''הצליח לנו!'' הוא הכריז, שוכח כבר מכל מה שהיה בהתחלה. ''הצליח לנו'' הסכמתי, ושילבתי את זרועי בזרועו.

טרסה
רמות ים 100, חוף אכדיה, הרצליה פיתוח.
09-9597100